45% מהתלונות בתחום חופש המידע, אלו בקשות שלא נענו במועד. 71% מסך התלונות, נמצאו מוצדקות. כך נמסר במסגרת ציון יום חופש המיידע שנערך היום בכנסת, לרגל הוצאת הדו"ח השנתי הראשון של היחידה לחופש המידע, שבמשרד המשפטים. ועדת החוקה חוק ומשפט וועדת המדע, קיימו דיון בנושא חופש המידע וממשל זמין.

מהמידע שנמסר לוועדת חוקה עולה כי עוד עולה, כי השימוש שהציבור עושה בחוק ביחס לעולם, מועט מאוד וכי בשנת 2012, הציבור שילם אגרות בסכום הגבוה מ- 135,000 שקל לצורך קבלת מידע.

ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד רבקי דבש אמרה כי באתר היחידה ניתן למצוא את פרטי האחראים על חופש המידע, ב-430 גופים ממשלתיים. בקרוב, הרשויות יפרסמו באינטרנט מידע שכבר פורסם בעבר או שניתן בעבר לבקשת אזרחים אחרים. בנוסף, בעתיד יהיה ניתן לקבל מידע באמצעות התראת – RSS  בכל תחום שמעניין את האזרח.

דבש אמרה עוד כי היחידה תערוך קורס להסמכת ממונים לתחום. "אנו מצפים שהממונה יחפש את המידע מיוזמתו ויפרסמו באתר הרשות", אמרה דבש. "לדבריה, יום חופש המידע נועד להעלות את המודעות לציבור. יש לנו כברת דרך ארוכה אבל התקדמנו באופן משמעותי".

בכינוס מיוחד שנערך בכנסת לרגל 15 שנה לחקיקת חוק חופש המידע, אמר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין: "כיום, חמש עשרה שנה מאז חקיקתו, אני חושב שיש צורך לבחון ולעגן איזונים מהותיים יותר ורחבים יותר ביחס ל'חוק חופש המידע' – איזונים שישמרו על חופש המידע, אך לא יעשו אותו ל'הפקרות המידע'".

אדלשטיין קבל על סיקור לא מאוזן וכדוגמה רמז על ביקור ראש הממשלה בסין לפני כשבועיים: "גם בעתיד נשמע על נבחר ציבור כלשהו שיצא עם פמליה גדולה ומשלחת אנשי עסקים למדינה אסיאתית. הכותרות כמעט תמיד מתרכזות בהוצאות, אולם לצערי הן נמנעות מלתת ביטוי לשורת ההכנסות. גם אם הפמליה חתמה על חוזים כלכליים בעלי ערך אסטרטגי, בסכומים של מיליארדי שקלים, הם לא יבואו לידי ביטוי תחת 'חופש המידע'. חצי אמת גרועה משקר".

בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו אומר יו"ר הכנסת כי קו פרשת המים מבחינתו היה פרסום ציוני המיצ"ב, מעל מפת הישגים אינטראקטיבית, באינטרנט. "חשיפה ברמת רזולוציה כזו היא פגיעה לא קבילה בהורים, בתלמידים, בתושבי שכונות, מורים ומנהלים. הצורך של הורים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה להתהדר בציוני המיצ"ב של בית-ספרם איננו מצדיק את המשך הגדלת הפערים על חשבון המעמד הנמוך", אומר ח"כ אדלשטיין.

"אני מתנגד לפרשנות ל'חוק חופש המידע' שמשמעותה היא תוכנית ריאליטי בשם "מיצ"ב נולד" – תוכנית ששחקניה הם ילדינו, בנינו ובנותינו – תפישת עולם שמחצינה את העקרונות של חינוך אאוט, ציונים אין. משרד החינוך חייב לשקול שיקולים חינוכיים בשאלת פרסום המידע בדיוק כפי שמשרד הביטחון חייב לשקול שיקולים ביטחוניים בפרסום מידע".

 יו"ר הכנסת התייחס גם לשקיפות של הכנסת: "אנחנו משקיעים משאבים עצומים בהנגשת המידע הפרלמנטרי לציבור ובחשיפה מתמדת של החומרים המתגבשים במליאת הכנסת, חדרי הוועדות, הלשכה המשפטית ומרכז המחקר והמידע של הכנסת והעברתם לידי 'משתמש הקצה' – האזרח הקטן".

 שרת המשפטים, ציפי לבני, הבטיחה להוריד את תעריפי האגרה, שאזרחים נאלצים לשלם בבואם לדרוש מידע על סמך חוק חופש המידע: "האגרות הם חסם עבור המבקשים. כשאמרו לי שהורדת סכום האגרה תביא לפניות רבות, אמרתי כי זו הכוונה", אמרה.

"האינטרס הציבורי הבולט מטה את הכף 'בענק' לטובת חופש המידע", אמרה לבני. "זכותו של הציבור לדעת מה מסתתר מאחורי ההחלטות של משרדי הממשלה, וזהו גם מנגנון ביקורת, כשהמשרדים יודעים שההחלטות שלהם גלויות. כבר הודעתי כי למרות ההתנגדויות, תהיה שקיפות בוועדת השרים לעניני חקיקה ואני פועלת כי הדבר ייצא לפועל. בנוסף, אני רוצה לייצר הסדר שיביא לשקיפות בכל הנוגע להסדרי הפרטה של המדינה עם חברות פרטיות".