דין דין אביב נוסעת במוזיקה שלה למרחקים. לכן אביב, אחת הזמרות האקזוטיות שלנו, זכתה בכבוד לפתוח הערב (חמישי) ב"בית שמואל", בירושלים, את פסטיבל הולגאב לתרבות יוצאי אתיופיה. "אני מרגישה מאוד מחוברת לסגנון המוזיקה שלהם", היא אומרת. "מאוד טבעי לי שם".

במופע, "שירת המדבר", היא יוצאת למסע מוזיקלי עם אבטה בריהון, סקסופוניסט הג'אז המזמר, החובק קריירה בינלאומית מצליחה. "אני מכירה את אבטה שנים לאחר שבעלי (המתופף ונגן כלי ההקשה אלון יופה) בלהקה שלו", היא מספרת. "פעם ראשונה שיוצא לנו לשיר ביחד. אני שרה אל תוך הניגונים שלו והוא שר אל תוך הניגונים שלי. כיף גדול".

"אולי החיבור הזה לא מקרי", מוסיפה אביב. "הרי השורש האפריקני נוגע גם לנו, לאחר שאת התורה קיבלנו בחצי האי סיני והמדבר הוא חלק מההיסטוריה שלנו. אני מאוד מושפעת מהמוזיקה האפריקנית ומהתיפוף משם וזה בא לביטוי גם בתיפוף שלי, לא רק בשירה. כשאומרים לי מדברי ואפריקני, אני מרגישה בבית".

אבל לא היית באפריקה.

"רק בכמעט כזה. כבר הייתי עם כרטיס ביד, אבל בדיוק נכנסתי להיריון".

קרוב לוודאי שאביב, 38, אם לשלושה ילדים והרביעי בדרך, לא תיסע בקרוב. "כעת, אני כבר לא רוצה. נסיעות לא כל כך מגרות אותי, מה גם שאלון ואני בתהליך של תשובה. כשאתה מוצא את השם, אתה מבין שיש בארץ הכל. אולי השם יזכה אותנו בנסיעה כשהילדים יגדלו".

באיזה שלב בקריירה שלך ידעת שלא תהיי זמרת רוק, גם לא זמרת פופ, כרבות מחברותייך הזמרות, אלא זמרת אתנית?

"עד עכשיו אני לא יודעת את זה. אולי אתה מגלה לי. האמת, אני לא מרגישה שאני זמרת אתנית, אלא שדין דין זה הכל, כי אצלי יש מכל הסגנונות, אפילו ג'אז. אני לגמרי פיוז'ן, קיבוץ גלויות מוזיקלי. אם אשיר בסגנון מסוים בלבד, זה ישעמם אותי. המסע בין המחוזות השונים במוזיקה הוא שמרתק אותי. אולי זה גם בעוכריי, שכן בדרך הזאת יש גם כדי לבלבל את הקהל. ייתכן שזה מה שגורם לכך שאני לא זמרת מאוד פופולרית".

בין הנגנים שיופיעו לצידך בהולגאב גם בעלך, אלון. מי שמזמין אותך להופעה, מקבל גם אותו כעסקת חבילה?

"לפחות במקרה הזה, כשהוא עשה את כל ההפקה המוזיקלית, כולל החיבור עם אבטה. אבל בתקופה הנוכחית לרוב כל אחד מאיתנו בעניין שלו, מה גם שבדרך כלל מישהו צריך להישאר עם הילדים בערב. במציאות הנוכחית זה בשבילנו פרוייקט להופיע יחד. כשנולד עדן, היינו לוקחים אותו איתנו להופעות. אבל אחריו זה נהיה יותר מסובך".

כשדין דין ואלון שלה הכירו בסדנת התיפוף, שפתח דורון רפאלי בלהקת "טררם", הם היו עדיין חילונים. היא הגיעה אל החזרה בתשובה בעקבותיו. "אם אלון לא היה לוקח את הבית לשם, יכול להיות שלא הייתי מגיעה לזה", היא מעירה. "ועד שהגעתי, לקח לי זמן".

את משלמת מחיר על התהליך שאת עוברת?

"התשובה היא דבר טוב ועמוק עם עבודה רוחנית, שבעצם תמיד חיפשנו אותה. השם נמצא בכל השירים שלי. אם נקשיב טוב-טוב למילים, נבחין שהכל נמצא שם".

את מקיימת את כל המצוות?

"זה מאוד קשה. רק צדיקים זוכים לקיים את כל תרי"ג המצוות. אנחנו מתפקדים כבית דתי לכל דבר, כשאלון יותר מחובר להלכות. אני קצת פחות".

יש מצב שתפסיקי להופיע בפני קהל מעורב?

"אני לא יכולה להתחייב על שום דבר. כרגע אני לא באיזור הזה וכל מה שאני עושה קשור בלחבר, בלקרב, בלגשר ובלאהוב את הבריות כפי שהן".

אם ייגש אלייך מעריץ מאחורי הקלעים, תשמרי על מרחק נגיעה?

"אעדיף שכן, אבל אם מעריץ יחבק אותי, לא אדחה אותו. אם מישהו מושיט לי יד, לא אשאיר אותה תלויה באוויר".

מה עושה לך תהליך התשובה?

