בצרפת החלו האיגודים המקצועיים והאזרחים לאבד את הסבלנות ולצאת שוב לרחובות. הסיסמאות אותן סיסמאות והמאבק אותו מאבק רק שקריקטורה של הולנד נוספה לצד הקריקטורות של סרקוזי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
נשיא צרפת פרנסואה הולנד נבחר כשהוא נישא על גבי המחאה החברתית כנגד משטרו של סרקוזי. בימים אלו, חודשים מספר לפני הבחירות המוניציפליות ואחרי התדרדרות מסיבית בפופולריות וסקרים המצביעים על חוסר שביעות רצון של הציבור משלטונו ופעילותו, החלו האיגודים ואזרחי צרפת לאבד את הסבלנות, והם יוצאים שוב לרחובות. הסיסמאות אותן סיסמאות והמאבק אותו מאבק, אלא שקריקטורה של הולנד נוספה לצד הקריקטורות של סרקוזי.
בצרפת יצאו היום לרחובות מאות אלפי עובדים, תוך שהם משביתים חלקית את המשק, במה שהם קוראים, "יום פעולה" (Jour D'action).
- פנסיונריות מוחות. צילום: עמית מנדלזון
המחאה יוצאת נגד האבטלה הגואה וחוסר היכולת של הממשלה לבלום אותה, וכן נגד הניסיון לשמר גיל פנסיה גבוה יחסית, ואולי אף להעלותו, למרות האבטלה הגבוהה. במקום לשלם דמי פנסיה ישולמו פיצויי אבטלה, אך היות שבצרפת דמי האבטלה תלויים במספר חודשי העבודה הרי שבעצם מדובר בקיצוץ התנאים הסוציאליים של השכבות על סף גיל הפנסיה. המחאה היא גם נגד עלות הדיור הבלתי סבירה, פגיעה בחינוך ובשירותים נוספים.
נשמע מוכר? המשפט הבא שנשמע במחאה ודאי לא חדש: "נמאס לנו לשלם עבור העשירים". נראה שכל הבטחות פרנסואה הולנד למסות את בעלי ההכנסות האסטרונומיות התמוססו. מתברר שהרבה יותר פשוט להתקוטט עם הכנסיה הקתולית ולאשר נישואין חד מיניים מאשר להתמודד עם עשירי צרפת.
במארסיי עצמה צעדו היום כעשרת אלפים איש, בראשם האיגודים הגדולים ה-FO וה-CGT ובהשתתפות איגודי הסטודנטים, החינוך ואחרים. בניגוד לישראל, הפגנות מסוג זה אינן נערכות בסופי השבוע, אלא בכוונה בימי עבודה כדי לשבש עד כמה שאפשר את המערכת באותו יום ולהעביר מסר חזק יותר לממשל.
אזרחי צרפת יצאו לרחובות גם בכיסאות גלגלים ומקלות הליכה; האיגודים אמנם מובילים את המערכה מתוך אינטרסים שלהם (גלויים לחלוטין) אבל הציבור איננו אדיש ולוקח בשתי ידיים את ההזדמנות למחות שניתנת לו, מבוגרים וצעירים כאחד.
ענת, אלטנוילנד
10 בספטמבר 2013 @ 22:41
תודה על העדכונים, תמשיך לדווח מצורפת (אומה שיודעת דבר או שניים על מהפכות).
כמובן שזה ישחק לידי הניאו ליברלים הקפיטליסטים: נו, אם באירופה לא הכל מושלם, אז אתם מצפים שאצלנו? נהיה כמו יוון! נהיה כמו צרפת!
הם עוד לא קולטים שמדובר במלחמת מעמדות. לא באומה מול אומה (ממשיכים למכור לנו את הצורך במלחמות), זה אותו מעמד בדיוק בכל הארצות שבהן יש מחאות שנמאס לו מזה שמרמים אותו כל הזמן. אנשים הבינו שהכוח הוא בידיים של ההמון ולא של קומץ מיליונרים/פוליטיקאים/ערבוב של שניהם.
הטייקונים אצלנו שמאיימים לקחת את העסקים שלהם מחוץ לארץ – גם באירופה העם דורש רגולציה על ההון הגדול. ויש מגמות של חקיקה לשינוי מקלטי המס ושאר חוכמות ששתו לנו את הדם.
והחגיגה הזו לא תמשך עוד הרבה זמן.
צדוק התקוה
10 בספטמבר 2013 @ 19:00
ואני לתומי חשבתי שרק בישראל המצב"גרוע"כך לפחות הסבירו לנו מומחי כלכלה מה זה אירופה היתה פעם גן עדן מוזר
עמית מנדלזון
10 בספטמבר 2013 @ 19:08
הכל יחסי צדוק. המצב בצרפת עדיין הרבה יותר טוב מבישראל, יש תנאים סוציאליים שמאפשרים מחיה גם למעוטי יכולת, יש את מערכת הבריאות הטובה ביותר בעולם יש יוקר מחיה נמוך בהרבה מישראל. אבל זה לא מספיק. הכל יחסי.
יפה
10 בספטמבר 2013 @ 16:45
המשמעות מאחורי התמורות שלהן אנחנו עדים היא שהמשטרים הדמוקרטיים אבדו מכוחם ומערכם. מי ששולט בפועל הם המערכות הפיננסיות והתאגידים הגלובליים. אפשר לבחור ממשלת ימין או ממשלת שמאל אבל התוצאות מאוד דומות כי לא הן מכתיבות את המדיניות.
עמית מנדלזון
10 בספטמבר 2013 @ 16:56
לצערי הניתוח שלך מדויק