השתפר מאוד דיוק הפגיעה של הרקטות והטילים

כך מתברר בכנס השלישי להגנה מפני טילים שהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב. הפעלתם על ידי מדינות אויב וארגוני טרור החריף עוד יותר את עידן הלוחמה הא-סימטרית. כיפת ברזל יצרה שינוי אסטרטגי בהגנת העורף. חברות בעולם מפתחות מערכות לייזר מצב מוצק לטווחים קצרים, כמוצר משלים למערכות הקיימות להגנה מפני טילים. נמשכת ההתעלמות מהלייזר כימי

Print Friendly

בכנס השלישי להגנה מפני טילים, שהתקיים ביום שלישי בשבוע שעבר בתל אביב, התברר, כי חלה התקדמות רבה ברמת הדיוק של איומי הרקטות והטילים, שכיפת ברזל יצרה שינוי אסטרטגי מרשים בהגנת העורף מול האיומים האלה, שמערך ההגנה האווירית ערוך גם להגנה מפני מטוסים, מסוקים ומטוסים בלתי מאוישים (מל"טים) ושנעשים מאמצים לפתח, בתוך כמה שנים, מערכות לייזר מצב מוצק ניידים, כדי לפעול מול כל האיומים האלה בטווחים הקצרים.

כניסה לכנס הגנה מפני טילים (צילום: דן בר דב)

כניסה לכנס ההגנה מפני טילים (צילום: דן בר דב)

שני אירועים מוחשיים, אך לא פחות מכך סמליים, התרחשו עם פתיחת הדיונים בכנס ביום שלישי בשבוע שעבר. יום לפני הפתיחה שוגר בהצלחה, בניסוי מוצלח, מיירט חץ 3 ובבוקר הפתיחה נפלה רקטת גראד באשקלון.

חיזבאללה מצוייד בטילים מתקדמים

עמוס גלעד. איום על כל המדינה. צילום: דן בר דב

עמוס גלעד. החיבאללה מאיים על כל המדינה. (צילום: דן בר דב)

אלוף (מיל') עמוס גלעד ראש המטה המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, חשף בכנס, כי ארגון חיזבאללה הצטייד בטילי סדאד מתקדמים מדגם D, שטווח הפעולה שלהם כ-700 ק"מ, המכסה את כל המדינה והמסוגל לשאת ראש קרבי (ראש"ק) במשקל של כ-150 ק"ג. לדבריו, הארגון גם מנסה להצטייד בטילים נגד מטוסים מסוג SA-17. לפי פרסומים זרים, חיל האוויר תקף מתקן בסוריה שלידו חנתה שיירה מצויידת בטילים האלה, שתוכננה לעבור ללבנון.

הגנת העורף

על רקע זה, כשהאיראנים לא מפסיקים לשכלל את טילי השיאהב שלהם, סקרו בכנס מומחים מהארץ ומעולם את פיתוח הטילים ואת אפשרויות ההגנה מפניהם. תא"ל שחק שוחט, מפקד מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר ציין, כי מערך ההגנה האווירית נמצא ללא הרף ברצף של שינויים וכי הוא רלוונטי מתמיד. לדבריו, ככל שחולפות השנים נורים יותר טילים ורקטות על ישראל ובעתיד ישוגרו אליה גם טילים בעלי טווחים גדולים ואפילו טילי שיוט. הוא גם ציין, כי מערך ההגנה האווירית ערוך להגנה מפני מטוסים, מסוקים, ומטוסים בלתי מאוישים (מל"טים).

תא"ל שחר שוחט. ערוכים מול איום טילי שיוט. צילום דן בר דב

תא"ל שחר שוחט. ערוכים מול איום טילי שיוט (צילום: דן בר דב)

תא"ל שוחט הסביר שהצלחת מערכת כיפת ברזל בזמן מבצע עמוד ענן שינתה אסטרטגית את כושר ההגנה של העורף האזרחי מפני התקפות רקטות וטילים, הן מבחינת ההרס ובעיקר במזעור הפגיעות בנפש ובגוף.

