בית משפט לעניני משפחה בירושלים קיבל תביעתו של גבר לפיצוי נזיקי, לאחר שאשתו סירבה לקבל גט במשך 29 שנים. סכום הפיצוי שנפסק לגבר הוא 200 אלף, אותו תשלם האישה הסרבנית שלנוכח התביעה הנזיקית הסכימה לבסוף לקבל את הגט.

באשר לזכאות התובע, כגבר, לפיצוי בגין עגינותו, קבע השופט כי עצם הסירוב להתגרש מקים את עילת הסרבנות המזכה בפיצוי, שכן כמו האישה, גם הגבר נפגע מכך שאינו יכול להמשיך לחיות את חייו כרצונו, בפרט, כשרק לעיתים רחוקות מתיר בית הדין הרבני לגבר להינשא לאישה נוספת.  

בית המשפט קבע, כי האישה, כבת זוגו של התובע, חבה כלפיו חובת זהירות על פי דיני הנזיקין, ובכך שכפתה עליו להישאר במערכת הנישואים למורת רוחו, צפתה או הייתה צריכה לצפות כי היא פוגעת בחירותו ובאושרו.

"תופעת סרבנות הגט היא תופעה בזויה הראויה להיעלם ממחוזותינו," כתב השופט דניאל טפרברג, "האפשרות המקוממת כי סרבן הגט יחזיק בידו את כבודו וחירותו של בן זוגו וירמוס אותו רק לשם מיקוח או אף גרוע מכך, לשם נקמנות גרידא, אין ליתן לה מקום באכסניה זו".

עוד קבע בית המשפט, שבמקרה זה הוכח כי הסיבה האמיתית לסרבנות האשה נגעה לרצונה שהתובע יוותר על זכויותיו בדירה, ולמעשה השתמשה בגט כ"קלף מיקוח", ובשל כך עליה לפצות את הגבר על עגמת הנפש שנגרמה לו.

באשר לשיעור הנזק פסק השופט, כי יש להבחין בין שיעור הנזק שנגרם לאישה, אשר מנועה מלהקים משפחה עם גבר אחר, שאחרת ילדיה היו ממזרים, לעומת הגבר, שיכול להקים משפחה ללא חשש ממזרות, אולם הוא ביקש להדגיש, כי אין לזלזל בנזק שנגרם לגבר, שמנוע מלהינשא כדת וכדין בשנית.