8 Comments

1. פרילנס
   27 באוגוסט 2014 @ 5:34

   על מה אתה מדבר? על אלה שמעל אלפיים הרוגים (לפני פינוי ההריסות), יותר מרבע מיליון פליטים ומאות אלפי הומלסים חדשים, ילדים בטראומה שירטיבו במכנסיים עד גיל זקנה, מנהיגים הרוגים, פצועים או מחופרים באדמה, עשרות אלפי נכים, אלפי לוחמים הרוגים או מושבתים ואיבוד הלגיטימציה הבינלאומית, חושבים שה"התנגדות" ניצחה?
   על אלה אתה בונה שיקבלו את ההגיון המערבי שלך?
   מטריד לחשוב שהאנשים שיוצאים לחגוג את ההישג הזה עכשיו ברחובות הם השכנים שאיתם נתקענו פה לנצח

2. טובי
   26 באוגוסט 2014 @ 18:10

   וואו, סוף סוף שותף לדעתי. חשיבה מחוץ לקופסה. זו הדרך !
   עזה יכולה להיות פנינה תיירותית, מסחרית ותעשייתית.
   תנו להם שישגשגו, כדי שיהיה להם מה להפסיד.

3. ארבם
   24 באוגוסט 2014 @ 16:50

   מדוע הנחת היסוד שישראל נכשלת בטיפול בעזה או שישראל מעוניינת בשקט בעזה?
   אם מדברים על ישראל האמיתית ולא על הפנטזיה הציונית על מדינת אור לגוים אזי ניתן לראות שישנן סיבות גיאו פוליטיות (אולי לא הכי ליברליות או נאורות) שמסבירות מדוע המצב בעזה דווקא תואם את האינטרסים הישראלים:
   סיבה אחת יחסית ברורה היא בידוד חמאס ומניעת ממשלת אחדות פלסטינית שעשויה לזכות להכרה בינלאומית ולגרום ללחץ על ישראל להגיע להסכם. כל זמן שעזה והגדה הם יישויות נפרדות הסכנה הזו קטנה מאוד.
   יש כמובן סיבות נוספות מדוע הסכם עם הפלסטינאים נתפס בעיני שועי המדינה כסיכון ולא כהזדמנות אבל קצרה התגובה מלהכילן – בגדול אפשר לומר שמבשחק הגיאו פוליטי העימות (כל עימות) יכול בהינתן המניפולציות הנחוצות לשרת היטב את האינטרסים של בעלי השלטון קרי השארתם בשלטון. זה נכון לביבי, זה נכון לחמאס וזה נכון גם לכל מי שהיום מרוויח כסף מהעימות – תעשיות הבטחון (הישראלית וגם זו האמריקאית), תעשיית הנפט העולמית (מעגל הפטרו-דולרים הסעודי-אמריקאי הוא אחת מאבני היסוד של הכלכלה הגדולה בעולם והעימות הישראלי-פלסטיני אחד מאבני היסוד של השארת השלטון הסעודי במקומו) אבל גם לבנקים הישראלים ולא מעט בעלי הון אחרים.
   יתכן וכמוני אינך מסכים עם תפיסת המדיניות הזו וחושב ששלום ישרת טוב יותר את האינטרסים של אזרחי ישראל – אז ראשית זה קצת נאיבי להניח שהמדינה פועלת לטובת אזרחיה אבל חשוב מכך זה שמבט אמפירי על התנהלות ישראל ב-47 השנים האחרונות מראה שאנחנו מאוד *לא* רוצים להחזיר את השטחים והדבר נכון גם לממשלות הנחשבות שמאל – אולי מדברים על זה הרבה אבל לא באמת עושים או שעושים אבל מבוששים ומתעכבים – כשמישהו אומר כל הזמן שהוא רוצה לעשות משהו אבל לא עושה זה מלמד משהו, בדר"כ שאותו אדם לא באמת רוצה.
   אז אם רק לצורך הדיון נניח שאכן ישראל רוצה דווקא לשמר המצב הקיים (כי התפיסה היא שעדיפים שטחים עם עימות מתמשך על פני החזרת השטחים וסיכוי לשלום) – אז ההתנהלות בעזה היא אולי לא הצלחה גדולה אבל גם לא כשלון!
   ובוודאי שלתת לעזתיים שדה תעופה ועצמאות זה דבר שנוגד את המדיניות והאינטרס – עזתים עצמאיים וחופשיים עשויים חלילה לחבור לאבו מאזן ולאיים על ישראל בשלום בלחץ בינלאומי או לכל הפחות בשינוי הסטטוס קוו שהוא תמיד בראש מעייני השועים למיניהם.
   בשורה התחתונה כל הפליאה למול "המכשולים שישראל לא נכשלת ליפול בהם" נעלמת אם נחלצים מההנחה האופטימית-נאיבית והלא תואמת מציאות שישראל כיישות גיאו פוליטית (לא העם) רוצה לעשות שקט בעזה (רוצים שקט אבל שקט של חיות בכלוב שמדי פעם נכנסים לפרק אותם קצת כדי שיזכרו להיות בשקט).

