עלייה מדאיגה במספר האירועים האנטישמיים בעולם בשנה שעברה. דו"ח מיוחד שמגיש שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין לממשלה, בישיבתה היום, מצביע על מגמה של עלייה במעשי הטרור ונסיונות הפיגוע נגד מטרות יהודיות, בעיקר על ידי גורמים המזדהים עם תנועות איסלאם קיצוני או ימין רדיקלי.

בד בבד, יש החרפה בהתנכלויות-רחוב כלפי יהודים בעולם. התופעה בולטת במיוחד במערב אירופה, בהתנכלויות מילוליות ופיזיות ביהודים. הדוח גם מצביע על הימשכותם של גילויים אנטישמיים ברשת האינטרנט. משרד ההסברה אומר כי בעקבות פנייתו, הסירה חברת גוגל יישומון אנטישמי בערבית.

השר אדלשטיין מדגיש, כי הוכח שאין קשר בין מדיניותה של ישראל לבין עלייה או ירידה באנטישמיות בעולם. כראייה הוא מצביע על כך שבמהלך מבצע "עמוד ענן" ולאחריו, לא חלה עלייה חדה בתקריות האנטישמיות – זאת בניגוד למצופה. "מדיניותה של ישראל אינה מהווה את התמריץ העיקרי לפעולות אנטישמיות כלפי יהודים. אין ספק כי האנטי-ציונות נמצאת ברקע התופעות האנטישמיות והדה-לגיטימציה של מדינת ישראל בהחלט מזינה את המאורעות האלימים, אולם לצערנו, שום מדיניות של מדינת ישראל לא תשפיע או תקטין תופעות אלו של שנאה גזענית כלפי יהודים".

עפ"י ממצאי הדו"ח שנת 2012 התאפיינה בעליית מדרגה מדאיגה במעשי הטרור ובניסיונות פיגוע נגד מטרות יהודיות, בעיקר ע"י גורמים בעלי הזדהות עם תנועות אסלאם קיצוני או ימין רדיקלי. במקביל גם אפשר להצביע על מגמת החרפה של התנכלויות רחוב כלפי יהודים, אירועי אלימות מילולית ופיסית, תופעות שעלו בעיקר במערב אירופה, בסמוך  לבתי  כנסת ובתי ספר יהודיים.

עלייתן של מפלגות מהימין והשמאל הקיצוני וכניסתן למוסדות השלטון במקומות שונים ברחבי העולם (כדוגמת יוון ואוקראינה), תרמה לחיזוק ביטוין של תופעות דמוניזציה ודה-לגיטימציה למדינת ישראל, שקיבלו, כביכול, גושפנקה תחת חסות נציגי ציבור רשמיים . מסרים אנטישמיים חריפים נשמעו מצד ראשי מפלגות ונציגיהם בפרלמנטים. במדינות שונות באמריקה הלטינית, נעשה שימוש בוטה במוטיבים אנטישמיים  כחלק מהמערכה הפוליטית הפנימית.

בעולם הערבי והמוסלמי, לא נמדד שינוי משמעותי מאשתקד. בניגוד למצופה, התגובות למבצע "עמוד ענן" היו מתונות הרבה יותר  מאלו שנמדדו בתקופת מבצע "עופרת יצוקה", ככל הנראה בשל העובדה כי המבצע נמשך ימים ספורים בלבד, מספר הקורבנות בצד הפלסטיני היה יחסית נמוך ודעת הקהל בעולם הערבי הייתה מופנית לבעיות בסוריה ומצרים. באיראן נמשכים גילויי האנטישמיות הרשמית, ניכר כי שככל שמוקצנות הסנקציות לבידודה היא  מאמצת ביתר שאת את המסרים האנטישמיים.

בהתייחסות למדיה המקוונת, מציין הדו"ח כי נמשכת המגמה של ביטויי שנאה מקוונת ואנטישמיות קלאסית באתרים שונים ברחבי הרשת, במדיה החברתית, ובאפליקציות לסמארטפונים. בתוך כך, תיאוריות קונספירציה, ובראשן הפרוטוקולים של זקני ציון, ממשיכות להיות פופולאריות ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט.

ואלו המאפיינים הבולטים של הפעילות האנטישמית בשנת 2012:

אירועים אלימים,פגיעה ברכוש ובאתרי זיכרון

האירוע האנטישמי החמור ביותר בשנה החולפת היה התקפת הטרור, במרץ 2012, על בית הספר היהודי "אוצר התורה" בטולוז, צרפת – ובו נרצחו מורה ושלושה תלמידים, בידי מוחמד מראח, ילדי צרפת , אסלאמיסט המזוהה עם תנועת הג'יהאד העולמי.

ההתקפה על בית הספר היהודי בטולוז עוררה גורמים קיצוניים, הן איסלמיסטים והן גורמי ימין קיצוני, להגביר את פעילותם נגד מטרות יהודיות. על פי דו"ח ביניים שפרסם "שירות ההגנה של הקהילה היהודית בצרפת" (SPCJ) בשנת 2012, בשבועות הראשונים שלאחר האירוע בטולוז חלה עלייה משמעותית במספר האירועים האנטישמיים, בהם עשרות מעשים אלימים שהתרחשו בצרפת. הדו"ח פורסם בראשית יוני בעקבות אחד האירועים החמורים שהתרחשו בגל זה, הפעם בווילרבאן, כאשר מספר יהודים הותקפו באלימות קיצונית על ידי כנופיה שחבריה תוארו כצעירים ממוצא צפון אפריקאי. בנוסף לאירועים אלו, בחודש ספטמבר, נזרק בקבוק תבערה על סופרמרקט כשר בפרבריה של פריז.  אחד החשודים בהצתה, צעיר צרפתי שהתאסלם והזדהה עם האסלאמיזם הג'האדיסטי, נהרג במהלך האירוע ע"י כוחות הביטחון הצרפתיים.

מנתונים שפרסם ה-SPCJ בראשית אוקטובר, עולה כי מספר האירועים האנטישמיים מכל הסוגים שהתרחשו מראשית השנה היה גבוה ב-45% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

אירועים נוספים:

* באיטליה נעצר במרץ צעיר ממוצא מרוקני כחשוד בתכנון התקפת טרור על בית כנסת במילנו. במחשב של הצעיר, החשוד בקשר עם אנשי אל-קאעידה, נמצאו קטעי וידאו המתעדים את אופני האבטחה בבית הכנסת וזאת כחלק מההכנות לקראת הפיגוע.

