מנהל בית החולים הדסה על הנוסחה המוצעת: "הסדר ההתחשבנות עם קופות החולים בחוק ההסדרים יחייב צמצום במספר המיטות לאשפוז". מנכ"ל קופ"ח כללית: "הזכות לבריאות נוכח השחיקה בתקציבי הקופות עשויה להיפגע. האוצר יש לו אינטרס להטיח ראש בראש ולכולם חסר ואז זה בסדר. האיזון הופר. צריך לחזק את בתי החולים אך בכסף חדש"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
ויכוח נוקב פרץ ביום חמישי השבוע בין נציגי קופות החולים לנציגי בתי החולים בוועדת הכספים, על אופן ההתחשבנות ביניהם בשנים 2014-2016, שנקבע בנוסחה ע"י משרדי האוצר והבריאות ונכלל בחוק ההסדרים. הנוסחה אמורה לאזן בין הצרכים של הקופות ושל בתי החולים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הודיע, ש"ישקול להקים צוות מגשר אד-הוק מטעם הוועדה, להביא את הצדדים להסכמות". ההכרעה בהצבעות בעוד שבועיים.
הנוסחה להתחשבנות קובעת תקרה לרכישת שירותים ע"י קופות החולים מבתי החולים באופן הבא: בתחילה בודקים את היקף הפעילות של קופ"ח מסוימת בשנת 2012 ואת צריכת השירותים בבית החולים בערך מלא (מחיר ללא הנחה) וזוהי התקרה ברוטו. לאחר מכן, בודקים את סך התשלומים בפועל עבור אותו היקף של צריכת שירותים וזוהי התקרה נטו. עפ"י נתונים אלה, קופת החולים תחויב לשלם מחיר מלא על רכישת 95% מהיקף השירותים שרכשה ב- 2012, ללא הנחה. קופת החולים תקבל הנחה של 30% על צריכה של מעבר ל-95% עד 102% מהיקף השירותים ב- 2012. בין 102% ל-113% הנחה של 33% ומ-113% ומעלה, תשלם לכל היותר 65%.
אם קופת החולים לא תרכוש את רצפת היקף השירותים, תידרש לשלם קנס לבית החולים להשלמה עד אותה רמה מ-2012. הנוסחה נקבעת במסגרת "חוק הקפיטציה" על שם שיטת ההתחשבנות Capping שמשלבת חישוב של מספרי המבוטחים בכל קופה.
עוד קובעת נוסחת ההתחשבנות "רצפה" לרכישת השירותים ע"י קופות החולים מבתי החולים, על-מנת למנוע הסטת מבוטחים ע"י הקופות בין בתי החולים באמצעות מו"מ שהן ינהלו מול בתי החולים. רצפת רכישת השירותים של קופת חולים מסוימת בבית חולים מסוים היא 95% מהתקרה נטו בשנת 2012.
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, קרא לצדדים להגיע להסכמות, כך שהן קופות החולים והן בתי החולים לא יצאו נפסדים. "יש לוודא שציבור המבוטחים יזכה לרמת שירותי רפואה הטובה ביותר, הן בקהילה והן בבתי החולים, ושלא ייפגעו עקב אינטרסים הנובעים מאופן ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים. השאיפה שלנו בחוק היא למנוע פגיעה במי מהגופים ולוודא שנשמרת האיתנות הפיננסית של המערכת הרפואית".
סגן ראש אגף התקציבים באוצר, משה בר סימן טוב, הציג את עיקרי נוסחת ההתחשבנות, כפי שהוצגה למעלה ואמר: "הסדר ההתחשבנות החדש שאנחנו מביאים הוא פועל יוצא של ההתנהלות בנושא מזה כ-20 שנה, כאשר אנחנו מבצעים תיקונים אחת לשלוש שנים. ההיגיון מאחורי הנוסחה החדשה; מכיוון שבשוליים, העלות של בתי החולים פוחתת והמחיר של משרד הבריאות ומשרד האוצר זה מחיר קבוע, נוצר תמריץ להגדיל את הפעילות של בית החולים. אנחנו רוצים גם מערכת קהילתית איתנה ולא רק מערכת ציבורית איתנה. הנוסחה שאותה אנחנו מתקנים מעת לעת נועדה למנוע עיוותים וזליגת יתר לכיוון מסוים, כלומר, עודף צריכת שירותים בבתי החולים על חשבון רפואת הקהילה למשל.
