הסכסוך במשרד החוץ מחריף: ועד המשרד הנחה את העובדים להחרים כל מינוי פוליטי חדש, וכן העביר הודעה למינויים פוליטיים קיימים כי מיד עם תום קצבת זמן מינויים תופסק העבודה מולם.

במכתב לעובדים נכתב: "במסגרת סכסוך העבודה, אנו מנחים את כל העובדים על הפסקה מוחלטת של טיפול במינויים פוליטיים… הפסקת הטיפול בקליטת מינויים פוליטים חדשים למשרות של ראש נציגות משרד החוץ, הפסקת הטיפול בהארכת שירותם של מינויים פוליטיים קיימים במשרות אלה. הנחיה זו כוללת  טיפול מדיני ומנהלי בכל סוג שהוא".

הראשון שצפוי להיפגע ממהלך זה הינו עמוס גלעד, אשר בימים האחרונים נודע כי מייעדים אותו לכהן כשגריר ישראל בטורקיה.

המינויים הפוליטיים שצפויים להסתיים בחצי השנה הקרובה: שי בזק, קונסול ישראל בבוסטון, דורית  גולנדר, שגרירת ישראל במוסקבה, ראובן דניאל, שגריר ישראל בקייב ואילן שטולמן, קונסול ישראל בסאו  פאולו. מינויים פוליטיים נוספים שסיום כהונתם עולה על חצי שנה: מייקל אורן – וושינגטון, נעים עריידי – אוסלו, יוסף שגאל – מינסק, אלי טסמן – אסטנה, שאול קמיסה – בולגריה ומתן וילנאי – ביג'נינג.

מוועד עובדי משרד החוץ, נמסר, כי "אחת מהעילות המרכזיות לסכסוך העבודה הינה המינויים הפוליטיים. המינויים הפוליטיים הינם נדבך להפרטת משרד החוץ כפי שלאחרונה בא לידי ביטוי במינויו של שטייניץ לשר ליחסים בינלאומיים. הגיע הזמן שיבינו בממשלת ישראל כי אי אפשר לקיים מערך שירות חוץ בלי משרד החוץ ועובדיו. העבודה של משרד החוץ הינה מקצועית וחיונית, הן בהיבט הטכני של הדברים והן בהיבט התוכני".

החלטת הוועד גם באה בעקבות הרחבת המינויים הפוליטיים בתקופת שר החוץ ליברמן, וזאת לאחר שקודמתו בתפקיד ציפי לבני ביטלה כמעט את המינויים האלה בעקבות דו"ח חמור של מבקר המדינה, שפורסם ביוני 2006.

ההחלטה להחרים את המינויים הפוליטיים מצטרפת אל עיצומים נוספים במשרד החוץ בהם עצירת הדיווחים הפנימיים ואי הנפקת דרכונים דיפלומטיים לחברי כנסת חדשים.