* בגרמניה, על רקע האיומים הרבים בפעילות טרור נגד הקהילה היהודית בברלין, הכריזה המשטרה על משרדי הקהילה כמקום המחייב אמצעי הגנה מרביים.

אירוע שהתרחש בחודש אוגוסט בגרמניה, ברובע שננברג של הבירה ברלין, מהווה דוגמא לאירועים דומים שהתרחשו השנה: הרב דניאל אלטר הותקף על ידי ארבעה בריונים, כנראה ממוצא ערבי, שהשמיעו דברי נאצה אנטישמים בעודם  מאיימים להרוג את בתו הקטנה  שפסעה  לצידו עת שהותקף. ראש עיריית ברלין גינה את האירוע,  וכמוהו גם "המרכז הערבי-גרמני", בעקבות האירוע נערכה בברלין תהלוכה והפגנת הזדהות עם הרב.

* בבריטניה, נפתח ביוני משפטה של אישה בריטית ממוצא פקיסטאני שהואשמה בבניית מטעני חבלה במטרה לבצע פיגועים נגד מטרות יהודיות במנצ'סטר. מחקר שפורסם בשנה שעברה על ידי ארגון הביטחון של הקהילות היהודית בבריטניה (CST) מצא כי בשנים 2010-1968 בוצעו 96 התקפות טרור נגד יעדים יהודיים בעולם.

התופעה שהלכה והחריפה בשנים האחרונות של הצקות ואלימות רחוב כלפי יהודים בסמוך לבתי כנסת ובתי ספר יהודיים, בעיקר במערב אירופה, אך גם בצפון אמריקה ובאוסטרליה נמשכה גם השנה ונראה כי אף החריפה ביחס לשנה שעברה.

* בארצות הברית התרחשו במהלך השנה מספר אירועי אלימות חמורים נגד בחורי ישיבה. באחד מהם נעשה ניסיון לדרוס בחורי ישיבה ובאחר נורה ונפצע בחור שניצב בפתח בניין ישיבה באחד מרובעי ניו-יורק.

* בקנדה, בעיר טורונטו, הותקף באפריל יהודי חרדי שהגיע עם אשתו מארה"ב לביקור. הוא הוכה באכזריות לעיני אשתו על ידי צעיר שקרא לעברו קריאות אנטישמיות.

בקהילות שונות ברחבי המדינה, הנחו רבנים וראשי קהילה את הציבור היהודי (לרוב  על סמך המלצות  גורמי הביטחון), להסיר את הכיפה כשהם יוצאים מבתי הכנסת או מסתובבים ברחובות   כדי לא להיות יעד להתקפות אנטישמיות אלימות.

* בשוודיה, העיר מאלמו הפכה בשנים האחרונות לאחד המוקדים העיקריים להצקות ולמעשי ונדליזם נגד יהודים. על רקע זה, התקיימו בעיר מספר "תהלוכות כיפה", שמטרתן לאפשר ליהודים להדגיש במופגן את זהותם הדתית, בעודם  חובשים כיפה או חושפים סממנים יהודיים אחרים. יש לציין כי בתהלוכה השתתפו שרים, פוליטיקאים ואף ראש העירייה השנוי במחלוקת אילמאר רפאלו, המשתייך לשמאל הליברלי בשבדיה ולא פעם יוחסה לו הזדהות עם דעות פרו-פלסטיניות. כאמור, תהלוכה דומה נערכה בברלין בעקבות ההתקפה האלימה על הרב דניאל אלטר.

בצד אלימות הרחוב, מהווים אתרי זיכרון, בתי קברות ורכוש קהילתי ופרטי יעדים לפגיעה על רקע אנטישמי. השנה תועדו מספר אירועי תקיפה חמורים במיוחד של יעדים המזוהים עם הקהילה היהודית.

* ברוסיה, בסנט פטרסבורג, בחודש מרץ השליכו אלמונים זוג בקבוקי תבערה באחד הלילות לעבר בית כנסת; באירוע נוסף בדגסטאן נזרק בקבוק תבערה על בית הכנסת בעיר דרבנט, וכך גם על בית כנסת בקרמנצ'וק שבאוקראינה.

בערים רבות ברחבי העולם  כמו בקאראקס, בריסל, וגנואה צוירו צלבי קרס ונמרחו כתובות אנטישמיות על קירות בתי כנסת, ובערים רבות אחרות כמו וינה, לבוב, לודז', ויקטוריה (קנדה), וניס חוללו בתי קברות . בגרמניה כמעט בכל שבוע מושחת  בית קברות יהודי.

במזרח אירופה גוברת פעילותן האלימה של קבוצות המזוהות עם הימין הקיצוני, בדו"ח שפורסם על ידי משרד הפנים הצ'כי נקבע כי קבוצות ניאו-נאציות מגבירות את הצטיידותן בנשק.

* בפולין, שבה כל תנועות הימין הקיצוני מחזיקות בעמדות אנטישמיות קיצוניות, החלה להתארגן מסגרת צבאית למחצה – "המשמר העצמאי" (Straz Niepodleglosci). קבוצה זו,  פועלת על פי המודל של המיליציה ההונגרית האלימה "המשמר ההונגרי" שהוצאה אל מחוץ לחוק. פעילותה  קשורה בהתארגנות חדשה של הימין הקיצוני הפולני  בשם "החזית הלאומית", השואפת לפעול לפי הדגם של מפלגת הימין הקיצוני ההונגרי יוביק (Jobbik ) ולנסות ולהשתלב ולהגיע להישגים  בזירה הפוליטית.

*  בהונגריה, ניכרים סימנים מדאיגים לכך שההחרפה בהתבטאויות האנטישמיות והאנטי ישראליות של דוברי יוביק, מתורגמים יותר מבעבר לפעילות אלימה וונדליסטית. אירוע שעורר תהודה רבה בהונגריה ובעולם, והעיד שהאנטישמיות בהונגריה הרימה ראש באופן גלוי ובוטה, היו העלבונות האנטישמיים שספג הרב הראשי לשעבר ד"ר יוזף שוויצר בן ה-89 ברחוב בבודפשט.

