נימוקי ההחלטה העיקריים

• ההחלטה להוריד את הריבית לחודש ינואר ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 1.75% עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. יחד עם זאת מציין הבנק, כי תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

• התפתחות המחירים בפועל והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה, וההפתעות כלפי מטה במדדי המחירים לצרכן שנרשמו בחודשים האחרונים, מצביעות על המשך הירידה בסביבת האינפלציה וככל הנראה גם על רפיון בביקושים המקומיים. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נמצאת מתחת למרכז היעד, והציפיות לאינפלציה לשנה קדימה נמצאות סביב מרכז יעד האינפלציה. במחירי הסחורות בכלל והנפט בפרט נרשמה החודש ירידה. אלה צפויים להשפיע בהמשך גם על המחירים המקומיים.

• האינדיקאטורים על הפעילות הריאלית ממשיכים להצביע על חולשה ויתכן אף על התמתנות נוספת בקצב הצמיחה. בנוסף, התחזקות השקל בתקופה האחרונה עשויה להקשות על המשק להתמודד עם הקשיים הניצבים בפניו. החודש עדכנה חטיבת המחקר את תחזית הצמיחה לשנה הבאה, ובניכוי השפעת תחילת הפקת הגז מהמאגר החדש, הצמיחה ל-2013 עודכנה כלפי מטה ל-2.8% לעומת 3% בתחזית הקודמת. התחזית הכוללת את הפקת הגז עומדת על 3.8%. ראוי לציין כי ההתפתחות הצפויה בתעסוקה ובאבטלה עקבית עם שיעור הצמיחה ללא הפקת הגז.

• רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. תחזית הצמיחה של משקים מובילים בעולם עודכנה כלפי מטה על ידי הבנקים המרכזיים במשקים אלה ועל ידי ארגון ה-OECD. עדיין קיימת אי ודאות ביחס לבעיית "הצוק הפיסקלי" בארה"ב ולמשבר החובות באירופה. נתוני המקרו באירופה, ובכלל זה במדינות הליבה מצביעים על כניסה למיתון; מנגד, בארה"ב ובסין נתוני המקרו הפתיעו לטובה.

• הבנק המרכזי של ארה"ב הודיע על תוכנית הרחבה כמותית נוספת ועל כך שתוכנית הרכישות כמו גם הריבית האפסית צפויים להמשך כל עוד שיעור האבטלה יהיה גבוה מ- 6.5% והאינפלציה הצפויה לשנה עד שנתיים קדימה נמצאת מתחת ל-2.5%. מספר בנקים מרכזיים הפחיתו החודש את הריבית. בנוסף, השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות.

• מחירי הדירות המשיכו לעלות בחודשים ספטמבר אוקטובר. אולם, מוקדם להעריך כיצד ישפיעו המגבלות על שיעור מימון המשכנתאות, שהוטלו על ידי המפקח על הבנקים ונכנסו לתוקפן בתחילת נובמבר, על מחירי הדירות.

תנאי הרקע לקבלת ההחלטה

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד ב- 0.5%, בעוד שממוצע תחזיות החזאים עמד על ירידה של 0.1%. זהו החודש השלישי ברציפות שבו המדד מפתיע כלפי מטה. התפתחות המחירים בפועל מצביעה על המשך התמתנות סביבת האינפלציה, ובהסתכלות על 12 החודשים האחרונים האינפלציה עומדת על 1.4% לעומת 1.8% לנתון זה בחודש שעבר.

תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים – המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים ועל הציפיות הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק – ירדו במעט החודש, והן עומדות על 1.8%. גם בציפיות הנמדדות משוק ההון (breakeven inflation) נרשמה ירידה – לרמה של 1.7% בניכוי עונתיות (ללא ניכוי עונתיות רמתן עומדת על 2.2%). הציפיות לאינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה שמרו על יציבות, והן נותרו בטווח שבין 2.3% ל – 2.6%. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה, לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, הוא כ- 1.8%. החזאים המספקים תחזיות לבנק ישראל צופים שבנק ישראל יוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז במהלך הרביע הראשון.