כושר לפגוע בתארים אסטרטגיים

עוזי רובין. הדיוק הגביר את הלוחמה הא-סימטרית

עוזי רובין. הדיוק גרם להתפתחות הלוחמה הא-סימטרית

עוזי רובין חתן פרס ביטחון ישראל, מאבות מערכת המיירט חץ, הסביר בהרצאתו את ההתפתחות הדיוק של רקטות וטילים מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת. דיוק שגרם להתפתחות הלוחמה הא-סימטרית, כאשר בידי ארגוני טרור יש את האמצעים לפגוע במתקנים אסטרטגיים בארץ. לדבריו מטוסי הקרב הופכים במרוצת השנים ליקרים מאוד ולא רלוונטיים. "זול יותר יהיה להשתמש בטילים ארוכי טווח מאשר במטוסי הקרב העתידיים היקרים מאוד", הוא הדגיש.

לדברי רובין, מול אותם טילים פותחו בישראל מערכות טילים נגד טילים, שהגיעו לרמות הגנה גבוהות, אך לא מספיקות. "לפער ההגנתי שנשאר לא מוגן מפתחים עתה מערכות לייזר אלקטרוניים (מתכוון ללייזר מצב מוצק SSLs), שישלימו את החסר בעיקר בטווחים הקצרים", הוא ציין ובאותה נשימה פסל את מערכת הלייזר הכימי (סקייגארד), שהוצעה בזמנו לישראל, בעיקר בגלל החומרים המסוכנים, לדבריו, הדרושים להפעלתה.

מערכות לייזר מצב מוצק

כל מערכות לייזר מצב מוצק מפותחים להגיע להספק מכסימלי של 100 קילוואט והם מיועדים לפעול בטווחים קצרים. לייזרים אלה יוכלו לשמש להגנת מטרה נקודתית, אבל לא לשטחים נרחבים כגון ערים. אורך הגל הקצר של מיירטים אלה הוא בדרך כלל כ-1 מיקרון שיוצר שתי בעיות:

• רגישות יתר למזג אוויר: אבק, אובך, ערפל, גשם (בעיות אלה קטנות בהרבה בלייזר כימי הפועל ב-3.8 מיקרון) ובעננים.
• בעיית בטיחות – אור מוחזר מהמטרה עלול לגרום לעיוורון למי שצופה ביירוט. זאת מאחר וקרנית העין שקופה לקרינה ב-1 מיקרון. הקרן עוברת אותה ומתמקדת באמצעות העדשה על הרשתית ופוגעת בה ובעצב הראיה. 3.8 מיקרון לא עובר את הקרנית

בפיתוח מערכות לייזר מצב מוצק SSLs עוסקות היום כמה חברות:

בואינג

בואינג שלחה לכנס את מייקל רין (Michael Rinn), שהציג את מדגים לייזר מצב מוצק הנייד(High Energy Laser Mobile Demonstrator), שאותו היא מפתחת עתה.

יעדים מתוכננים של המערכת:

לייזר מצב מוצק של בואינג. שאיפה להגיע ל-100 קילוואט

לייזר מצב מוצק של בואינג. שאיפה להגיע ל-100 קילוואט

אנרגיית לייזר גבוהה של 50 – 100 קילוואט, מקרין קרן לייזר קומפקטי וזריז, כיסוי שמים מלא של 360 מעלות, כושר הסתכלות מתחת לאופק, קו ראיה מיוצב, היערכות כיוון ירי אקטיבי, רכישת מטרות גבוהה, חיישני עקיבה נקודתיים, טיווח מטרות וניידות טקטית.