כמו כן, ונדליסטים הונגריים הניחו רגל חזיר מגואלת בדם על האנדרטה לזכרו של ראול וולנברג, דווקא כאשר בהונגריה ובעולם ציינו מאה שנים להולדתו. מעשה ונדליזם אחר, חמור במיוחד, היה הפגיעה הקשה בבית הקברות בעיר קאפושוואר. אנטישמים הונגרים, תומכי יוביק, בחרו במכוון לקיים הפגנה אנטי-ישראלית ליד בית הכנסת ברחוב דוהאני, סמלה של יהדות בודפשט, ושרפו את דגל ישראל במהלכה. באירוע אלים אחר הוכה יהודי בן 70 בקרבת אותו בית כנסת, הצעירים שתקפו אותו באכזריות אמרו לקורבן כי הוא מותקף בשל היותו יהודי.

* באי רודוס, ביוון, שבו התחוללו גם בשנים עברו תקריות אנטישמיות, צוירו צלבי קרס על אתר הזיכרון לקורבנות השואה. קבוצה אנטישמית יוונית קבלה על עצמה אחריות למעשה. דוגמא אחרת היא האנדרטה לזכר הנספים בשואה במונטבידאו (אורוגוואי) המהווה יעד לפגיעות חוזרות ונשנות על ידי ניאו-נאצים מקומיים.

הסתה ותעמולה אנטישמית-בראי הפוליטיקה העולמית

בחלק מן המדינות, שנת 2012 עמדה בסימן התחזקותן של מפלגות בעלות עמדות אנטישמיות מובהקות, אשר בין היתר שילבו תעמולה אנטישמית ואף הסתה גלויה נגד היהודים כחלק מהמערכה הפוליטית הפנימית. בתעמולה נעשה שימוש במוטיבים אנטישמים קלאסיים, כמו הטענה בדבר כוחם המופרז של היהודים במדינות שונות וחוסר נאמנותם, כביכול, למדינות בהן הם חיים. מרכיב אחר בתעמולה האנטישמית של הימין הקיצוני הוא הכחשת השואה.

מחברי הדו"ח אומרים כי בולטת העובדה כי מדינת ישראל תופסת מקום מרכזי בתעמולה האנטישמית. מעשיה מוצגים כמיצוי מוחלט של תכונותיו השליליות של היהודי ומודגשת נאמנותם ותמיכתם ללא תנאי של היהודים בה.

בשנים האחרונות, ובמיוחד השנה, גבר כוחן של מפלגות ימין קיצוניות-אנטישמיות בשתי מדינות החברות באיחוד האירופי, יוון והונגריה. כמו כן, חלה התחזקות ניכרת של מפלגה לאומנית אנטישמית באוקראינה.

* ביוון זכתה המפלגה הניאו-נאצית השחר הזהוב (כריסי אבגי) בהישג משמעותי כאשר הצליחה להכניס 18 צירים לפרלמנט וזאת על רקע המשבר הכלכלי החריף. ראשי המפלגה, שאנשיה נוהגים באלימות קשה נגד מהגרים, ידועים גם בעמדותיהם האנטישמיות הבוטות והתחזקותם מעוררת דאגה רבה בקרב הקהילה היהודית ביוון.

ביטויים מפורשים של הכחשת שואה כמו גם ציטוטים מתוך "הפרוטוקולים של זקני ציון" בנאום בפרלמנט הושמעו על ידי ראשי המפלגה ובכללם מנהיגה ניקולאוס מיכלוליאקוס. ההסתה האנטישמית הושמעה הן במהלך מערכת הבחירות והן בחודשים שחלפו מאז. ביטאון המפלגה יצא נגד מה שהגדיר כ"מניפולציה חינוכית של תלמידי בתי ספר שעושה הקהילה היהודית בשיתוף פעולה עם הממשלה". הדבר נעשה, לטענתם,  במהלך הביקור במוזיאון השואה כמו גם במהלך ביקורים, חינוכיים כביכול, בישראל. כל אלה לדעת הכותב הם "שטיפת מוח" כחלק מהמערכה נגד "כריסי אבגי". יש לציין כי למרות ההצהרות האנטישמיות והגזעניות והפעילות האלימה נגד מהגרים, ואולי דווקא בגללן, התברר בסקר דעת קהל שהתקיים ביוון בסוף אוקטובר שכריסטי אבגי היא המפלגה היחידה בפרלמנט שהתמיכה הציבורית בה עלתה והיא הגיעה למקום השלישי מבין כל המפלגות ביוון. עובדה זו החריפה מאוד את חששותיהם של יהודי יוון.

* בהונגריה: הכחשת השואה כמו גם התייחסויות למזימה היהודית/ישראלית לשלוט במוקדי כוח בעולם הן מוטיבים מרכזיים גם בהתבטאויות האנטישמיות של מנהיגי יוביק (Jobbik), המפלגה השלישית בגודלה בהונגריה, המזוהה עם הימין הקיצוני, בעלת אג'נדה גזענית ואנטישמית.

יוביק המשיכה לזכות גם ב-2012 בתמיכה ציבורית ניכרת  ובעיקר יש לציין את תמיכתם של רבים מבני הדור הצעיר המשכיל, בוגרי אוניברסיטאות. נציגיה של יוביק בפרלמנט, מעלים באופן גלוי בנאומיהם ובפרסומיהם, בעיקר באתרי האינטרנט, מוטיבים לאומניים ואנטישמיים קיצוניים: התקפות מילוליות והפגנות נגד ישראל ותמיכה באיראן ובמאבק הפלסטיני הם רק חלק מקו זה של שנאת היהודים.

כך, למשל, דרש אחד מחברי הפרלמנט של יוביק לחקור מחדש את "פרשת טיסה אסלר" – עלילת דם מ־1882, שבה הואשמו יהודים ברצח ילדה נוצרייה, תוך שהוא רומז לאשמתם של היהודים. היהודים שלחצו לטענתו מבחינה כלכלית את ההונגרים באותה תקופה, נוקטים בגישה דומה גם היום.