"ככל שאני מתגברת בו על הקשיים, אני מרגישה בתהליך הזה יותר גיבורה, כשאני מצליחה לשלוט ביצרים ובהרגלים. כל העניין של היהדות זה להביא את הנשמה למקום של זיכוך וטיהור".

אוהדיה של אביב, מי שהייתה חילונית מוצהרת, אולי יופתעו לשמוע שהיא מתגוררת בהוד השרון בין חסידי ברסלב. "להיות בין ברסלבים זה הרבה שמחה", היא מעידה.

אם לחזור לקריירה של אביב, אז אירע לה בה משהו לא שגרתי. לאחר שני אלבומים בלבד – "סודותיי" (2006) ו"חופשייה בין העולמות" (2008), הופיע בחברת "אן.אם.סי יונייטד" "האוסף" שלה. "כנראה, לקחתי על עצמי להוציא אלבום על כל ילד. 'האוסף' מוקדש ליעל-הודיה, שבאה אחרי עדן ואורי-יעקב. תוך כדי התשובה וריבוי הילדים, תהליך שלא קל ליצור בו, היה לי יותר נכון לצאת עם אוסף ולא עם אלבום, מה גם שלא ברור לי לאן פניי מועדות. אני מרגישה צורך להתיישב ולהיות יותר ברורה לעצמי לפני שאמשיך הלאה.

"יש סיבה נוספת. לא מקשרים אותי עם שירים ששרתי בכל מיני מסגרות. הקול הלך תמיד לפני השם שלי. זה דבר מאוד משמח למוזיקה".

אבל גם מתסכל?

"ברוך השם, אני לא יצור מתוסכל. אבל לא קל לי שלגבי אי אלה שירים מאוד מצליחים ששרתי  רוב הקהל לא יודע שאני המבצעת שלהם".

אביב ידועה כמשת"פית לא קטנה. אם עוברים על שירי האוסף, אין צורך במחשבון כדי לגלות שרובם תוצאה של שיתופי פעולה. בראש המזמרים איתה – אמה, הזמרת עליזה אביב, שותפתה לצמד "עלדין". אביה, זמר "מלכות החרמון" מוצי אביב, אולי יחכה לאוסף הבא.

לאחר נקודת הזינוק המשפחתית בא הלהיט "שיר לאהבה" מלהקת "גאיה", "שם הונחתי בעולם האתני". ובמקביל – "מסע" עם אברהם טל, משיתוף הפעולה שלה עם "שוטי הנבואה". והיכן "משתוללים בכפר", הלהיט שביצעה עם להקה זו? – "את השיר הזה לא הכנסתי לאוסף מטעמי צניעות", מציינת הצדיקה דהיום.

הפריצה שלה הייתה ב"אם תלך", שיר שביצעה עם עידן רייכל והפרוייקט שלו – ולמשך זמן הוא לא ירד מגלי האתר. "עידן היה הקלידן של אמא שלי", מגלה אביב. "כשיצא בפרוייקט, הוא קרא לי. אמרתי 'יאללה, בוא ננסה' וכולם יודעים מה יצא".

אנחנו עוברים ביעף על השמות האחרים השזורים באוסף. מוש בן-ארי מוכר כמקבילה הגברית שלה בסגנון האתני. יש כאן גם יעל נעים, סגיב כהן וארקדי דוכין. "נועדנו", השיר שהיא שרה עם גלעד שגב, הפך לאחד משירי החתונות המבוקשים ביותר.

הדואט הטרי שהוקלט לאוסף הוא "מאחורי הגדר", שאלון אולארצ'יק הלחין לשיר של ביאליק והיא נהנית לבצע איתו. "שנים אני מעריצה גדולה שלו ובעבר שרתי באלבום הגלילי שהוציא. גם נסענו להופעה בגרמניה ביום העצמאות".

ביאליק עכשיו?

"כן, בהחלט, אם כי הדתיים שבקרבם אני חיה לא בעדו ורואים בו כופר. אבל בעיניי יהודי הוא יהודי. אל תראה אותי ככה. אני לא מתחברת לכל מה שהדתיים חושבים ואומרים. רק להשם אני מתחברת. ובאשר לביאליק, הוא משורר ענק, לדעתי".

אינני יודע אם שמת לב, אבל אמרת "הדתיים".

"ככה אני אומרת, אבל אני באמת דוסית".

היכן הפוליטיקה בשירים שלך? היכן המחאה החברתית?

"קטונתי מלבקר את העולם, מה גם שאני לא מבינה בדברים האלה. מה לי ולפוליטיקה. היא לא חסרה לי. מזה שבע שנים אין לי טלוויזיה. ברוך השם!"

ואם יקרינו בטלוויזיה את הופעתך בפסטיבל השבוע?

"אלך לצפות אצל שכנים או באינטרנט. אני לא מנותקת לגמרי. הטלוויזיה היא כלי תקשורת אדיר, אבל השימוש בה נוראי. אין בה צניעות ויש הרבה לשון הרע, גסות ואלימות. מבחינתי, זה לא בבית-ספרנו".

בכל זאת, את מופיעה מדי פעם בכלי הנוראי הזה.

"כי אני רואה את התפקיד שלי כמי שמביאה אור אל תוך החושך. זאת השליחות שלי בעולם".