4. שרה
   24 באוגוסט 2014 @ 10:55

   איזה כיף! איך לא חשבנו על זה קודם? אני לא יודעת אם אתה נאיבי עד כדי כך, או פשוט עצל, במקום לעמוד מול הבעיה ולהתמודד אתה, אתה מוותר מראש,. אתה חושב שלחמאס איכפת אם עוד נמל ועוד שדה תעופה יופצצו להם? הרי הכל ייבנה שוש ושוב בכסף של אחרים. בסופו של דבר הם למדו האגרסיביות שלהם משתלמת. כפי שהם מסכנים את חיי כל תושבי עזה וכפי שהם לא חסים על הבתים שנהרסו ועל המנהרות שהושמדו, הם לא יחוסו על נכסים אחרים כי המטרה שלהם זה לא שדה תעופה בעזה, אלא נתב״ג, ולא נמל בעזה אלא נמלי אשדוד וחיפה. כדאי שתתחיל לחשוד בכוונות הלא טהורות של החמאס וגרורותיו.

5. דוד ע
   24 באוגוסט 2014 @ 10:42

   אתה צודק לחלוטין, אילו לא היינו עוסקים בעזה.
   הם קיבלו "התחלה" של הטבות, תיירות ותשתיות בימי אוסלו (שדה התעופה בדהנייה פעל כמה שנים, היו אפילו ישראלים שבאו להתארח בכפרי נופש על הים) ואחרי פינוי גוש קטיף (חממות ותשתית חקלאית). ההגיון אומר שמשם הם היו אמורים ללכת בדרך אותה כתבת. אבל הם לא.
   לכן, ללא פירוז/ערבויות וא מנגנון פיקוח – אסור להסכים

6. ניר
   23 באוגוסט 2014 @ 17:19

   גם אני בעד שיהיה להם נמל שדה תעופה אבל רק אחרי שיעברו פירוז של נשק ומנהרות כאשר לא יהיו בעזה רקטות ויפסיקו להתעסק במנהרות אין בעיה אבל הם מזכירים לי סיפור של העקרב שביקש מהצפרדע שיעביור אותו את הנהר כולם הזהירו את הצפרדע אל תעביר את העקרב הוא יעקוץ אותך הצפרדע בסוף הסכים והעביר את העקרב לקראת הגעתו לסוף הנהר עקץ העקרב את הצפרדע נו אמר לו הצפרדע למה?? ענה העקרב מה אני יכול לעשות אני בסופו של דבר עקרב

7. יולו
   23 באוגוסט 2014 @ 17:06

   שטויות ,למדנו שההגיון המערבי לא עובד אצל הערבים כמו אצל הכותבים במגפון
   פעם נוספת מעמידים אינטרסים כלכליים של העזתים מול האינטרסים הגיהדיסטים שלהם ומקווים שהכלכליים ינצחו ,כמה תמים

   • גל
     31 באוגוסט 2014 @ 18:30

     לא יודע למה זה הופיע אצלי בקיר הפייס.. כנראה שחבר הגיב, אבל אם כבר נכנסתי אז:
     אתה מתאר במשפט קצר למה הפסקתי לקרוא את מגפון. זו תמונת מראה של הימין הקיצוני של "פצצת אטום על עזה", חשיבה צפידה, חסרת יכולת להסתגל לעובדות ומציאות כפי שמתגלות. דוד ע. מזכיר שהם היו בדיוק במקום הזה, אבל החצופים פשוט מעזים לא לחשוב כמונו, ולרצות דברים אחרים. זה שיח שלעולם לא יתקדם למקום פרודוקטיבי.