חבר פרלמנט אחר מטעם יוביק, העניק בפברואר ראיון ל'ג'ואיש כרוניקל'  ובו התייחס בזלזול מופגן ובחוסר אמון לקביעה כי כ-400 אלף יהודים גורשו מהונגריה לאושוויץ ב-1944. כמה חודשים אחר כך בדברים שנשא בפרלמנט ההונגרי הוא אף טען כי המלחמה בעזה היא זמן מתאים לערוך רישום של התושבים בהונגריה שהם ממוצא יהודי, בעיקר מבין חברי הפרלמנט והממשלה ההונגרית, מפני שהם מהווים סכנה לאומה ההונגרית. בעקבות הסערה שעוררו דבריו, טען כי התכוון רק ליהודים שהם בעלי אזרחות כפולה, הונגרית וישראלית. ההתבטאויות האנטישמיות של חברי יוביק ובעיקר הקריאה לרשום את היהודים כ-"אויבי הונגריה" עוררו עשרות אלפי הונגרים להשתתף בהפגנה נגד האנטישמיות הגוברת במדינה.

מחברי הדו"ח מציינים כי דוברי הממשלה ההונגרית גינו את ההתבטאויות האנטישמיות. במהלך 2012 יזמה הממשלה אירועים רבים בהונגריה ומחוצה לה במסגרת "שנת וולנברג", לציון 100 שנים להולדתו וזאת בשיתוף משרד החוץ הישראלי. באירועים אלה הדגישו נציגים הונגרים את גורלם הטראגי של יהודי הונגריה, דבר שלא מנע, כפי שראינו לעיל, מקיצונים הונגרים לחבל באנדרטה לזכרו של וולנברג ולהכחיש את שואת יהודי הונגריה.  אולם שאלת המפתח הייתה ונשארה  האם מפלגת השלטון הימנית-פידס, הנהנית מרוב פרלמנטרי מוחלט, באמת מעוניינת לפעול באופן נחרץ נגד הגל האנטישמי העכור של הימין הקיצוני. שאלה זו הועלתה לא פעם על רקע הביקורת הכללית הנשמעת על ידי האופוזיציה בהונגריה ומחוצה לה על התנהלותה של הממשלה. ביקורת זו התמקדה במהלכים אשר נתפשו בהונגריה ומחוצה לה כמגבילים את חירויות הפרט וכמעודדים חזרה לערכים נוצריים-לאומניים, בסתירה לרוח הכללית במדינות האיחוד האירופי.

בכנס בנושא האנטישמיות שהתקיים במסגרת הפרלמנט האירופי ביוני מתח פטר פלדמאייר, יושב ראש הקהילה היהודית, ביקורת קשה על התנהלות הממשלה וציין את החשש הגובר בקרב יהודי הונגריה. מספר ימים אחר כך שיגרו חמישים חברי קונגרס אמריקאי מכתב לראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, ובו קראו לו לצאת באופן נחרץ יותר כנגד ביטויי האנטישמיות במדינתו. המכתב היה גם תגובה להתקפה המילולית כנגד הרב הראשי לשעבר של הונגריה שעוררה כאמור לעיל תגובה חריפה בעולם. גם יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, שיגר מכתב לנשיא הונגריה בו כתב  בין השאר כי "אינכם יכולים לשתוק נוכח ההצעה לספור יהודים", וקרא לו לנקוט בפעולות מעשיות למיגור האנטישמיות ול"מניעת התפשטות המחלה הנוראה" שכבר קיימת ומתרחבת בהונגריה.

* אוקראינה: גם במדינה זו זכתה מפלגה לאומנית אנטישמית להישגים פוליטיים משמעותיים. בבחירות הכלליות שנערכו השנה, נכנסו לפרלמנט האוקראיני בפעם הראשונה בעידן הפוסט קומוניסטי נציגים של מפלגה לאומנית-אנטישמית, "סבובודה" (חופש). המפלגה קיבלה כ-10 אחוזים מן הקולות, דבר שזיכה אותה ב-37 מושבים בפרלמנט האוקראיני (מתוך 450).

חברי סבובודה, וביניהם גם מנהיגה, נודעו במהלך השנים בהתבטאויותיהם האנטישמיות. ראש המפלגה, אולג טיאגניבוק ((Oleg Tiagnybok, אמר בין השאר כי במלחמת העולם השנייה נלחמו האוקראינים נגד "המוסקבאים, הגרמנים, היהודים וחלאות אדם אחרים" וכי "מאפיה יהודית-רוסית שולטת באוקראינה."

בשנת 2011 פתחה המפלגה במסע נגד עולי הרגל היהודים הפוקדים את קברו של הרבי נחמן מברסלב בעיר אומן, המסע נמשך גם בשנה שחלפה. בהפגנה שקיימו חברי סבובודה בחרקוב בנובמבר 2012 נגד הגירה בלתי חוקית למדינה, צעדו חלק מהמפגינים כשהם מצדיעים במועל יד ונשמעו סיסמאות אנטישמיות כגון "יהודים על הסכין". כחודש לאחר מכן, איגור מירושניצ'נקו- אחד ממנהיגי המפלגה, פרסם בפייסבוק הערה באוקראינית על השחקנית האמריקנית מילה קוניס (יהודיה ממוצא אוקראיני) וכינה אותה "יהודונת".

מאז היוודע תוצאות הבחירות לפרלמנט האוקראיני, הובעה דאגה רבה מצד ארגונים יהודיים מקומיים ואחרים לגבי ההשפעה שתהיה  לכניסתה של סבובודה לפרלמנט על אוקראינה בכלל ועל היהודים החיים בה בפרט.

* קירגיסטאן היא מדינה נוספת במרחב בריה"מ לשעבר שבה האנטישמיות ממלאת כבר מספר שנים תפקיד במאבקים הפוליטיים. בעת המאבק להפלתו של הנשיא קורמנבק באקייב (Kurmanbek Bakiyev) השתמשו היריבים הניצים באנטישמיות זה נגד זה. כפי שהראנו בדו"חות קודמים מגמה זו החריפה מאז נפילתו של המשטר באפריל 2010. התעמולה האנטישמית הנפוצה בעיתונות מנסה להטיל על כתפי היהודים את האשמה במצבה העגום של המדינה. יתרה מזאת, אם בעבר עיקר ההאשמות כלפי היהודים התייחס לחלקם לכאורה בעושק המדינה בתקופת המשטר הקודם, על רקע מעורבותם  של מספר יהודים בפעילות הכלכלית במדינה, השנה נשמעו לא אחת הערות על חלקם של היהודים במצב הכלכלי הקשה הנוכחי. מדובר בביטויים שתועדו מעיתונים שונים, אשר אינם מגדירים את עצמם כפרו-שלטוניים או אופוזיציוניים,  ומייצגים מגוון רחב של עמדות הקיימות במדינה. למעשה רוב רובם של המאמרים חוזרים, במילים אלה או אחרות, על המיתוס האנטישמי הידוע בדבר עושרם הרב של היהודים וניסיונות ההשתלטות שלהם.

