המבקר נגד "הרווחים הכלואים", ה"תספורות" וההטבות להון הגדול

דו"ח מבקר המדינה מצביע על החוליים הגדולים של שלטון ההון: הפיקוח על הסדרי החוב של הטייקונים, ההטבות והמתנות לחברות הענק, הפקרת זכאי הדיור מהשכבות החלשות ואוזלת היד של רשות המסים בגביית המס מההון השחור. "בשל היעדר גבייה של מלוא התמלוגים בגין השימוש במשאבי הטבע נגרם למדינה נזק כספי גדול"

Print Friendly

מבקר המדינה לא ידע מן הסתם, כי במועד פרסום הדו"ח השנתי שלו תהיה שערוריית הפיטורים המתוכננים בחברת "טבע" בראש מהדורות החדשות. אולם הוא לא חסך במילים קשות נגד התופעה, כאשר הגיש היום את הדו"ח ליו"ר הכנסת.מפעל "טבע" בהר חוצבים בירושלים - מהנהנים העיקריים מחוק עידוד השקעות הון (צילום: ויקיפדיה)

מפעל "טבע" בהר חוצבים בירושלים – מהנהנים העיקריים מחוק עידוד השקעות הון (צילום: ויקיפדיה)

"הציבור חש נבגד. אחרי שהמנהלים קיבלו בונוסים ומענקים והחברה קיבלה הטבות מס מפליגות, כאשר מגיע רגע האמת – מפטרים עובדים", אמר המבקר. "וזה לדעתי, כמו לדעת רבים, ממש לא במקום. כאשר שכבות אוכלוסייה נאנקות תחת נטל המס ויוקר המחיה, וחברות גדולות נהנות מהטבות מס מפליגות – הציבור מתרגם זאת כמתנות לעשירים. רוב הטבות המס ניתנות לחברות אחדות שמשלמות מס חברות נמוך ואין ודאות לגבי הערך המוסף של ההטבה לפיתוח תעשייה. למרות זאת משרדי האוצר והכלכלה לא יצרו מנגנון מעקב ובקרה אפקטיבי, שיבחן באופן שוטף את הטבות המס והקצאתן לחברות כדי להביא להשגת יעדי החוק".

המבקר בדק ומצא כי סך הטבות המס שניתנו מכוח החוק עלה מ-2.3 מיליארד ש"ח בשנת 2003 ל-5.6 מיליארד ש"ח בשנת 2010, אף על פי שבתקופה זו ירד שיעור מס החברות מ-36 אחוז ל-25 אחוז. הבדיקה העלתה כי משרדי האוצר והתמ"ת לא הציבו יעדים בני מדידה אשר יאפשרו לוודא שמטרות חוק עידוד השקעות הון מושגות.

כמו כן לא קבעו המשרדים מי הם הגופים האחראים למעקב אחר נתוני הטבות המס, לא הגדירו קריטריונים לבחינה שיטתית וסדורה של הנתונים ולא יצרו מנגנון בקרה אפקטיבי אשר יבחן באופן שוטף את מתן הטבות המס ויסייע בהקצאתן לחברות, כדי להביא להשגת יעדי החוק.

דוח מבקר המדינה (צילום: דוברות הכנסת)

המבקר מצא כי רשות המסים העריכה את סך הרווחים הכלואים בכ-122 מיליארד שקלים, אולם היא לא ביצעה פילוח של הרווחים הכלואים שעליהם יחול חוק הרווחים הכלואים, ולא איפיינה אותם על פי השימוש שנעשה בהם.

"בהיעדר מידע מלא נפגעה היכולת של מקבלי ההחלטות להעריך אם חקיקת חוק הרווחים הכלואים תהיה כדאית, ומה מידת התועלת שתופק ממנו", אומר המבקר. "גם לאחר שוועדת הכספים של הכנסת והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה פנו לרשות המסים, היא לא אספה נתונים בדבר אופן חלוקת הרווחים הכלואים ובדבר החברות אשר הרשות נוקטת נגדן הליך משפטי בנושא זה, ולא העבירה נתונים אלה לוועדה ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה".

