מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, קורא לשים דגש על השקעה בחלל, לנוכח הצרכים ההולכים וגוברים של חיל האוויר, מול היכולות הכלכליות המוגבלות. האלוף אשל אף רומז לכך כי אחת היכולות שישראל תצטרך לפתח – היא יכולת להשתמש בתווך החלל, כדי ליירט כבר ממנו טילים שמכוונים אל מדינת ישראל.

את הדברים האלה אמר מפקד חיל האוויר בכנס החלל הבין-לאומי ע"ש אילן רמון, של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ושל מכון פישר. בפתח האירוע דיברו בין השאר: תא"ל במיל' אסף אגמון ראש מכון פישר, שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה מנחם גרינבלום, ראש נאס"א צ'רלס בולדן, רונה רמון, ואיתן בן-אליהו.

"אנחנו צריכים יותר מודיעין, על יותר שטח, על יותר שחקנים ועל יותר מרכיבים", אמר מפקד חיל האוויר. "אנחנו נידרש גם ליכולת להפעיל מבצעים, על בסיס תקשורת שמגיעה מהחלל, בהיקפים הרבה יותר רחבים, באופן חסין ומוגן, בהשוואה למצבנו הנוכחי. נצטרך להשתמש בתווך החלל גם בעולמות של ההגנה האקטיבית, כדי לבלום, לעצור ולפגוע באיומים שיופנו נגד מדינת ישראל – וישתמשו בתווך הזה, בדרך מנקודת המוצא שלהם בדרך לפגיעה בארץ. בכל התחומים האלה חיל האוויר הוא שחקן מרכזי ואנחנו נדרשים ליכולות האלה יותר ויותר".

האלוף אמיר אשל המשיך ואמר: "החלל הוא עומק אסטרטגי והוא מבטא באופן מובהק את שיפור היתרון האיכותי של מדינת ישראל ובסיס כדי לשמר אותו גם לעתיד. היכולת שלנו כמדינה בחלל, היא מרכיב מרכזי ביכולת ההרתעה שלנו והיכולת הזאת תאפשר לנו לפעול בכל טווח, בכל תווך, ברצף, בחשאיות וללא הפרת ריבונות".

מפקד חיל האוויר הדגיש כי תעשיית החלל בישראל היא מנוע צמיחה טכנולוגי וכלכלי משמעותי. לדבריו עיקר ההשקעה צריכה להיות ביכולת העצמאית של מדינת ישראל, צה"ל וחיל האוויר לשגר ולהציב בחלל את הלוויינים, שישראל רוצה, "באופן עצמאי מוחלט". נושא נוסף שבו צריכה ישראל להשקיע לדבריו: תוספת של סנסורים (חיישנים) בחלל, תוך גמישות תפעולית, שתוכל להביא את ישראל ליכולת של שימוש באמצעים מהחלל, "כמעט ברמה הטקטית".

לדברי האלוף אשל יש להשקיע גם ביכולת כיסוי לוויינית רצופה של אזורים שישראל מתעניינת בהם. "יש מקומות שאנחנו מתעניינים בהם הרבה יותר אינטימית", אמר מפקד חיל האוויר. "היכולת להציב אמצעים בחלל תוך פרק זמן קצר היא יכולת קריטית כדי לממש את המשימות המבצעיות, גם במערכה שבין המלחמות – ובוודאי במלחמות. אנחנו נידרש ליכולות תקשורת הרבה יותר משמעותיות, כי ההיקפים הולכים וגדלים – ולא באופן לינארי. בעולמות שאנו טובים בהם כמדינה, לוויינים קטנים – יש לחפש את המיקרו והננו".

האלוף אשל קרא גם לחזק את שיתוף הפעולה הצבאי בתוך מערכת הביטחון, עם התעשיות הביטחוניות ועם מכוני המחקר והעולם האקדמי. "אנחנו קטנים ולשיתוף הפעולה הזה יש אפקט סינרגי שיכול להביא שלם שגדול מסך חלקיו".

בכנס, שנפתח היום, התארח מסספר שיא של 14 נציגים בכירים מסוכנויות החלל בעולם, כמו גם מהאו"ם מהנציבות האירופית וכן אסטרונאוטים מנאס"א, יפן רוסיה וקזחסטאן. שר המדע והטכנולוגיה, דניאל הרשקוביץ, אמר בפתיחת הכנס כי תחום החלל מקדם שיתוף פעולה בין-לאומי וכמעט אין כבר פרויקט בחלל שאינו משותף למספר מדינות. "חקר החלל הוא לרווחת האנושות – נותן דחיפה למחקר המדעי בתחומי התקשוב והמידע, אקולוגיה, חקלאות ועוד. מדינת ישראל החלה ליישם את תכנית החלל הלאומית ובשנה האחרונה התקציב השנתי של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע גדל פי 20", אמר השר הרשקוביץ. "בסיום תפקידי יש לי סיפוק אדיר מהזכות לתרום לפיתוח המדע והטכנולוגיה בישראל, לפתח את קשרי המדע ויצוא המדע הישראלי".

רונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט אילן רמון ז"ל, אמרה בכנס, עשר שנים לאחר אסון המעבורת, שבו נספה אילן רמון, היא יכולה להגיד שהיא גאה. "עשר שנים אחרי אני גאה כי אצלנו ביחד עם שותפים אנחנו מרגישים השפעה, חינוך ומורשת. אני גאה יותר מהכל על השינויים שאנו מצליחים ליצור אצל הנוער והילדים בפרויקטים של הקרן והמשרד. גם אצלי בבית אנחנו גאים בדרך ובהתמודדות ורוצים להקרין ולהמשיך לכל החברה הישראלית. ברשימת הדברים שאנחנו צריכים לעשות בחיים יש גם לכתוב ספר. בעשר השנים האחרונות הצלחתי להוציא לאור שני ספרים ייחודים שמדברים את השפה של אילן ואסף".

רונה רמון שיבחה גם במילים חמות את שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ ואת מנכ"ל המשרד מנחם גרינבלום והעניקה להם את עותק ספר היומן, של אילן רמון, ששרד מהחלל. "הספר הוא עבורי הוכחה שניסים יכולים לקרות", אמרה.

ראש נאס"א צ'רלס בולדן אמר בכנס: "הצוות של ה'קולומביה' הביאו לנו שלום ושלמות גם אם הם לא עימנו פיזית.  בשבוע האחרון פגשתי הרבה צעירים בישראל ואני רואה בפניהם את אילן רמון, עם התלהבות ונחישות ללכת בדרכו. הם דיברו על תקווה ועל שלום ועל שלמות. בחלק הזה של העולם שצריך להיזכר שיש תקווה, אני ראיתי בפניהם את התקווה".

ראש נאס"א הוסיף: "קשה לי להאמין שכבר עבר עשור מאז אסון קולומביה אבל אנחנו ממשיכים לעבוד קשה בשביל להשלים את המשימה של החברים ששילמו בחייהם. כמי שאיבד חברים בשתי משימות שלא הושלמו אני יכול לומר שאת האבדה לא ניתן להשיב אבל ניתן להמשיך בדרכם וללא להפסיק בחקר החלל ובגילוי הלא נודע".

"העולם שאילן והצוות ראו מהחלל זה עולם ללא גבולות וקונפליקטים. הוא בטח חשב – למה אי אפשר לעשות יותר כדי להביא שלום, כדי לעבוד ביחד למען האנושות, כפי שהוא עשה על ה"קולומביה" וכפי שעושים היום בתחנת החלל הבינלאומית. רמון היה חוקר גדול ואדם גדול".

בפאנל לזכרו של אילן רמון, שנערך בכנס, אמר שון אוקיף, שהיה ראש נאס"א בזמן האסון: "קשה מאוד לדעת אם למדנו את הלקחים והשיעורים מאסון המעבורת. זה הרעיון של מחקר ונסיעה לחלל, ללמוד את הדברים שלא ידעת קודם ולגלות חדשים. כל צעד חדש של האדם ללא נודע מסומן בניצחונות אדירים וגם בטרגדיות. למדנו על המגבלות שלנו, על האתגרים של ידע וגילוי, למדנו לבחון מחדש את כל מה שהבנו על העולם סביבנו. היו המון דברים שנכשלנו לעשות כמו שצריך. הסיכונים הם תמיד עצומים במשימות כאלה וגם הלקחים שנלמדים. אנחנו רואים בכל משימה שהטכנולוגיה נמתחת את הקצה שלה ויש הרבה מה ללמוד.

"החזון שלי לגבי נסיעה אנושית לחלל דומה לכולנו. יש לנו סקרנות ורצון בלתי נלאה לגלות עולמות חדשים ואת הבלתי נודע. אנחנו צריכים למלא את הצרכים הללו וללכת על זה. חקרנו ולמדנו את הטעויות ממשימת הקולומביה. יש לנו צורך אנושי לגלות וצריך ללכת אחריו".

האלוף במיל' איתן בן אליהו, לשעבר מפקד חיל האוויר, אמר, "עבדתי עם אילן אישית במשך שנה וחצי לפני המשימה והיינו בקשר הדוק במהלך שהותו שם והתעקשתי שהוא לא יחזור לארץ גם כשהיו דחיות כל הזמן. חששנו שאם הוא יחזור ארצה אז כל העסק יתבטל. אין לי ספק שהוא היה האדם המתאים ביותר מבחינה מקצועית וגם מבחינת ההשראה שהוא הקרין לכולם. אילן לקח איתו מספר פריטים לחלל והוא גם הזמין אותי לבחור חפץ אחד. אני בחרתי את כנפי הטיסה שענדתי מאז סיום הקורס ושתי תמונות של ילדי שיצקתי בפרספקס. הוא לקח את זה לחלל ואחרי כמה חודשים הזמינה אותי רונה לפגישה ואמרה לי שמבין כל השברים נמצאו מספר דברים ובהם גם החפצים שאתה שלחת לחלל והיא החזירה לי את זה".