* ברוסיה לא פועלת תנועה בעלת כוח פוליטי משמעותי הנוקטת בקו אנטישמי, הגם שהנשיא פוטין, השולל את האנטישמיות, הודה בנובמבר 2012 (בפגישה עם הרב הראשי של רוסיה ברל לזר) בקיומה של אנטישמיות חברתית במדינה.

עם זאת, ביטויים אנטישמיים, אם כי על פי רוב באופן מרומז, נשמעו גם ברוסיה בהקשר פוליטי וזאת על רקע גלי המחאה במחצית הראשונה של השנה נוכח הבחירות לפרלמנט (בדצמבר 2011) ולנשיאות (במרץ 2012).

* ונצואלה: במשך למעלה מעשור, מאז עלייתו של הוגו צ'אבס לשלטון בוונצואלה מתפרסמת תעמולה אנטישמית  במדינה זו בחסות ובעידוד השלטונות. מוטיבים אנטישמיים במדיה הממשלתית והממשלתית למחצה מתפרסמים על פי רוב תחת ההגדרה "אנטי-ציונות".

השימוש הבוטה ביותר במוטיבים אנטישמיים בשנת 2012 בא לידי ביטוי במערכת הבחירות ובהדגשת מוצאו היהודי של מועמד האופוזיציה לנשיאות – אנריקה קפרילס רדונסקי, קתולי, בן למשפחה אמידה ממוצא יהודי. תומכיו של הוגו צ'אבס ניצלו את מוצאו היהודי של קפרילס, על מנת להזהיר את העם בפני התוצאות העלולות לנבוע מניצחונו. נערך נגדו מסע הכפשה ובתקשורת הופיעו עשרות מאמרים אשר תיארו אותו כסוכן ציוני אשר יביא בהכרח לחדירה ציונית לוונצואלה. אחד המאמרים הבוטים ביותר נקרא "האויב הוא הציונות" והוא פורסם ב-13 בפברואר באתר הרשמי של רדיו וונצואלה ובאתרים נוספים.   על פי המאמר, על מנת להבין את האינטרסים של קפרילס, "מועמד האוליגרכיה הוונצואלנית והטרנס-לאומית", חשוב להבין מהי הציונות שהוא מייצג – "ללא ספק אידיאולוגיית הטרור", המבטאת את "התחושות הנאלחות של האנושות". הברירה היחידה, קובע האתר, היא בין "המהפכה הבוליברית [צ'אבס] הפועלת למען אחדות אמריקה הלטינית לבין הציונות הבינלאומית המאיימת להשמיד את הכוכב בו אנו חיים." צ'אבס עצמו התבטא כלפי קפרילס: "לא חשוב כמה פעמים תחליף את תחפושתך…עדיין רואים את זנב ואזני החזיר שלך…אל תנסה להחביאם". קפרילס תואר שוב ושוב בקריקטורות כעונד מגן דוד וצלבי קרס ומכונה סוכן "נאצי-ציוני". ניצחונו של צ'אבס בבחירות תואר כניצחון העם הוונצואלני על ה"ציונות הבינלאומית אשר השתמשה בכל השפעתה ובכל כספה על מנת שקפרילס ינצח".

מבצע "עמוד ענן", ולאחר מכן הצבעת האו"ם בעד הענקת מעמד של מדינה משקיפה לפלסטין, הביאו לעליה ניכרת במספר המאמרים והתוכניות באמצעי התקשורת שהשוו בין ישראל לגרמניה הנאצית.

* צ'ילה: מאמץ לפגוע בפוליטיקאי בכיר באמצעות הדגשת מוצאו היהודי ומכאן כביכול נאמנותו לעם היהודי ולישראל ולא למדינתו, נעשה על ידי השמאל הרדיקלי גם בצ'ילה. היעד לתעמולה אנטישמית היה הפעם רודריגו הינזפטר ( Rodrigo Hinzpeter), שר ההגנה היהודי של צ'ילה. ב-5 בנובמבר פרסם העיתון השמאלני El Ciudadano תמונה שלו ועליה, כמקובל באנטישמיות מבית מדרשו של השמאל הקיצוני, צלב קרס בתוך מגן דוד, ושר ההגנה שאומר כביכול: "עשיתי את השירות הצבאי שלי בישראל וכעת אני שר ההגנה". בעקבות מחאות הקהילה היהודית, האשים העיתון את המגזר ה"ריאקציוני, ימני ופילו-פשיסטי" של הקהילה היהודית בהצתת מסע הכפשה נגדו. הוא גם האשים את היהודים בקיום מדינה המשתמשת נגד הפלסטינים באותן שיטות שהיטלר השתמש נגדם.

* מבצע "עמוד ענן": בניגוד לדברי השר אדלשטיין, מבצע "עמוד ענן" והמאבק של ישראל נגד ההכרה של הרשות הפלשתינית כמדינה משקיפה באו"ם, עוררו, בצד הוויכוחים הלגיטימיים, גם את נושא הדה-לגיטמציה והדמוניזציה של מדינת ישראל, כמו גם מוטיבים אנטישמיים קלאסיים כגון סוגיית הכוח היהודי העולמי.

כך למשל בהפגנה בווינה יומיים לאחר סיום הלחימה, שבה השתתפו גם תומכי חמאס והאחים המוסלמים, נשמעו הקריאות "להרוג את היהודים". באנטוורפן, בלגיה, הפגינו פעילים מהימין הקיצוני ומהשמאל הקיצוני יחדיו נגד הופעת התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בהפגנה נשמעו קריאות כגון "חמאס, חמאס, כל היהודים לגז". בפינלנד טען חבר הפרלמנט השמרני פרטי סלוליינןPertti) Salolainen) כי ארה"ב נאלצה להצביע נגד בקשת ההכרה של הפלסטינים באו"ם עקב שליטתם של היהודים בתקשורת ובכלכלה האמריקאית.

באוקטובר התפרסם במסגרת ה-OSCE דו"ח המזהיר מפני עלייה של רמת האנטישמיות בנורווגיה . הפרסום הדגיש בעיקר את הדמוניזציה של ישראל בשיח הציבורי במדינה. צוין בו כי בסקר דעת קהל תמכו 38% מהנשאלים בטענה שמעשיה של ישראל אינם שונים ממעשי הנאצים.