הפעילות הריאלית: האינדיקאטורים החודשיים ביחס לפעילות הריאלית מצביעים על הימשכות ההאטה בפעילות המשק, וקצב הגידול בתוצר ברביע הרביעי צפוי להיות נמוך מזה של הרביע הקודם. ההאטה באה לידי ביטוי במדד המשולב לבחינת המשק: מדד זה עלה בחודש נובמבר ב-0.1%, וקצב עלייתו הנמוך בחודשים האחרונים משקף ירידה בייצור התעשייתי והאטה ביצוא הסחורות. נתוני הסקרים השונים ביחס לפעילות מצביעים גם הם על המשך ההאטה. מקורה של החולשה בפעילות נעוץ כנראה בהאטה ביצוא כתוצאה מרפיון בשווקים הגלובליים, בהאטה בסחר העולמי ובהשפעות מבצע "עמוד ענן". חלק מהאינדיקטורים המצביעים על התמתנות בפעילות (במיוחד נתוני סחר חוץ) הושפעו לרעה בחודש נובמבר ממבצע "עמוד ענן", ואולם זוהי השפעה זמנית ברובה. במשך ימי הלחימה נעדרו כ-5% ממצבת העובדים. בעת המבצע נרשמה ירידה חדה בהיקף כניסת התיירים לישראל, ועל סמך ניסיון העבר ייתכן כי תופעה זו תימשך אף מספר חודשים לאחר סיום המבצע. כתוצאה מהמבצע המשק איבד ברביע הרביעי כ-0.3 אחוזי תוצר (במונחים רבעוניים).

שוק העבודה: על פי נתוני סקר כוח האדם, שיעור האבטלה במשק עלה במקצת באוקטובר, ל – 7%, וזאת תוך ירידה של 0.3 נקודות האחוז בשיעור ההשתתפות, לרמה של 63.8%. יחד עם זאת, אם בוחנים את הנתונים לגילאי 25—64 (כלומר לטווח הגילאים שהושפע פחות מהשינויים שנעשו בסקר כוח האדם בתחילת השנה), מוצאים כי באוקטובר חלה ירידה קלה בשיעור האבטלה תוך ירידה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה. משרות השכיר בסקטור העסקי המשיכו לרדת ובסקטור הציבורי המשיכו לעלות בחודש ספטמבר. סקר "הערכת המגמות בעסקים" מצביע על צפי להאטה בהתרחבות במספר המועסקים בשלושת החודשים הקרובים. בהשוואה לרביע הקודם, השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ברביע השלישי ב- 0.5% ו-0.4%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. סך תשלומי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לתשלומי השכר הנומינלי, היו גבוהים בחודשים אוקטובר—נובמבר ב-4.8% יחסית לחודשים המקבילים אשתקד. זאת בהשוואה ל- 5.8% בנתון זה בספטמבר – אוקטובר.

הערכות חטיבת המחקר: החודש עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו כלכלית. להערכת חטיבת המחקר, בשנת 2013 צפוי שיעור האינפלציה להסתכם ב-1.8%. בתחזית זאת, שבזמן גיבושה עמדה הריבית על 2%, נצפה כי ריבית בנק ישראל תרד ל-1.75% אחוזים בזמן הקרוב ולאחר מכן תשאר ללא שינוי לפחות עד סוף 2013. צמיחת התוצר המקומי הגולמי בשנת 2012 מוערכת ב-3.3%. הצמיחה הצפויה לשנת 2013 היא 3.8% בהנחה שהפקת הגז מקידוח תמר תחל כמתוכנן במהלך הרביע השני של 2013, ומבטאת את המתודולוגיה של הלמ"ס לגבי אופן רישום תפוקת הגז (והחלפת יבוא דלקים) בנתוני החשבונאות הלאומית; ללא פעילות הפקת הגז מתמר, צפוי התוצר לצמוח ב-2013 ב-2.8%, בהשוואה לתחזית של 3.0% ברביע הקודם. ראוי לציין שהפקת גז דורשת מספר מועט של עובדים, ולכן ההתפתחוות הצפויה בתעסוקה ובאבטלה תושפע בעיקר משיעור הצמיחה בתמ"ג ללא הפקת הגז.

נתוני תקציב הממשלה: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה הסתכם בחודשים ינואר-נובמבר בכ-21.2 מיליארדי ש"ח – סכום גבוה בכ-8.7 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית הגירעון שהתווה האוצר בתחילת 2012 (3.4 אחוזי תוצר). על פי ההתפתחויות עד כה צפוי הגירעון השנתי להסתכם ב-4-4.2 אחוזי תוצר, בהנחה שהוצאות הממשלה לא יעלו על התקציב המקורי. הסטייה המצטברת מהתוואי העונתי התואם את תחזית האוצר נובעת מהכנסות נמוכות בכ -7.2 מיליארדי ש"ח – ומהוצאה גבוהה בכ-1.5 מיליארדי ש"ח – ביחס לתוואי.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון – שהתקיים ב-25/11/12 – ועד 21/12/12 התחזק השקל מול הדולר בכ-3%, תיסוף משמעותי יותר בהשוואה להתחזקות המטבעות העיקריים מול הדולר. התחזקות זו של השקל התרחשה בעיקר על רקע חידוש מגמת רכישות השקלים על ידי זרים מאז סיום מבצע "עמוד ענן". מול האירו התחזק השקל ב-1.5%, זאת כאשר מרבית המטבעות העיקריים נחלשו מול האירו. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל בכ-2% בתקופה זו.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון – שהתקיים ב-25/11/12 – ועד 21/12/12 עלה מדד ת"א 25 ב-0.8%. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות ממוצעת של כ-10 נ.ב באפיק השקלי וירידה ממוצעת של 15 נ.ב באפיק הצמוד. מגמה זו של ירידת תשואות באפיק הממשלתי עמדה בניגוד למגמה העולמית והתרחשה בין היתר על רקע הודעת האוצר על הורדת היקף ההנפקות ברבעון הקרוב. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב ירד ב-25 נ.ב., לרמה של 220 נ.ב. גם תשואות המק"ם ירדו לאורך מרבית העקום, כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של 1.8%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט בסיכום התקופה לרמה של 135 נ.ב. מדד התל-בונד 60 נותר בסיכום התקופה הנסקרת ללא שינוי, אך המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני נותרו ברמות נמוכות יחסית.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-7.1%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-7.6%.

ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש אוקטובר עלתה ב-0.7% יתרת החוב של המגזר העסקי, מרמה של 783 מיליארדי ש"ח לרמה של 788 מיליארדי ש"ח. ב-12 החודשים האחרונים עלתה יתרה זו ב- 3.5%. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש אוקטובר ב- 0.6%, ל-386 מיליארדי ש"ח. בחודש נובמבר ניטלו משכנתאות ב-4.1 מיליארדי ש"ח, לעומת 3.4 מיליארדי ש"ח בחודש אוקטובר. יתרת החוב לדיור בחודש אוקטובר עמדה על 275 מיליארדי ש"ח, גידול של 7.5% ביחס לרמה בחודש אוקטובר אשתקד. שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, שנלקחו בחודש נובמבר, נותרו כמעט ללא שינוי במסלולים צמודי המדד, וירדו במסלול הלא צמוד בריבית משתנה בעקבות הורדת ריבית בנק ישראל בנובמבר. לפני כחודשיים נכנסו לתוקפן הוראות הפיקוח המגבילות את שיעור המימון, אך עדיין מוקדם להעריך את ההשפעה של המגבלות החדשות על המשכנתאות על שוק הדיור, שכן הוראות אלה מחריגות עד לסוף השנה הלוואות אשר ניתן להן אישור עקרוני לפני כניסת ההוראה לתוקף.

שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.2%. ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה סעיף זה ב-2.8%, לעומת 2.2% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים ספטמבר – אוקטובר ב-0.5%, לעומת עלייה של 0.6% בחודשים אוגוסט – ספטמבר. ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלו מחירי הדירות ב-3.7%, לעומת 2.3% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר.
הרמה המצטברת של התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עדיין גבוהה (38,650 ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר לעומת 40,097 ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט), והיא צפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות. יחד עם זאת, ברביע השלישי חלה ירידה חדה ברמת התחלות הבנייה ו ובקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל.

המשק העולמי: החודש עדכן ארגון ה-OECD את תחזיות הצמיחה שלו לשנת 2013 למדינות החברות בארגון, והוריד אותן מ-2.2% ל-1.4%. את תחזית הצמיחה של ארה"ב הפחית הארגון מ- 2.6% ל- 2%. לדברי הארגון, אם ארה"ב לא תפתור את בעיותיה התקציביות ("הצוק הפיסקלי") ואירופה לא תתקדם בפתרון משבר החוב, הכלכלה העולמית עשויה להיכנס למיתון נוסף. בנקים מרכזיים במשקים מובילים עדכנו כלפי מטה את תחזיות הצמיחה שלהם. לאחרונה, נתוני מקרו רבים בארה"ב ובסין הפתיעו לטובה ואילו באירופה וביפן הנתונים מצביעים על כניסה למיתון. במשבר החוב האירופי נרשמה רגיעה מסוימת על רקע אישור העברת הסיוע ליוון. בנוסף, התקבלה הסכמה על כך שה-ECB יפקח על הבנקים הגדולים בגוש וכך יוכלו הבנקים הללו לקבל סיוע ישיר של קרן החילוץ הקבועה (ESM). הבנק המרכזי בארה"ב הודיע על הרחבת תוכנית ההרחבה הכמותית ב-45 מיליארדי דולר מדי חודש; כספים אלה ישמשו אותו לרכישת אג"ח ממשלתיות, והם מתווספים על הכספים – בהיקף חודשי של 40 מיליארדי דולר – שהבנק המרכזי הקצה בספטמבר לרכישת אג"ח מגובות משכנתאות. כמו כן הודיע הבנק שתוכנית הרכישות, כמו גם הריבית האפסית, צפויות להימשך כל עוד שיעור האבטלה יהיה גבוה מ- 6.5%, ובתנאי שתחזיות האינפלציה לשנה עד שנתיים לא יעלו על 2.5%. במחירי הסחורות בכלל והנפט בפרט נרשמה החודש ירידה.

מבנק ישראל נמסר, כי הוא ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגבוהה הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.