עם הגיל עובר הגוף שינויים רבים אשר מעלים את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם כדוגמת התקפי לב, אירועים מוחיים וחסימת כלי דם ברגליים. המניעה והטיפול במחלות אלו כוללות קבוצת תרופות הקרויות נוגדי קרישה (מדללי דם). התרופות השכיחות בשימוש הנמנות על קבוצה זו הן  אספרין, קומדין ופלאביקס ותפקידם לעכב את קרישת הדם. תרופות אלה ניטלות בעיקר ע"י האוכלוסייה המתבגרת והמבוגרת (50 +), אשר סובלת ממחלות אלה בשכיחות גבוהה יחסית.

אז האם טיפולים אלו ימנעו מהם את האפשרות ליהנות משדרוג המראה המתבגר כשהמטרה היא להצעיר את אזור הפנים, החזה, או הבטן ע"י ניתוח פלסטי/קוסמטי?  לא בהכרח.

חשוב לדעת שטיפול בנוגדי הקרישה גורם לדימום יתר בעת הניתוח. הדבר נכון בעיקר בניתוחים על שטחי גוף גדולים, אך יחד עם זאת, הם משפיעים גם בביצוע פעולות פשוטות יותר, כמו: הזרקת חומרי מילוי ובוטוקס. שיעור שטפי הדם והסימנים הכחולים שנוצרים, עולה.

יש לזכור כי ניתוחים קוסמטיים הם ניתוחים אשר לא חייבים לבצע, מטרתם אינה הצלת חיים או ריפוי ממחלה, אלא שיפור איכות החיים. לכן, הפסקת נוגדי קרישה לפני ניתוח תלויה בהיסטוריה הרפואית של המטופל וסוג הניתוח שברצונו לעבור. לדעתי כרופא, יש לבצע ניתוחים אלה תחת תנאים אופטימאליים וכל תרופה אשר מגדילה את הסיכון לדמם במהלך הניתוח או אחריו מסכנת את תוצאותיו.

מכאן עולה השאלה: כיצד בכל זאת אפשר לנתח מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה באופן קבוע?

המלצתי היא לשקול כל מקרה לגופו. במטופל שנוטל את התרופות רק למניעה אפשר להפסיק את הטיפול תוך כדי נטילת סיכון מחושב. מדובר בהפסקה זמנית – כשבועיים בטרם הניתוח ובהמשך יוחזרו התרופות לשימוש.

במטופל אשר נוטל את התרופות למחלה פעילה, המצב מעט שונה. הפסקה של התרופה, אפילו לתקופה קצרה ביותר, עלולה לסכן את חייו. לכן, ראשית יש להפנותו לנוירולוג או לקרדיולוג המטפל, כדי להעריך את מצבו ואת רמת הסיכון שבהפסקת התרופות. במטופל בסיכון נמוך אפשר להפסיק את התרופות ולערוך את הניתוח. במטופל שהפסקת התרופות מציבה אותו בסיכון גבוה, יש לשקול לא לבצע את הניתוח.

חשוב לדעת כי לחלק מהתרופות נוגדות הקרישה יש תחליף. כך לדוגמה לקומדין קיים תחליף בצורת זריקות. יתרונו של התחליף הוא זמן השפעתו הקצר יחסית. אפשר להפסיק את הקומדין כשבוע עד שבועיים לפני הניתוח, להזריק את התחליף (קלקסן) ולהפסיק להזריק אותו יום לפני הניתוח. תחליף זה מאפשר לקצר את משך הסיכון של המטופל משבוע לשעות ספורות. לאספירין ופלאביקס אין תחליף והפסקתם יוצרת סיכון כלשהו בניתוח.

אם נבחר טיפול בהזרקות חומרי מילוי או בוטוקס, המטופל צריך לדעת שגם במקרה הזה הרופא ישקול כל מקרה לגופו. אולם, בניגוד לניתוח בו הפסקת נוגדי הקרישה חיונית בשל הפגיעה בתוצאה הסופית והסיבוכים הנלווים – בהזרקות חומרי מילוי או בוטוקס אין נזק בטווח הארוך ותתכן עלייה בשיעור ה"סימנים הכחולים" המעידים על שטפי דם. אלה זמניים ואינם גורמים נזק בטווח הארוך. אם המטופל מבין את תופעות הלוואי הנלוות לטיפול, אפשר לבצע את ההזרקות כמתוכנן.

הכותב הוא מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית. רופא בכיר במרכז הרפואי "אסף הרופא"