מחיקת זיכרון השואה במזרח אירופה

במדינות ברית המועצות לשעבר, שהיו תחת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה, שב ועולה בשיח הציבורי הוויכוח על ייחודיותה של שואת היהודים, כמו גם שאלת הנצחתם של מנהיגי תנועות לאומניות בזיכרון היהודי ובהיסטוריוגרפיה הכללית, המוגדרים כפושעי מלחמה ומשתפי פעולה עם הגרמנים. לעומת זאת, בתודעתו של חלק מהציבור בארצות אלה הם נחשבים כגיבורים בשל מאבקם בקומוניזם. ברוסיה, בערים שונות כמו רוסטוב-על-הדון ורז'בסק, סרבו השלטונות המקומיים להציב לוחות זיכרון לשואה ואף הסירו לוחות שכבר הוצבו בטענה שהיהודים לא היו היחידים שסבלו ואין להבליט את סבלם על פני יתר הלאומים.

הוויכוח על ייחודיותה של השואה לעומת גורלם של עמים אחרים, בעיקר הרוסים בזמן המלחמה, עלה גם סביב החלטת שר החינוך הקודם אנדרי פורסנקו (Andreii Fursenko), לכלול את לימודי השואה במערכת החינוך הרוסית כנושא חובה בשיעורי ההיסטוריה. ההחלטה התקבלה בין השאר בעקבות מפגשים עם אנשי משרד החינוך הישראלי. החלטה זו נתקלה בהתנגדות חריפה באמצעי התקשורת ברוסיה ונטען כי  הדבר יפגע בזיכרון סבלם של בני לאומים אחרים.

במולדובה, על רקע התחזקות של המפלגות הלאומיות והנטייה הפרו-רומנית, ניתן להצביע בשנה החולפת על התחזקות המגמה הממעיטה מאחריותם וחלקם של הרומנים בהשמדת היהודים ואף בהעלמת מידע על עצם התרחשותה של השואה. כך לדוגמא, באוגוסט 2012 הכחיש ההיסטוריון המולדובי ויאצ'סלב סטבילה (Vyacheslav Stavile), חבר "בוועדה לגינוי הקומוניזם וכתיבת ספרי לימוד", את מעורבותו של יון אנטונסקו (Ion Antonescu), הדיקטטור הרומני, ברצח היהודים בשואה באומרו כי הרומנים לא השתתפו כלל ברצח יהודים.

המדינות הבלטיות התאפיינו גם השנה בשיח ציבורי-פוליטי על שיתוף הפעולה המקומי עם גרמניה הנאצית וסוגיית החזרת הרכוש היהודי. על-אף מחאות חוזרות ונשנות מצד גורמים פנימיים וחיצוניים כאחד, התקיימו  בליטא, לטביה ואסטוניה מצעדים לזכר משתפי הפעולה עם הנאצים הנחשבים באזור זה כ"לוחמי חופש", אשר לחמו למען שחרור המדינות מהעול הסובייטי. דוגמא לכך הייתה למשל ההחלטה של ראש עיריית קובנה שבליטא להביא לקבורה מחודשת בעיר את Juozas Ambrazevičius-Brazaitis, שכבר נקבר בארצות הברית.  הוא שימש כראש הממשלה הזמנית בשנת 1941, אשר נקטה במספר פעולות אנטישמיות במהלך 43 ימי קיומה, כולל קבלת החלטה לגבי הקמתם של גטאות עבור יהודי ליטא. בלטביה, הוקמה בספטמבר 2012 בעיר באוסקה (Bauska) אנדרטה לזכר לטבים שלחמו ביחידות הלטביות של ה-Waffen SS. על האנדטה מופיע הכיתוב: "לזכר המגנים של באוסקה מפני הכיבוש הסובייטי השני – לטביה צריכה להיות מדינה לטבית." בטקס חנוכת האנדרטה נכחו חברי הפרלמנט והעירייה. באסטוניה, בראשית 2012, יזמו כ-44 חברי פרלמנט מן הימין הקיצוני מהלך לקראת הכרה רשמית באסטונים ששיתפו פעולה עם הנאצים כ"לוחמי חופש". הוועד האנטי-פשיסטי במדינה הביע את מורת רוחו מן היוזמה וטען כי הכרה כזו תצדיק למעשה את מעשיהם של משתפי הפעולה בתקופת מלחמת העולם השנייה. אף-על-פי-כן, ב-13 בפברואר קיבל הפרלמנט האסטוני (ברוב של 71 מתוך 93 חברי פרלמנט שנכחו בישיבה) החלטה המכירה תודה לתושבים המקומיים שנאבקו בתקופת הכיבוש הסובייטי והגרמני למען עצמאותה של לטביה.

העולם הערבי והמוסלמי

שנת 2012  לא סימנה שינוי בגילויי האנטישמיות בעולם הערבי והמוסלמי. התגובות למבצע "עמוד ענן" היו מתונות הרבה יותר מאלה שהתגלו בתקופת מבצע "עופרת יצוקה". הסיבות לכך נעוצות לא רק בעובדה שהמבצע היה קצר, ללא תקלות הגורמות להרג מספר רב של אזרחים, או בכך ש"האביב הערבי" הנמשך הסית את תשומת הלב למוקדים מדממים בעולם הערבי, אלא גם על רקע אידיאולוגי. התחזקותו של החמאס בעזה היא לצנינים בעיני חוגים לאומיים רבים במיוחד לאור התחזקותם של הכוחות האסלאמיסטיים במזרח התיכון.

באופן לא מפתיע היו אלה דוברי האחים המוסלמים ותנועות איסלאמיסטיות אחרות שהובילו את הגינוי החריף ביותר כלפי ישראל והיהודים. הם קראו לג'יהאד נגד היהודים בהצהרות ובמאמרים רבים תוך שימוש במונחים אנטישמיים, הלקוחים מעולם הדימויים האסלאמי, החל ב"צאצאי החזירים והקופים," "כופרים," וכלה בחדית', יום הדין, הקורא לכל מוסלמי להילחם ולהרוג יהודים. דוגמה אחרת לתגובה למבצע הופיעה דווקא בפורטל אילאף, הנחשב מתון. העיתונאי ח'ליס ג'לבי תאר את הציונות כגידול סרטני, שנשתל על ידי המערב על אדמה ערבית מוסלמית כדי לכפר על השואה, ואין דרך אחרת אלא להתמיד בהתנגדות פעילה כדי להיאבק בו.

