הרופאה הוחלפה, הטיפול הופסק והאישה נפטרה

בתביעה נגד בית חולים אסף הרופא וקופ"ח מכבי נטען כי הצוות הרפואי בביה"ח איחר לכאורה לזהות סרטן שחלות בגופה של אישה כבת 45, חרף בדיקות תקופתיות. לאחר טיפול כימותרפי המחלה נסוגה, אך אז, כך נטען בתביעה, סירבה הרופאה האחראית החדשה לאפשר המשך טיפול

Print Friendly

בתביעה שהוגשה לאחרונה לביהמ"ש השלום בתל אביב, נטען כי הצוות הרפואי בביה"ח אסף הרופא איחר לכאורה לזהות סרטן שחלות בגופה של אישה כבת 45, זאת חרף בדיקות תקופתיות אותן ביצעה ומודעות רבה לסכנה מטעם המנוחה. עוד נטען כי לאחר אבחון המחלה המאוחר, לכאורה, עברה האישה כריתת שחלות, ומחלתה נסוגה עקב טיפול כימותרפי תקופתי. אך אז הוחלפה לפתע הרופאה האחראית. על פי התביעה, הרופאה החדשה סירבה לאשר את מתן הטיפול הכימותרפי המונע, שאותו נהגה לתת הרופאה הקודמת, וכתוצאה התפתח הסרטן בגופה של האישה שוב, במלוא עוזו, דבר שהוביל למותה בגיל 53 בלבד. 

(צילום אילוסטרציה: שרית פרקול)

הטיפול הגיע מאוחר מדי (צילום אילוסטרציה: שרית פרקול)

מהתביעה עולה כי בחודש נובמבר 2002 פנתה מ', אישה כבת 45, לבדיקת גינקולוג. כמי ששני הוריה נפטרו מסרטן – מ' לא לקחה סיכונים מיותרים. מתוך מודעות לעובדה שהיא נחשבת בעלת סיכון משמעותי לחלות במחלה, נהגה האישה לבצע בדיקות תקופתיות לגילוי סרטן השחלות. לדברי התביעה, הממצאים מהבדיקה לא בישרו טובות – אך זכו להתעלמות. בתביעה נטען כי חרף כך, ולמרות המעקבים להם הייתה נתונה, המחלה אובחנה אצלה רק שלוש שנים לאחר מכן, בנובמבר 2005 וכי בשל האבחון המאוחר, הסרטן כבר התפשט בגופה וסיכויי ההישרדות שלה הפכו לנמוכים.

אלא שעל-פי כתב התביעה שהוגשה באמצעות עו"ד דוד פייל, בכך לא תמה הרשלנות של הרופאים. בתביעה נטען כי מ' החלה במעקב בשנת 2006, כאשר עד סוף 2008 המחלה עדיין נמצאה בשליטה מלאה: בכל פעם שה"מרקר" עלה, היא קיבלה טיפול כימותרפי שהוריד את ערכיו באופן מיידי ומשמעותי. לדברי עו"ד פייל, במקרים שבהם לא נמצאה עדיין תרופה למחלה, המטרה היא לאפשר לחולים חיים ארוכים ואיכותיים ככל שניתן - תוך מעקב קפדני וטיפול שגרתי ארוך טווח, ועל כן ניתנו למ' טיפולים כימותרפיים בכל פעם שערכי המחלה עלו. אלא שבמהלך דצמבר 2008, הוחלפה הרופאה המטפלת ברופאה אונקולוגית חדשה. אירוע זה חרץ, לדברי התביעה, את גורלה של מ', והוביל למותה הטראגי.

הרופאה החדשה שנדרשה לטפל במ' החליטה, כך נטען, שלא להעניק לה טיפול כימותרפי, וזאת למרות עלייה שנרשמה במרקר CA 125. לפי התביעה טענה הרופאה שכל עוד לא מופיעים סימפטומים למחלה, אין צורך בטיפול. לדברי התביעה, לאורך החודשים הבאים רמת המרקר המשיכה לעלות, ומ' החלה להתלונן על כאבים בגופה. הרופאה מצדה ציינה, כך נטען, כי המטופלת "מרגישה טוב, ללא תלונות", ולא הפנתה אותה לבדיקות או לטיפול כימותרפי – דברי התביעה.

"מ' ז"ל הכירה היטב את גופה ואת יעילות הטיפול הכימותרפי במחלתה", טוען עו"ד פייל בכתב התביעה. "היא התחננה להפנותה לביצוע בדיקה, וביקשה להמשיך את הטיפול הכימותרפי – אך תחינותיה נפלו על אוזניים ערלות, ומצבה המשיך להידרדר". בתביעה נטען כי בין החודשים יולי עד ספטמבר 2009, עלו ערכי המרקר בצורה דרמטית. מ' סבלה מחולשה כללית, מכאבים בגפיים ומתחושת נימול. היא איבדה שמונה ק"ג ממשקלה, אך, לדברי התביעה, הרופאה התעקשה, לכאורה, שלא להפנותה לטיפול הכימותרפי הנדרש.

מהתביעה עולה שרק בחודש ספטמבר 2009, בבדיקה שבוצעה על ידי רופא משפחה, הפנה אותה הרופא בדחיפות לביקורת אונקולוגית, ובעקבותיה אושפזה מ' בבית חולים.

בתביעה נטען כי בשלב זה, עקב הטיפול הרשלני לכאורה, הסרטן כבר התפשט בגופה באופן נרחב. המשך המעקב והטיפול האונקולוגי הועבר לבית החולים תל השומר, שם החלה מ' לקבל טיפול כימותרפי. למרבה הצער, הטיפול הגיע מאוחר מדי. לאחר מאבק עיקש, נפטרה מ' בחודש ספטמבר 2010, כשהיא בת 53 בלבד.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בריאות, ג, חדשות בריאות, משפט, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.