מבקר המדינה קובע כי אין זה סביר שבעוד חלק משכבות האוכלוסייה נאנקות תחת נטל המס ויוקר המחיה, חברות ענק נהנות מהטבות מס מפליגות, כמו תופעת "הרווחים הכלואים". מבדיקה על סמך נתוני מנהל הכנסות המדינה עולה כי מרבית הרווחים הכלואים מתרכזים במספר חברות מצומצם: בשנים 2010-2003 נוצרו כ-55 אחוז מהרווחים הכלואים (כ-52 מיליארד ש"ח) בארבע חברות גדולות בלבד (אחת מהן – חברת "טבע") ושיעור הרווחים הכלואים שנוצרו בארבע חברות אלה בסך הרווחים הכלואים עלה מ-31 אחוז בשנת 2003  ל-73 אחוז בשנת 2010.

לצד "הרווחים הכלואים" וחוק עידוד השקעות הון מוקדש דו"ח הביקורת הנוקב ברובו, לענייני כלכלה וחברה נוספים. מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מותח ביקורת על שורה שלמה של התנהלויות, האופייניות למדיניות העדפת בעלי ההון ולמדיניות המעמיקה את הפערים החברתיים בישראל.

מבקר המדינה הנוכחי, שמתחילת כהונתו שם דגש מיוחד בנושאים החברתיים, אומר כי נוכח החשיבות של הנושאים הכלכליים והשפעתם על הציבור והחברה בישראל, הוא מצא לנכון לייחד כרך נפרד לביקורת בנושאים כלכליים חשובים שיש להם משמעויות כספיות מרחיקות לכת. ואלו הן כמה מקביעותיו המרכזיות, בדו"ח השנתי מס' 64א', המשתרע על יותר מ-900 עמודים:

המבקר קובע כי מיליארדים רבים של שקלים הולכים לאיבוד משום שהמדינה אינה גובה באופן תקין ונאות את התמלוגים מחברות המרוויחות ממשאבי הטבע של מדינת ישראל.

הביקורת מצאה ליקויים בגביית תמלוגים מלאים ונאותים ממקבלי זיכיונות לנצל משאבי טבע של המדינה ששייכים לכלל אזרחיה, ולא רק לקומץ קטן שנהנים מניצול משאבים אלה. המבקר קובע כי "יש להפעיל כלי בקרה ופיקוח הדוקים על גביית התמלוגים" וכי "עניין זה מקבל משנה תוקף בשל פוטנציאל הגידול הרב במיוחד של ההכנסות מתמלוגים אלו בשנים הקרובות".

הביקורת העלתה ליקויים רבים וניכרים במערכי הבקרה והפיקוח על התמלוגים המתקבלים במשרדי הממשלה, ונמצא כי בשל היעדר גבייה של מלוא התמלוגים בגין השימוש במשאבי הטבע נגרם למדינה נזק כספי גדול.

"לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה לפעול על מנת להבטיח שכלל האזרחים, וכן דורות העתיד, ייהנו ממשאבי הטבע המוגבלים הקיימים במדינת ישראל", קובע המבקר. "הממשלה לא עשתה די בתחום זה, ולכן עליה לבצע בחינה מקיפה של סוגיית התקבולים ממשאבי טבע – לרבות משאבי טבע שבגינם לא נגבו כלל תמלוגים – בשיתוף כלל המשרדים הנוגעים לדבר – וזאת כדי לוודא כי משאבים אלו יחולקו באופן הוגן ועל פי עקרונות הצדק החלוקתי. יש לוודא כי בחלוקת משאבים אלו יישמרו האינטרסים החיוניים של המדינה ותתקבל תמורה הולמת".