מחברי הדו"ח אומרים כי באופן כללי ניתן להצביע על ירידה במספר המאמרים האנטישמיים בעיתונות הזרם המרכזי הערבי ועל פופולאריות תיאוריות הקונספירציה ובראשן הפרוטוקולים של זקני ציון ברשתות חברתיות ובאתרי האינטרנט. עוד ניתן להצביע על התגברות ההטפה האנטישמית של הזרמים האיסלאמיסטיים ברשתות הטלוויזיה. עפ"י הממצאים, איראן היא מובילת השיח האנטישמי והכחשת השואה.

למרות שהסתמנה השנה ירידה במספר המאמרים האנטישמיים, לא היטיב "האביב הערבי" את הדימוי השלילי של הציונות, ישראל והיהודים. לבד מקומץ ליברלים אמיץ שגינה את האנטישמיות ואפילו נלחם בה, נראה כי התקבעו בקרב הציבור הרחב במדינות הערביות השונות תפיסות אנטישמיות עממיות, הבאות לידי ביטוי בתגובות ספונטניות, בראיונות ובסקרים. דוגמה מאלפת לכך הייתה תגובתם של שלושה שחקנים בתוכנית מתיחות מצרית ביולי 2012, כשנודע להם כי הם מתראיינים לרשת טלוויזיה ישראלית. הם תקפו את המראיינים והצהירו כי הם שונאים את ישראל והיהודים. אחת מהם, מיאר אל-בבלאוי, אף שילבה בתשובתה הכחשת השואה ותפיסת היהודים כ"רוצחי הנביאים" במקורות האסלאמיים.

הפרוטוקולים של זקני ציון הפכו לאמצעי מרכזי בכתיבה על תיאוריות קונספירציה. הם לא רק מוצגים בגרסאות שונות בירידי ספרים ערביים ואיראניים אלא משובצים, ללא עוררין, בשיח הציבורי, בעיתונות, בתוכניות טלוויזיה ובאתרי אינטרנט ובלוגים ערביים.

באתר www.ysv.me, המציע חלופה ליו-טיוב, משודר סרט באורך מלא המציג את הפרוטוקולים. מספר הדפים מסוג דומה גדל בתקופת מבצע "עמוד ענן." באתר הממליץ על ספרי קריאה, GoodBooks, זכו הפרוטוקולים לדרוג ממוצע של 3.5 מתוך מקסימום 5. התגובות של מנויים ערבים נעו בין הבעת ספקות לגבי אמיתות הספר לבין קבלתו כמובן מאליו, שהמציאות מוכיחה את אמינותו. באתר עיראקי, www.iraqiwi.com, נדונו הפרוטוקולים בעקבות מאמר, שהתפרסם באפריל על ידי יוסף עלי ח'או, שניסה להוכיח את הקשר בינם לבין המהפכות בעולם הערבי. מטרתה של "הישות הציונית", אמר ח'או, היא להרוס את האומה הערבית באמצעות מהפכות האביב הערבי ולערער את דת האסלאם. סמלה של אחת האפליקציות המפרסמת את הפרוטוקולים אינו מותיר ספק לגבי זהותו: הוא מורכב מצלב קרס בתוך מגן דוד.

הזרמים האסלאמיסטיים מהווים זה זמן רב את מוקד השיח האנטישמי, ומגמה זו נמשכה גם בשנת 2012. הסכסוך בין המוסלמים לבין היהודים אינו סכסוך גבולות, הצהיר איש הדת המצרי, מוחמד חסן, בערוץ אל-רחמה האסלאמיסטי ב-14 בפברואר, אלא סכסוך אמוני וקיומי. היהודים הם אויבי האסלאם, טען בערוץ אל-קודס ב-16 במרץ טארק סווידאן הכוויתי, מנהל ערוץ אל-רסאלה. "הם הסכנה מספר  אחת" של המוסלמים, ולכן יש להמשיך בהתנגדות עד שחרור הפלסטין. המדריך הכללי של האחים המוסלמים במצרים, מוחמד בדיע, הדגיש בדרשה שהתפרסמה באתר התנועה באוקטובר את העריצות, כביכול, של היהודים, שסופם להיכחד. ברוח זו שודרה גם בתוניסיה ב-30 בנובמבר דרשת יום שישי של השייח' אחמד סוהיילי שהסיתה לשנאה ולאלימות נגד יהודים, בטענה כי הקוראן חשף את אופיים כמפיצי שחיתות ובוגדנות ועל כן אלוהים קרא להשמדתם.

יחד עם זאת, יש לציין כי נעשו מספר יוזמות שאולי אין בהן כדי לאזן את התמונה העולה מן הדברים, אך אין להתעלם מהם בדיון על תופעת האנטישמיות בעולם הערבי. בפברואר, למשל, ביריד הספרים במרוקו הוצגו לראשונה ספרים כמו "הזהו אדם" של פרימו לוי ויומנה של אנה פרנק בתרגום ערבי, שנעשה על ידי פרויקט אלדין בפאריס, העוסק בהפצת ידע על השואה בעולם הערבי והמוסלמי, ובתוך כך החל בתרגום ספרות על השואה לערבית ולפרסית. הגוף הזה גם ארגן כנס באוניברסיטת באחצ'שהיר באיסטנבול באפריל על הגירת מדענים יהודים לתורכיה בתקופת מלחמת העולם השנייה ותרומתם למודרניזציה ולרפורמה באוניברסיטאות שם. למרות המתיחות בין שתי המדינות, הגיעו בחודש יוני נציגים תורכים לישראל, להשתתף בכינוס של יד ושם על הוראת השואה.

באפריל, ביום השנה העשירי לציון פעולת הטרור של אל-קאעידה בג'רבה ב-2002 בה נהרגו 21 יהודים, השתתף נשיא תוניסיה מנצף אל-מרזוקי, שהצהיר על התחייבות המשטר החדש בתוניסיה לשמור על בטחונה של הקהילה היהודית ועל זכויותיה. גם פעולת הטרור בטולוז ב-19 במרץ, בה נהרגו שלושה תלמידים ורב, גונתה על ידי מוסלמים צרפתים, וכן על ידי ראש ממשלת הרשות הפלסטינית סלאם פייאד וחבר הכנסת אחמד טיבי, ובעל הטור ג'האד אל-חאזן, המשתלח בישראל ובציונות בדרך כלל, נחלץ אף הוא לגנות את המעשה ולהצהיר "כי אם הדרך לפלסטין עוברת דרך רצח ילדים, אני בוודאי איני רוצה בה."