"מצד שני, קבענו מנגנונים לשמור על האיתנות הפיננסית של בתי החולים, כך שקופות החולים לא יוכלו להסיט מבוטחים ולהפעיל יתר על המידה את כוחן במו"מ מול בתי החולים, שלא ייווצר מצב של ייבוש בית חולים מסוים ע"י קופות החולים. על-כן הקופות מחויבות לצרוך שירותים בהיקף של 95% מהשירותים שרכשו ב- 2012, במחיר מלא מבתי החולים. לאחר מכן, יש שיעורי הנחות (הוצג לעיל')".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו: "הנוסחה נועדה ליצור איזונים בהתקשרויות בין קופות החולים לבתי החולים. חייבים רגולטורית לחדש את ההסכם אחת לשלוש שנים. התקרות התרחקו מאוד, הביצועים עלו הרבה יותר ממה שנקבע בתקרות הקודמות וקופות החולים נחשפות לסיכונים והאיתנות הפיננסית שלהן בסימן שאלה. יצרנו צילום מצב והקטנו את הסיכוי של מלחמות בין בתי חולים לקופות החולים ואת האינטרסים ביניהם, כך שאף אחד מהם לא ינצל את הכוח היחסי שלו להשיג יותר. יצרנו את החישוב הטוב ביותר שניתן היה להגיע אליו".
בעקבות דברי ח"כים, הדגיש גמזו, ש"המטרה לשמור על איזון. חוק הקאפ נועד למנוע כשלים בתוך המערכת ולא להביא כסף חדש. אחוזי הנחה גבוהים והחישוב הדמוגרפי, הכספים לא זורמים אוטומטית לבתי החולים וזה יכול לקדם את הרפואה בקהילה".
סגן שר הבריאות לשעבר, ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה): "הנוסחה בעייתית ומקשה גם על בתי החולים ובמיוחד על הקופות. צריך להכניס כסף חדש למערכת ולא לבנות רק על ההיזון בין קופות החולים לבתי החולים. צריך לדאוג לקופות החולים, לבתי החולים ובסופו של דבר הממשלה תדאג ותתקצב".
מנכ"ל בי"ח הדסה עין כרם, ד"ר אביגדור קפלן: "ההסכם החדש פוגע בבתי החולים בירושלים, שאינם ממשלתיים, יפגע קשה בהכנסות שלנו, כאשר בין כה וכה אנחנו מתקשים להעמיד שירותים נאותים. אם תופעל הנוסחה החדשה כפי שהיא, הדבר יחייב אותנו לסגור 300 מיטות אלא אם כן הממשלה תכסה את הגירעון שייווצר. המשקל היחסי של ירושלים במימון הבריאות ירד מ-18.3% ל-16.85% והדסה ירדה מ-11.5% ל-10.6% ומשקלה של ירושלם ביחס דמוגרפי עלה משמעותית באותה תקופה ביחס לשאר ערי ישראל. לקבע את אותם שיקולים מוטעים עד 2016 זה להכניס אותנו לגירעון הולך וגדל".
מנכ"ל קופת חולים כללית, אליהו דפס: "הזכות לבריאות של כל האזרחים נוכח השחיקה בתקציבי קופות החולים עשויה להיפגע. האוצר יש לו אינטרס להטיח ראש בראש ולכולם חסר ואז זה בסדר. האיזון הופר. יש שחיקה מתמדת לקופות. צריך לחזק את בתי החולים אך בכסף חדש. בנוסף, יש לקבוע את שנת 2013 כבסיס ולא את 2012 ואפשר לבצע חישוב מיוני 2012 עד יוני 2013, כדי לבטא את הערכים העדכניים".
מנכ"ל בית החולים שערי צדק, יונתן הלוי: "הנחות הקאפ המוצעות בנוסחה החדשה לא יאפשרו לנו לשרוד. אם רוצים לרסן התנהגות וביקושים אז מורידים 5% או 10%, אך לא 25% פחות ממחיר ריאלי של יום אשפוז".
שמעון רייסנר מבית החולים רמב"ם: "ליצמן צודק שהממשלה מתקצבת אך ורק לקראת קריסה. הקופות שולטות היטב במבוטחים שלהם. בכל שני וחמישי אנחנו סוגרים את המיון שלנו כי אין מקום לזוז וכי הקופות שולחות אלינו בגלל כפיית התעריפים. לכן גם יש תורים ארוכים מאוד לניתוח עיניים, אף אוזן גרון, כל הניתוחים שאינם דחופים. האזרח ירגיש ירידה ניכרת באיכות הטיפול שיקבל. החוק הזה מבחינתנו הוא אסון".
סמנכ"ל כספים בלאומית, חיים פרננדס: "מדברים על חיזוק הרפואה בקהילה אך ההצעה כעת שמה מעצורים בפני המטרה הזו ובמוטיבציה של קופה לתת יותר רפואה בקהילה".