באשר לפיקוח על כספי המשקיעים, באיגרות חוב לא ממשלתיות, קובע המבקר כי לא נעשה די להגן על כספי הציבור מפני הסדרי חוב ו"תספורות", אשר היקפם בין השנים 2011-2008 היה כ-21 מיליארדי שקלים ב-94 הסדרי חוב. כ-18.6 מיליארדי שקלים מסכום זה (כ-88 אחוז) נעשו בגין הסדרי חוב, הגבוהים ממאה מיליון שקלים.

המבקר מטיל את האחריות על מקבלי ההחלטות בבנק ישראל, במשרד האוצר וברשות ניירות ערך, וקובע כי עליהם לפעול בשיתוף פעולה להתמודדות מתואמת עם כשלי השוק. "מדובר בכספים שהגופים המוסדיים משקיעים עבור ציבור החוסכים בלי שגופים אלה נושאים בסיכוני ההשקעה, ועבור אזרחים רבים מדובר בחסכונותיהם היחידים לפנסיה. על כן חשוב שמקבלי ההחלטות ינקטו צעדים מחייבים הן לצמצום הסיכונים שכספי החוסכים והמשקיעים באג"ח לא-ממשלתיות חשופים אליהם, והן כדי לצמצם את הגורמים להתרחבות התופעה של כניסת לווים להסדרי חוב, הגורמים נזקים לחוסכים ולשוק ההון במדינת ישראל".

הפקרת זכאי הדיור הציבורי

דו"ח מבקר המדינה מצא גם ליקויים חמורים לגבי השכרת דירות של הדיור הציבורי למי שאינם זכאים לכך. זכאי הדיור הציבורי נמנים עם השכבות החלשות ביותר בחברה. אולם, הרשויות הרלוונטיות משכירות מאות דירות המיועדות לנזקקים לשימושים אחרים, כגון: משרדים, בתי כנסת ואף כדירת נופש.

(צילום: ציפי מנשה)

מחאה במאהל ארלוזרוב (צילום: ציפי מנשה)

על פי נתוני משרד השיכון, כ-2,500 משפחות ויחידים שהוגדרו כזכאים ממתינים כיום לדיור ציבורי. רבים מהם כבר ממתינים שנים רבות למימוש זכאותם. מחירי הדיור שנסקו בשנים האחרונות והעובדה שמדובר באוכלוסייה קשת יום המשתייכת לשכבות הסוציו-אוקונומיות הנמוכות רק מעצימים את קשיי ההתמודדות שלה בחיי היום-יום, ובייחוד את התמודדותה עם נטל ההוצאות לדיור.

המדינה, באמצעות מתן אפשרות לזכאים להתגורר בדיור הציבורי, מגשימה הלכה למעשה את חובתה החוקתית להבטיח את הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד, המצויה בלבה ובגרעינה של הזכות החוקתית לכבוד האדם המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ואולם, המבקר מצא כי כ-2,300 דירות מתוך כ-63,500 הדירות במאגר הדיור הציבורי אינן מושכרות לזכאי דיור ציבורי אלא לגופים ציבוריים, כמו רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, מוסדות לימוד, עמותות ואגודות וקיבוצים עירוניים, המשתמשים בהם ליעדים ציבוריים. רוב הדירות יכולות לשמש למגורי זכאים, אך משמשות בפועל למגורים של דיירים מטעם השוכרים, שאינם מוכרים כזכאים – סטודנטים, אברכים, חוסים של משרד הרווחה ומורים חיילים. הדירות האחרות משמשות לצרכים קהילתיים כמו בתי כנסת, גני ילדים, מועדונים וישיבות.

יתרה מכך, 240 דירות (כ-10 אחוזים) מושכרות לשימושים החורגים מנוהלי המשרד למשל מגורי עובדי בית מלון ולשימושים שאינם מוגדרים "יעדים ציבוריים" למשל משרדים. מדובר בחריגה מהותית של המשרד ושל חברות האכלוס, שהתירו במשך שנים ארוכות את השכרתן של הדירות בניגוד לכללים.