המערכת מתוכננת לפעול נגד האיומים והמטרות הבאים:
• פצמ"רים 120 מ"מ, 82 מ"מ, 60 מ"מ
• ארטילריה – 152 מ"מ, 122 מ"מ
• רקטות – 240 מ"מ, 122 מ"מ, 107 מ"מ
• מל"טים
• טילי שיוט
• מגורי אדם

נתונים מתוכננים
• טווח: 0.1 – 20 ק"מ
• רצף פגיעות: כ-133 פעמים
• מחסנית: 5,000 יריות ברציפות
• שחרור אנרגיה – 2 שניות
• מעקב וגילוי – עצמאי
• בקרת אש – אוטומטית
• ניידות – רכב מותאם לתנאי שטח, יורה ונוסע

תוכנית הפיתוח
• להגיע בשנת 2014 לעוצמה של 10 קילוואט
• להגיע בשנת 2018 לעוצמה של 50 קילוואט

רין הדגיש, כי הפעלת קרן הלייזר נעשית הפעלת מנוע דיזל, שצריכת הדלק שלו לכל ירי מאוד נמוכה. לדבריו, בניסויי השדה של המערכת הושגו תוצאות טובות של עקיבה אחר מטוס מסוג C-12, פצמ"רים וגם פגעו מטווח קצר ברקטות 60 מ"מ.

מייקל רין. מערכת משלימה לכיפת ברזל

מייקל רין. מערכת משלימה למערכת כיפת ברזל

רין טוען, כי המערכת, הנמצאת בפיתוח, תהווה מערכת משלימה לביצועי כיפת ברזל מול רקטות לטווח קצר כמו הקסאם, פצמ"רים, מטחי ארטילריה, מטח רב של רקטות, מחיר לכל סוללה ומחיר לכל ירי. בכך תספק המערכת יתרון לוגיסטי ועלות ביחס לתועלת הירי, כאשר ניתוח התוצאות (Diversity Enlightenment Analysis) מגלה, כי המערכת תהווה גבול "גדר כלונסאות" עבור כיפת ברזל, באמצעות כושרה לפגוע במטרות בטווח של 6 ק"מ והצבתה סביב אתרים בעלי ערך גבוה, כדי לעצור זליגה של איומים נגדם.

בואינג, שהייתה היזם המשלב של הלייזר המוטס, ABL, שאת מערכת הלייזר הכימי מסוג COIL סיפקה נורתרופ גרומן, עוסקת במקביל בפיתוח מערכת לייזר מצב מוצק. לפני כמה שנים היה להם לייזר מצב מוצק מסוג דסקיות, להבדיל מסיבים, שהם היום יותר פופולארים, בהספק של 28 קילוואט. לא פורסם אם היה למערכת הדסקיות המשך, אם הגיעו להספקים גבוהים יותר, או שהפסיקו את הפיתוח הזה.
הפעילות הנוכחית שלהם כולה בסיבים. כאמור, יש להם מערכת לייזר מצב מוצק של 10 קילווואט והם מתכוונים לשדרג אותו ל-50 קילוואט ובהמשך ל-100 קילוואט.

לוקהיד מרטין

הם יחסית חדשים בתחום הלייזרים ומפתחים מערכת מצב מוצק דומה הנקראת ADAM – Area Defense Anti-Munitions. מערכת זו מיועדת לפעול נגד רקטות ומל"טים היא מסוגלת לזהות איום במרחק של 5 קילומטר ולהשמידה במרחק של 2 קילומטר. ב-2012 נוסתה המערכת נגד כמה מטרות אוויריות.

ריתיאון

החברה משתמשת בלייזר מצב מוצק מסחרי של חברת IPG, שהיא היחידה שמוכרת מוצרים מסחריים בתחום הספקים אלה. פורסם שהספק הלייזר הוא 50 קילווואט. הפרסומים השונים מציינים את הספקי הלייזרים ולא את טיב הקרן, שהוא קריטי. טיב הקרן נמדד בכפולות של טיב קרן אופימאלי (Diffraction limited, DL). טיב קרן טוב נחשב ל-1-2 DL. טיב שקיים בלייזרים הכימיים השונים. אם ריתיאון משתמשת בטיב ירוד של 3-4 DL אז יש למערכת שלה קרן לא טובה. טיב קרן פחות מ-5 DL הינו חסר משמעות. ככל הידוע ריתיאון ביצעה כבר כמה ניסויי שדה.

