פרסום ראשון מסכת מינויים שנויים במחלוקת שהתקבלו במכרזים מפוקפקים שבהם הצביעו כל חברי ועדת המכרז פה אחד ברוח רצון ההנהלה, ובמקביל הדחות של עובדים ברשות, הם רק חלק מהגורמים שאילצו את אגודת העיתונאים בירושלים להכנס לעימותים חזיתיים עם הנהלת הרשות. המינוי הבעייתי ביותר, זה של זליג רבינוביץ' המכהן בלא פחות משבעה תפקידים בכירים ברשות אף זכה באחרונה לביקורת נוקבת של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים כפי שפורסם במגפון. גם אגודת העיתונאים בתל אביב נדרשה לעניין ומתכוונת לתקן את העתירה נגד מינויו לתפקיד עוזר בכיר למנכ"ל, אך בינתיים ידו נטויה.

דני זקן טוען כי החונטה השלטת ברשות השידור אף השכילה לגייס לסיועה עובדים מן השורה, המנהלים עתה את מאבקי ההנהלה מאחורי הקלעים. באסיפה היום תיאר כיצד מנסים גורמים אלה לפגוע בכל פעילות של האגודה ולשתקה: "לנו (לאגודת העיתונאים- א.ע.) יש קשר פחות טוב עם ההנהלה הנוכחית. ההוצאות המשפטיות של האגודה עלו דראסטית בגלל צעדים שהנהלה זו נקטה. בכל המקרים הגדולים הצלחנו".זקן מתאר מגמה, שפושה לדבריו "בקרב עובדים שחלקם מוסתים על ידי ההנהלה ויש להם אג'נדה להשתלט על האגודה. זו אג'נדה מוכוונת על ידי ההנהלה והם רוצים לטרפד כל מה שאנו עושים. בדרך כלל מדובר בדרישות קנטרניות שכל מטרתן רק לפגוע ולנגח".

אתמול, למשל, הופץ  בקרב עובדי רשות השידור מכתב הקורא להם להחרים את האסיפה הכללית של האגודה ולא להגיע אליה. במכתב זה החתום על ידי חברי ועד עיתונות הפקה בטלוויזיה, אורן צדקיהו ודליה אטקין, נטען כי התנהלות האגודה אינה דמוקרטית. בשיחה עם מגפון אומר צדקיהו: "הטענה העיקרית שלנו היא סביב התנגדות האגודה לבקשתנו שעובדים יוכלו להצביע במקום עבודתם". עימות זה עמוק הרבה יותר ממה שנראה: אגודת העיתונאים היום מאפשרת לגימלאים להשתתף בהכרעות ובהצבעות. חברי הועד, בהם צדקיהו מתנגדים להפקדת הכוח בידי הגימלאים בטענה כי אינם עובדים פעילים. צדקיהו אף טוען כי בין הגימלאים יש אנשים המונעים מאינטרסים אישיים הפוגעים בזכויות עובדי הטלוויזיה, כמו למשל, 'מפיקים עצמאיים' כדבריו, היוצאים נשכרים מהחלטות להוציא כספים להפקות חיצוניות. בדברים אלה, הוא מכוון, בין היתר, אל חברת הנהלת האגודה בירושלים ורד ברמן ואל יהודה ביטון שחדלו לעבוד ברשות השידור.

ואולם ההתנגדות של צדקיהו להפקיד כוח שווה בידי הגימלאים ונציגי העיתונות הכתובה עלולה להיות מושפעת גם מכך שאנשים אלה אינם תלויים בהנהלת רשות השידור ולכן הצבעתם עשוייה להיות עניינית ונייטרלית מזו של עובדים החרדים לפרנסתם.

מתוך כמעט אלף חברי אגודת העיתונאים בירושלים, הרוב המכריע נשען על עובדי רשות השידור, מהם כארבע מאות וחמישים עובדי הטלוויזיה וכשלוש מאות וחמישים עובדי הרדיו. מיעוט החברים נשען על העיתונות הכתובה והגימלאים. גם פעילות האגודה סובבת בעיקר סביב רשות השידור. מציאות זו עשויה להסביר את המוטיבציה של הנהלת הרשות להשתלט על האגודה.

"אם כל מה שהאגודה יודעת זה לקחת מאתנו דמי חבר, לא צריך. אנחנו בהתארגנות לעזוב את האגודה" מאיים צדקיהו. לדבריו, תנאי עבודתו לא השתפרו עם מינוי ההנהלה החדשה וכך גם לא תנאי עבודתם של עמיתיו כמו אלון מזר שמונה לתפקיד מ"מ מנהל חטיבת החדשות בערוץ 1, משה נסטלבאום.

באסיפת האגודה הועלו טענות נוספות, בהן זו של איתן אלמוג שדיבר על עבותות הקשר של הרשות עם משרד ראש הממשלה: "תשימו לב איך ראש הממשלה מקפיד לשמור על תיק השר הממונה על רשות השידור" הוא העיר.

עובדת אחרת מהטלוויזיה, א. (שמה שמור במערכת מגפון) קראה לחבריה  להפגין אצל מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם כנגד מדיניות האיפה ואיפה שהשליט: "ההנהלה עושה מה שהיא רוצה. היא מחלקת משרות של ראשי דסק לנתיניה. אני דואגת לעתיד שלי. קידום בדרגות, רק למקורבים. צלם קיבל קידום כי הוא חבר של זליג. אחי אמר לי: למה את לא חברה של זליג? מחלקים דרגות על בסיס חברויות של הקרובים לצלחת: זליג.. יוני.. חבר מפלגה.."