גילויי אנטישמיות רשמית באיראן נמשכים, ונראה כי ככל שמקצינות הסנקציות לבידודה של איראן הם מתרבים. במתקפה נגד היהודים יש סממנים דתיים ומשיחיים, הלקוחים ממשנתו של ח'ומייני, הרואה ביהודים עדה דתית נחותה לעומת המוסלמים. היהודים נתפסים כמי שקשרו קשר נגד האסלאם בשרות האימפריאליזם המערבי, וישראל היא ההוכחה לכך. ביום ירושלים שחל ב-16 באוגוסט, צוטט הנשיא אחמדינג'אד כמי שמייחל למזרח תיכון חדש ללא ציונות וללא אמריקנים. הישות הציונית, הוא אמר, "היא סרטנית ועלבון לאנושות." בתגובה לספר הקומיקס שפרסם כתב העת צ'רלי הבדו (Charlie Hebdo), הכריזה איראן בדצמבר על עריכת תחרות קריקטורות בנושא השואה, כפי שעשתה ב-2006 בעקבות פרסום הקריקטורות על הנביא מוחמד בעיתון הדני  Jyllands Posten.

מחברי הדו"ח מצביעים על תופעות אנטישמיות גם ברשות הפלסטינית כפי שדווח גם ע"י המשרד לעניינים אסטרטגיים, לפני מספר שבועות. ההסתה באמצעי המדיה ע"י הרשות הפלסטינית נמשכת גם השנה. האלמנט הדתי משחק תפקיד רב בהסתה של הרשות הפלסטינית. היהודית כנגד האיסלאם וקריאה להתעוררות אסלאמית. לא פעם המטיפים הדתיים קוראים  בדרשותיהם לג'יהאד כנגד היהודים. אך לא רק ההנהגה הדתית דוגלת בהסתה אנטישמית. עדות לכך ניתן למצוא גם בחברה החילונית, בין היתר בקרב בכירי הממשל. למשל, מנכ"ל שירותי הבריאות של הרשות הפלסטינית, אסד רמלאווי, הצהיר בדצמבר אשתקד כי ישראל אחראית לעלייה במספר חולי איידס בשטחים הפלשתינים.

מבצע "עמוד ענן" גרם לעלייה בפעילות האנטישמית במקומות שונים בעולם, אך זו נמשכה פרק זמן קצר יחסית,  כפי שדיווח למשל ה-CIS מלונדון. נראה כי הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהמבצע נמשך מספר ימים בלבד וכן במיעוט היחסי של הנפגעים בצד הפלסטיני. חשוב לשים לב לעובדה שאירוע הטרור שהתרחש בטולוז גרם בצרפת ככל הנראה לגל משמעותי הרבה יותר של אירועים מאשר מבצע "עמוד ענן". עובדה זו מהווה תימוכין לטענה כי האיבה שחשים גורמים קיצוניים ובהם צעירים מוסלמים כלפי יהודים הפכה לנתון קבוע. לעומת זאת, ההתרחשויות האלימות במזרח התיכון, מהוות  לכל היותר קטליזאטור להתפרצות אירועים אנטישמיים. בין האירועים האלימים שהתרחשו בזמן המבצע ומייד לאחריו יש לציין למשל את האלימות הקשה שהופנתה כלפי צעיר יהודי במגרש חניה ליד בית הכנסת בפרבר של פריס על ידי שלושה בריונים ככל הנראה ממוצא צפון אפריקאי שהשמיעו קריאות אנטישמיות ודברי נאצה נגד ישראל.

במקרה אחר, אלמונים השליכו צבע אדום על דלת הכניסה של בית הכנסת בפארמה, איטליה, ככל הנראה במחאה על המבצע. על פי תקשורת המקומית, האדם או האנשים האחראים גם ריססו את שלוש האותיות הראשונות של הסיסמא “Sto.”  כשהדיווחים בתקשורת העריכו כי הם התכוונו לרסס את הכתובת “Stop bombing Palestine”  .

 בתוך כך, במהלך מבצע "עמוד ענן" אף תועדו מספר התקפות מאורגנות כנגד ערוצי ההסברה הישראלית ובתוכם עמוד הפייסבוק של משרד ההסברה והתפוצות. קבוצות קיצוניות המשיכו להעלות אתרים הנושאים מסרים אנטישמיים כדוגמת האתר HolyWar.org  השופע מסרי שטנה ומציע לגולשיו את הפרוטוקולים של זקני ציון בתרגום לעשרות שפות. ואפליקציות שונות שהועלו לחנויות האפליקציות המקוונות של APPLE ו-GOOGLE מציעות מגוון רחב של מסרי שטנה בתוכם ציטוטים אותנטיים של היטלר ועוד.

יצויין כי האו"ם ציין ביום שישי את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, בדיון מיוחד בעצרת הכללית. מזכיר האום, באן קי מון, אמר לרגל יום הזכרון הבינלאומי לשואה כי אלה שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים ואחרים בתקופת השואה הם מקור השראה לאומץ להלחם למען עולם טוב יותר.

שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, אמר כי בכל שנה, באולם עצרת האום, נשיא איראן מכחיש את השואה בעודו מאיים לעשות שואה נוספת. "בכל יום בעזה וברחבי העולם הערבי מחנכים את הדור הצעיר שהשואה היא שקר שהמציאו הציונים. חובתנו היא ברורה – להציל את זיכרון השואה ולחנך לסובלנות", אמר פרושאור.

בחודש מאי השנה, לאחר הפסקה של שנתיים, תתחדש פעילותו של הפורום הבינלאומי למאבק באנטישמיות אשר יושבי הראש שלו הם שר החוץ ושר ההסברה והתפוצות.

בפורום הגלובאלי השנה, ייטלו חלק נציגים ממדינות רבות ובהם שרים, חברי פרלמנטים בעולם ונציגי ממשל, יחד עם ארגונים לא ממשלתיים, הן מהעולם היהודי והן מחוצה לו, אשר יחד איתנו מבקשים למצוא פתרונות מעשיים ויישומיים למאבק באנטישמיות על גווניה השונים.