אין שינוי ממשי במדדים הכלכליים מאז המחאה החברתית

כך קובע מחקר שהוצג היום בכינוס הקואליציה החברתית. בתחום יוקר המחיה, שהיה מהגורמים הבולטים לפרוץ המחאה , מציג המחקר תמונה לפיה בין השנים 2011-2013 מדד המחירים לצרכן עלה ב7.1% אך מדד המזון עלה ב13.6% ומדד הבריאות ב9.6%. רכישת דירה ממוצעת צפויה להגיע עד ל-144 משכורות חודשיות, לעומת 137 משכורות היום. זאת לעומת מדדי התחבורה, התקשורת, החינוך, התרבות והבידור – שדווקא ירדו ב3.9%

Print Friendly

לא חל שינוי ממשי מאז המחאה החברתית בקיץ 2011. כך קובע מחקר חדש שהוצג בכינוס הראשון של הקואליציה החברתית, שהתקיים הבוקר בתל אביב. המחקר, אותו ביצעו מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית ד"ר רובי נתנזון וחוקר המרכז איתמר גזלה, מציג שורת מדדים ונושאים כלכליים במבט השוואתי לשנים שטרם המחאה החברתית ואחריה.

מפגינים במחאה החברתית ב-2011. צילום: ציפי מנשה

מפגינים במחאה החברתית ב-2011. צילום: ציפי מנשה

יוקר המחיה

כך למשל בתחום יוקר המחיה, שהיה מהגורמים הבולטים לפרוץ המחאה המחקר מציג תמונה לפיה בין השנים 2011-2013 מדד המחירים לצרכן עלה ב7.1% אך מדד המזון עלה ב13.6% ומדד הבריאות ב9.6%. זאת לעומת מדדי התחבורה, התקשורת, החינוך, התרבות והבידור שדווקא ירדו ב3.9%.

דיור

בתחום הדיור המחקר מציג תמונה קודרת לפיה מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה ממוצעת בישראל צפוי להגיע עד לרמה של 144 משכורות חודשיות, לעומת 137 משכורות היום.

מדיניות כלכלית

המחקר בחן גם את שינוי המדיניות הכלכלית במגוון תחומים וקובע כי על אף התמונה שהוצגה לציבור לאחר המחאה, לא חל שינוי ממשי בקביעת המדיניות הכלכלית. כך בתחום הבריאות, על אף שכבר ב2011 תפוסת המיטות בבתי חולים בישראל הייתה מהגבוהות ב-OECD, מאז ועד היום לא נרשם שינוי מדיניות של ממש. ממצא דומה עלה גם בתחום החינוך בו לא נרשם שינוי משמעותי בהוצאה הלאומית לחינוך בשנים האחרונות.

ד"ר נתנזון אמר כי "לאורך השנים אנחנו רואים מגמה מטרידה לפיה הציבור קונה פחות מזון על חשבון חינוך ודיור" והוסיף, כי "גם מחקרי הביטוח הלאומי מעלים כי ישנן בעיות תזונתיות שהולכות ומתרחבות בקרב קשישים ומעוטי יכולת".

קצבאות הקשישים נמוכות

יו"ר ההסתדרות הנכנס אבי ניסקורן אמר: "אני רואה את ההסתדרות כתנועה חברתית ולא רק איגוד מקצועי. אני מתחייב שבקדנציה שלי ההסתדרות תשים במרכז את צמצום פערי השכר, צמצום העוני וצמצום הפערים חברתיים. צריך לשים במרכז סדר היום את נושא הקשישים. קצבאות הביטוח הלאומי נמוכות מדי. הפנסיה נמוכה מדי וצריך לחשוב על פתרון. אחת הדרכים היא פרישה תפקודית המדינה צריכה לדעת להתמודד עם גיל הפרישה".

חלוקת הון צודקת

בכנס השתתף גם יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג שאמר ביחס לתקציב המדינה: "טוב שלפיד נזכר שהכסף בהתנחלויות אחרי שנה שהעביר לשם מאות מיליוני שקלים ואחרי שהעביר את אחד התקציבים האכזריים בתולדות מדינת ישראל. צריך חלוקת הון צודקת יותר בישראל. העוני מהווה איום על החברה הישראלית והפערים החברתיים בישראל חסרי תקדים במדינה מתוקנת".

עובדי קבלן

יו״ר מרצ, זהבה גלאון אמרה כי: ״מדיניות רווחה מחייבת דאגה לאדם העובד. בשבוע הבא תעלה הצעת החוק של ח״כ חיים כץ ושלי האוסרת על העסקת עובדי קבלן במגזר הציבורי ומחייבת העסקה ישירה. היום כל עובד שלישי במגזר הציבורי הוא עובד קבלן – בסך הכל מדובר בכ-408,600 עובדים. זאת ההפרטה החמורה ביותר שמדינת ישראל אחראית לה: הפרטת העובדים. המדינה איבדה שליטה כשהפכה לגדולה שבמפרי זכויות העובדים בישראל. במשרד האוצר לא יכולים להיאחז בתירוצים מופרכים של חיסכון בעלויות, משום שכבר מזמן הוכח שהמדינה משלמת יותר על העסקה קבלנית מאשר אם הייתה מעסיקה את העובדים בצורה ישירה. הגיע הזמן שהממשלה תתעשת ותיקח בחזרה את האחריות להפעלת השירותים הבסיסיים ביותר עליהם היא אמונה".

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, כלכלה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.