האם נמצאה הדרך שתאפשר לישראל להצטרף לתוכנית המחקר והפיתוח היוקרתית, של האיחוד האירופי – למרות ההגבלות שהוטלו על השתתפות גופים וגורמים מעבר לקו הירוק. השגריר המיועד של האיחוד האירופי בישראל, לארס פאבורג-אנדרסן, רמז לכך באומרו כי האיחוד האירופי וישראל שואפים להסדר שיאפשר לישראל הצטרפות לתוכנית.

אנדרסן אמר זאת לקראת האירוע השנתי שיתקיים מחר לציון ההשתתפות הישראלית בתכניות מחקר של האיחוד האירופי. אנדרסן אמר עוד כי הוא מצפה בשמחה לקבל את פניהם של כ-400 חוקרים ישראליים במעונו.

"יהיה זה כבוד ועונג עבורי לקדם בברכה כל כך הרבה חוקרים ישראליים מצטיינים, שכולם קיבלו מענקים מטעם תכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי למחקר ופיתוח טכנולוגי", אמר השגריר המיועד.

"שבע עשרה שנים עברו מאז צירופה של ישראל לראשונה לתכניות המסגרת של האיחוד האירופי. שילובה של ישראל בתכנית היה הצלחה אדירה, הן מבחינת האיחוד האירופי והן מבחינת ישראל. מאות מקבלי המענקים הם הוכחה להצלחה הזאת.

"אנחנו ניצבים כיום בצומת דרכים חשוב בתחום שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי בין ישראל לאיחוד האירופי", אמר אנדרסן. "האיחוד האירופי משיק תכנית מדע וטכנולוגיה חדשה, בשם Horizon 2020, בהיקף של קרוב ל-80 מיליארד אירו על פני שבע השנים הקרובות, והזמין שוב את ישראל ליטול בה חלק, כפי שעשתה מאז תכנית המסגרת הרביעית ב-1996. מדובר, עבור ישראל ואירופה גם יחד, בהזדמנות פז לפתח טכנולוגיות מפתח בחזית הקדמה וכן שותפויות – מצב שבו שני הצדדים יוצאים באמת נשכרים. אנחנו מנהלים בימים אלה משא ומתן על הדרכים ליישם את השתתפותה של ישראל בתכנית. שני הצדדים שואפים להגיע להסדר פרגמטי המקובל על שניהם, כזה שיאפשר לישראל להצטרף לתכנית Horizon 2020 עד יציאתה לדרך ב-1 בינואר 2014".

יצויין כי רק לאחרונה פנתה נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' רות ארנון, לראש הממשלה נתניהו – בדרישה כי ישראל לא תחמיץ את ההזדמנות להצטרף לתוכנית היוקרתית. בתוכנית המסגרת השביעית, שעומדת לפוג בסוף השנה, נרשמו 1,584 השתתפויות ישראליות ב-1,310 פרויקטים – אשר יזכו לסכום מענקים כולל של כ-636.9 מיליון אירו.

אנדרסן ומשלחת האיחוד האירופי נפגשו היום גם עם מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, הכלכלן הראשי, ד"ר מיכאל שראל ובכירים מבנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הפגישה התקיימה  במסגרת הדיאלוג הכלכלי להגברת שיתוף הפעולה. במשלחת האירופית השתתפו גם נציגי הנציבות האירופית, הבנק האירופי המרכזי (ECB), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האירופית (Eurostat), נציגי שירות החוץ של הנציבות האירופית ונספחים כלכליים מטעם מדינות האיחוד.

המפגש התקיים לאור ההתפתחויות הכלכליות בגוש האירו ובאיחוד האירופי והאתגרים העומדים בפני הכלכלה הישראלית. נושאים מרכזיים בדיונים בין המשלחות היו שוק העבודה, שיעורי צמיחה, התפתחויות מאקרו כלכליות ואתגרי המדיניות הכלכלית לביצוע רפורמות מבניות. כמו כן, דנו המשלחות במצבן הכלכלי של מדינות גוש האירו וההשפעות האפשריות על כלכלת האיחוד האירופי ועל המשק הישראלי.

במשרד האוצר טוענים כי נציגי האיחוד האירופי שיבחו את הביצועים הכלכליים של ישראל ואמרו כי הם מרשימים, בשל נתוני האינפלציה הנמוכים והגידול בהשתתפות בשוק העבודה. נציגי האיחוד האירופי מסרו כי הם צופים צמיחה חיובית ויציאה מהמשבר הכלכלי החל מהמחצית השניה של 2013, שיתגלמו בנתונים הכלכליים של שנת 2014.

 מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן: "הקשר הכלכלי בין ישראל לאיחוד האירופי הינו בעל חשיבות עצומה. הדיאלוג הכלכלי מקצועי בין הצדדים חיוני לקהילת העסקים באירופה ובישראל. לשני הצדדים אינטרס משותף בחיזוק קשרי הכלכלה ובהסרת חסמים בתחומי הסחר והשירותים. אני בטוחה כי הצדדים ימשיכו לפעול למען עידוד השקעות הדדיות וחיזוק שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח".

[related-posts]