העונה היא עונת בחירות, כולם מפיצים שמועות על כל כתב זוטר שמצטרף לפוליטיקאי עוד יותר זוטר, כל אחד מקבל כותרת, כל עלילה רומנטית סטייל כחלון את ביבי הופכת להיות סאגה רבת אפשרויות. הכל דיסאינפורמציה והעיתונות אוכלת הכל
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
כחלון פורש מהליכוד, פרי מצטרף ללפיד, עו"ד מה-שמה משממשפחתה מצטרפת גם היא ללפיד, העיתונות דוהרת גם היא לכנסת, רוזנטל עם שלי, שלח עם לפיד (מסתבר שהאיש באמת מבין רק בכדורסל), ברברת אין סופית של ספקולציות מגוחכות. דרעי לכאן וישי לשם, יש שריונים, אין שריונים חמישיות רביעיות שביעיות ומכות בוועידת העבודה, סטאלין המודרני מודיע שהליכוד הוא דמוקרטי (לך תתווכח איתו). בקיצור גועל נפש עם המון מילים מסביבו.
וזו בדיוק הבעיה.
למה נשפכות כל כך הרבה מילים? הרי ברור ומובן מאליו שכחלון לא שווה מנדט ואין שום סיכוי שיקים רשימה משלו. אבל אם העיתונות תפמפם אותו הוא יהיה שווה מנדט וחצי וירוץ ברשימה משלו ויחבור אחר כך לביבי, ולביבי הוא יהיה שווה הרבה יותר.
דרעי הוא עבריין מורשע, סוג של נוכל מקסים. ומי שנופל בקסמו פעם אחר פעם, איך לא, זו התקשורת. ולא משנה שמאחוריו עדיין עומדת העיזה עם המשקפיים השחורים, בדיוק אותו איש שהעיתונות משמיצה כל שבוע אבל שולחת באופן קבוע נציג שיקשיב לדרשותיו.
האם אולמרט ירוץ? או לבני? ביחד או לחוד? ועם מי ועל מה. הכל בולשיט.
הכל ספינים ודיסאינפורמציה שהעיתונות רצה אחריהם כמו כלב משורבב לשון. כל שביב שמועה, הערכה, ספקולציה – הפוליטיקאים חוגגים והעיתונאים משתתפים בחגיגה. אנחנו כמו אותו כלב טמבל שאוכל הכל. העיקר שתהיה עוד כותרת. שיהיה על מה לכתוב. והם מאכילים אותנו בשמחה ובששון.
כחלון לא ירוץ לבד. אין לו ביצים, אין לו גב ואין לו היסטוריה, אבל הוא מנצל את הספין המעופף שלו כדי לקבל עוד שורות בעיתון. השר החברתי?! איך שר בממשלתו הכל-כך לא חברתית של נתניהו, שר הרווחה והשירותים החברתיים, שלא עשה דבר וחצי דבר חברתי בתפקידו, עדיין מוגדר על ידי העיתונות "שר חברתי"? תגידו לי אתם, זה לא מגוחך?
כל תקופת טרום בחירות חוזר אותו סיפור שמועות. זה לא חדשות, זה זמזום נטול משקל. כולם מפיצים דיסאינפורמציה במקרה הטוב – ובמקרה הרע דבר והיפוכו. ואין פוצה פה ומצפצף. גרוע מזה: אלפי דיונים נפתחים על מי יילך עם מי ומתי, וכמה מנדטים הוא יקח מההוא ולמה – בעוד שברור ומובן מאליו שקרב לא יהיה כאן. לא צריך להיות גאון בשביל להבין שאם גם יחימוביץ וגם לפיד אינם פוסלים ישיבה באותה ממשלה עם הביברמן, הרי שהמשחק מכור וכל מה שבצד הוא דיבורים ריקים.
אז כן, אני חלק מהמערכת הזו ומכה על חטא ומקווה שעמיתיי כאן, שם, בדפוס וברשת, יתאפסו ויפסיקו לכתוב, פשוטו כמשמעו, על כל האירועים הללו, שרודפים זה את זה (כביכול), כי הכל מריחה אחת גדולה וכל עונת בחירות היא אותה מריחה בדיוק. ואנחנו – כלב השמירה הטמבל של הדמוקרטיה – אוכל הכל.