בביקורת עלו ליקויים חמורים הנוגעים לסדרי הניהול של השכרת דירות ממאגר הדיור הציבורי לשוכרים שאינם זכאים ולהיעדר הנחישות שלהם בעניין פינוי סרבנים שנדרשו לפנות את הדירות אף שהדירות נדרשות לטובת זכאי דיור ציבורי. "ליקויים אלה מלמדים על פיקוח שאין בו די על השימושים הנעשים בנכסי המדינה שבאחריותו של משרד השיכון. בהתנהלותו זו הפר המשרד את חובתו לשמירת נכסים אלו ולניתובם לזכאי דיור ציבורי, כנאמן הציבור. בכך, הוא פוגע באוכלוסייה החלשה הנזקקת לסעדו ובאמון הציבור במוסדות השלטון וכן נפגעת החובה החוקתית להבטיח את הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד", קובע המבקר.

מחאת הדיור מול ביתו של לפיד ברמת אביב ג' (צילום: דן בר דוב)

מחאת הדיור מול ביתו של לפיד ברמת אביב ג' (צילום: דן בר דוב)

המבקר קובע כי לנוכח המחסור החמור בדירות במאגר הדיור הציבורי, על הגופים המעורבים – משרד השיכון, הרשויות המקומיות ואחרים – לפעול למציאת פתרון חלופי לבעיית אוכלוסיית הזכאים וליישומו. על המשרד גם לעדכן לאלתר את תעריפי שכר הדירה שהוא גובה מהגופים הציבוריים לפי שומה מעודכנת של ערך הנכסים ולהקפיד לעשות כן מדי פעם בפעם. כמו כן, עליו לבחון אם נכון וראוי להמשיך ולהשכיר נכסים בשכר דירה סוציאלי, הנמוך בשיעור ניכר מערכו הריאלי בשוק, למי שאינו זכאי דיור ציבורי.

ואלה עוד כמה נקודות שבהן עוסק הדו"ח:

  • הדו"ח מתריע, בין השאר, גם על הסיכונים למשק המדינה נוכח ריכוזיות האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי. כך שלווה או קבוצות לווים גדולה הנקלעים לקשיים עלולים לפגוע פגיעה של ממש בשוק האשראי ולגרום נזק לכלל המשק.
  • עוד נמתחת בדו"ח ביקורת קשה על  רשות המיסים שאינה גובה את מלא המיסים המתחייבים ואינה אוכפת במידה מספקת את החוק כלפי מעלימי מס. הביקורת בדקה את פעילות רשות המיסים לאיתור חשבוניות פיקטיביות ומצאה ליקויים רבים בתחום זה.
  • ליקויים נמצאו גם בפעילות המכס בנתב"ג עליו מוטלת האחריות למנוע הברחות של סמים, כסף ואמצעי לחימה.
  • גם דו"ח מבקר המדינה הנוכחי עוסק בנושאי הגנת הסביבה, שאף להם יש השפעה על החברה ועל איכות החיים. בין השאר, עוסק הדו"ח בנזקים הסביבתיים מחיפוש והפקת גז או נפט; תחנות דלק פיראטיות; הטיפול בחומרים מסוכנים – נושא זה נבדק כביקורת מעקב.
  • על פי מדיניותו של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, ניתן דגש בעבודת הביקורת לבדיקת מכרזים והתקשרויות. בתחום זה נבדק בין השאר, מכרז לרכש קרונות לרכבת ישראל בעלות של כ-370 מיליון יורו.

דוח 64א עוסק גם בנושאים נוספים ובהם: ארגון מחדש בתחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב והיערכות להקמת הרכבת הקלה במרחב המטרופוליטאני של תל אביב; אי יישום החלטת ממשלה לגבי מעבר יחידות הממשלה לבירה (כולל לשכות שרים).

Print Friendly

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, מדיני-פוליטי, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.