זה הזמן לחזור ולדבר פוליטיקה

המלחמה בעזה הייתה הצגת תכלית, עם שלל צבעים וצורת וקולות נפץ ורעשים למיניהם, שהמחישה מעל לכל ספק עד כמה הפוליטיקה היא דבר חשוב ומשמעותי. זה הזמן לחזור לפוליטיקה ולעגנה כאדן מרכזי בחיינו

Print Friendly

המלחמה הזו בעזה היא גם ההזדמנות לשוב ולהפנות את הזרקורים אל עבר הפוליטיקה שלנו. התנהלות "הנבחרים", ובמיוחד השרים המכהנים בממשלה ובקבינט הביטחוני, פרט לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בוגי יעלון, ואולי עוד אחד או שניים, הייתה שערורייתית להחריד. וזה רק קצה הקרחון למשהו מאוד לא טוב שקורה לנו בזירה זו.

אותי זה כלל איננו מפתיע. קשה עד מאוד לצפות מחברינו שהגיעו לכנסת ולממשלה דרך רמיסת המערכת הפוליטית והשמדתה העצמית, שישכילו לפתע להוביל את הספינה הזו הנקראת מדינת ישראל אל עבר חוף מבטחים. מי שכשלו בהתמודדות עם שאלות היסוד והאמת של חיינו הציבוריים במדינה, ובראשם המערכת הפוליטית, והתעלמו מאותות ההזהרה הרבים שריצדו מכל עבר, ומן המשמעויות האסטרטגיות הקשות הנגזרות, רב הסיכוי שייכשלו גם כחברי כנסת ושרים.

אנו מסרבים בכל תוקף לשים את האצבע על הדברים החשובים, ולומר שבלי מערכת פוליטית איכותית שום דבר טוב שנשאף אליו לא יעלה ולא יצלח בידינו. אין דבר נשכח יותר, דחוי ופחות-ערך בתוכנו מאשר הפוליטיקה. וככל שאנו מתעלמים ממנה כך היא רודפת אחרינו ומזנבת בנו, תוך שהיא גובה תשלומים כבדים, בדמותם של הפסדים ונזקים עצומים הנגרמים למדינה ולחברה.

ישיבת ממשלה במהלך המלחמה (צילום: לע"מ)

ישיבת ממשלה במהלך המלחמה (צילום: לע"מ)

קשה מאוד להבין מדוע הפוליטיקה איננה נתפסת בחיינו כדבר שהוא רב ערך ומשמעותי. כיסוד וחלק מן התפיסה הדמוקרטית. כמהות העומדת בפני עצמה אשר לה תפקיד מאוד חשוב. אפילו קמצוץ של מחשבה איננה מושקעת בכך, ושלא לדבר על תהליכים מושכלים של עיון והגות בנדון. ככך, אין אלא להתנסח ולומר שזו חולשה דורית שההתמודדות עמה היא בבחינת אתגר לאומי מן המדרגה העליונה ומעשה של תיקון עולם.

יש בינינו הסבורים שהכול עניין של אנשים. אם רק ייכנסו אנשים טובים לפוליטיקה הדברים יראו אחרת. הייתי שם וחייתי את המציאות היום יומית הזו ואומר כאן בפסקנות, כי כניסת אנשים חדשים ואיכותיים לפוליטיקה היא אכן דבר מבורך, אך אין בכך די. אין זה מספיק. פעמים רבות כל כך ראיתי כיצד אנשים טובים מייצרים תוצאות רעות. עלינו לחולל תמורות גדולות במערכת הפוליטית, וזה מצריך לימוד והפנמה רחבת היקף של הפרובלמטיקה היסודית שלנו בכל האמור לפוליטיקה.

סגן מו"ל עיתון הארץ ומייסד המוסף הכלכלי שלו "דה מרקר", גיא רולניק, סבור שאין צורך בפוליטיקה. ניסיונותיי להסב את תשומת לבו לכך כשלו. לדידו, מספיק שהייתה מחאה ציבורית גדולה ב-2011 כדי לחולל שינויים בתוכנו. כל מאמריו מעלים על נס את המחאה ומתעלמים כליל מן הפוליטיקה. הוא מערבב בין פעילות אזרחית חשובה, לגיטימית ורצויה, לבין פוליטיקה שהיא מוסדית ונטועה עמוק בסדרי חיינו ואין לה תחליף. היא משהו תשתיתי.

המערכת הפוליטית כפי שהיא כיום איננה יכולה לייצר שום דבר טוב, ובוודאי לא להוציא מקרבה אנשים כשרים וראויים שינהיגו אותנו. את זאת יש לדעת. על כך ועוד כתבתי בהרחבה בספרי על הפוליטיקה "לקראת פרדיגמה  חדשה". האחריות כאן היא של כולנו. מבלי דעת הקרבנו את הפוליטיקה על מזבח המדינה ויצרנו מציאות שבה למעשה לא מתקיימים בתוכנו חיים פוליטיים של ממש.

ארבעה מאפיינים בולטים במיוחד אצל "נבחרינו": הם מסיתים ומדיחים את הציבור, הם בורחים מאחריותם כנבחרים לתוצאות הרעות המתקבלות, התנהלותם בדרכי הפוליטיקה היא  בלתי מקצועית לחלוטין והם זנו אותה. המלחמה בעזה הייתה הצגת תכלית עם שלל צבעים וצורות וקולות נפץ ורעשים למיניהם, שהמחישה זאת מעל לכל ספק. זה הזמן לחזור לפוליטיקה ולעגנה כאדן מרכזי וחשוב בחיינו.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה, מדיני-פוליטי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.