ריתיאון משתפת פעולה עם רפאל בפיתוח טיל שרביט קסמים, נגד תקיפת טילים בטווחים בינוניים. ישנן שמועות שהם משתפים פעולה גם בפיתוח מערכת לייזר מצב מוצק. מן הראוי להזכיר שרפאל הייתה חברה מרכזית בפיתוח מערכת מדגים הלייזר הנאוטילוס.

ג'נרל אטומיק

ג'נרל אטומיק (General Atomic), היא אולי החברה המתקדמת ביותר בתחום לייזר מצב מוצק. היא ממומנת על ידי DARPA – Defense Advanced Research, סוכנות באחריות משרד ההגנה האמריקני, העוסקת בפיתוח אמצעי לחימה עבור צבא ארה"ב. במסגרת תוכנית HELLADS – High Energy Liquid Laser Area Defense System, הם מתכוונים להגיע ללייזר מצב מוצק של 150 קילווואט, קומפקטי במשך 2013.

נורת'רופ גרומן

זוהי יצרנית הנאוטילוס ומפתחת הסקייגארד וגם מובילה עולמית בתחום לייזר מצב מוצק. בשלב זה ללייזר מצב מוצק שלה, מסוג דיסקיות, 100 קילווואט, JHPSSL-3, שהופעל לראשונה בפברואר 2009, יש טיב קרן גבוה, שהוא המתקדם בעולם. לייזר זה מותקן בשדה הניסויים של הצבא האמריקני בווייט סנדס ומבצע מזה זמן רב ניסויי שדה. פרטים לא פורסמו. לייזר זה גדול מדי ואינו נכנס למשאית, כמו זה של בואינג, אבל בהבדל רב של סדר גודל ההספקים. ידוע שהם עובדים עכשיו על גרסה קומפקטית יותר, אבל הפרטים לא ידועים.

אירופה
פעילות בתחום לייזר מצב מוצק מתנהלת גם באירופה, כמו המערכת של 40 קילווואט, של MBDA הגרמנית, שמתכננים להגדילה ל-100 קילווואט בתוך 3 – 5 שנים.

להשוואה – לייזר כימי

האנרגיה בלייזר הכימי מופקת ישירות משריפת דלק. כמו בכל מכונית. אין צורך בתיווך של ספק כוח חשמלי. אין בעיית הספק, והספקים גבוהים, מסדר גודל של מגהוואט ומעלה הושגו כבר מזמן. בשנות ה- 70 הפעילה חברת TRW, שנקנתה ב-2002, על ידי נורת'רופ גרומן, את מערכת NACL, לייזר כימי בהספק של 400 קילוואט, הספק דומה לזה של הנאוטילוס. בשנות ה 80 הפעילה אותה חברה את מערכת MIRACL, לייזר כימי בהספק של מגהוואט פלוס, שפעלה שנים רבות בשדה הניסויים בווייט סנדס, ועשתה מאות ניסויים, בהם יירטה כמעט כל דבר שעף.

בשנת 2001 הפעילה אותה חברה את הנאוטילוס, שפותח בהזמנת ממשלת ישראל.

בינואר 2007 הגישה נורת'רופ גרומן לישראל הצעה לייצר את הסקייגארד, המבוסס על הנאוטילוס, והספקו מסדר גודל של מגהוואט.

רוב החום העודף בלייזרים אלה יוצא עם הגזים, כך שקבלת טיב קרן גבוה מובנה בלייזר זה באופן טבעי. אין היום שיטה חלופית לקבלת הספקים גבוהים כאלה בטיב קרן גבוה.

אורך הגל בלייזר הכימי הוא 3.8 מיקרון, אידיאלי משתי נקודות מבט: רגישות מינימאלית למזג אוויר, כשעיקר הבעיה בעננות נמוכה. אין סכנת עיוורון מאור הקרן המוחזר.

המשך פעילות מחקרית ופיתוחים של לייזרים כגון לייזר מצב מוצק ואחרים, חיונית מאוד. אולם, התעלמות מהלייזר הבשל ביותר, בעל ההספק וטיב הקרן הגבוהים ביותר שהושגו אי פעם, הוא טעות הפוגעת בביטחון הלאומי.

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות
פוסט זה פורסם בקטגוריה בארץ, בטחוני, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.