'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 3.4.2015

משלים ללא נמשל, רומן חניכה עמוס ציפיות, חיבור מקיף על מחאת 2011 ועוד. שבת שלום!

Print Friendly

החוחית / דונה טארט  הנה ספר שלא מעט אנשים חיכו לו בכליון עיניים אמיתי, על אף עוביו שעלול היה להרתיע. לא בגלל פרס הפוליצר שהוענק לו ולא בגלל הביקורות הנרעשות באמת שקבעו שמדובר ביצירה שזוכים לראות רק אחת לכמה שנים אלא בגלל רומן הביכורים הנהדר שלה משנות התשעים, "ההיסטוריה הסודית" שהותיר קוראים רבים בהמתנה לבאות. בין לבין, בעשרים וכמה השנים שחלפו הספיקה טארט להוציא רומן נוסף שזכה לביקורות נלהבות פחות ואולי רק הגביר את הציפיה לרומן הגדול הבא שלה. סיפור התבגרותו של תיאו בן ה-13 שנקלע יחד עם אמו לארוע טרור בעת ביקורם במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. אמו נהרגת בפיצוץ ותיאו שנותר ללא כל קרוב משפחה בסביבתו הקרובה מועבר באופן זמני לבית אחד מחבריו. אבוד בעולם מעביר תיאו את שנות התבגרותו ברחבי ארצות הברית תוך שהוא נצמד אל הזיכרון האחרון מאימו, ציור קטנטן של חוחית אשר הוצג בתערוכה.  רומן חניכה בן 800 עמודים חייב להיות מעורר השתאות על מנת להצדיק את המאמץ ונותר רק לקוות שדונה טארט אכן עמדה בציפיות שנערמו במשך שנים ארוכות מדי.

החוחית מאת דונה טארט, הוצאת מודן, תרגמה מאנגלית: קטיה בנוביץ', 839 עמ'

 

מדוע לא תראוני בדרכים / דניאל עוז אצלי לפחות, אחרי ספר ארוך במיוחד מגיע אחד קצר, כמו שאחרי ריצת מרתון, טובה ריצת שחרור ממנוחה מוחלטת. אחרי שני ספרי השירה של דניאל עוז מגיע "מדוע לא תראוני בדרכים" שלא לחלוטין ברור מהו ואולי זהו חלק מסוד קסמו.

86 סיפורים קצרצרים ממש שלעתים נדמים כמשלים (ללא נמשל, כפי שמגדיר אותם עוז עצמו) ולעתים כשירים, לו רק היו המילים והשורות משנות את מקומן. בעיקר מבקשים הסיפורים הללו את הזמן שלהם, מבקשים להשתהות רגע ולהרהר בהם, כמו חידות ללא פתרון.

הנה אחד כזה, קצר במיוחד: הנביא צפה כי ביום מן הימים תרווח הדעה על אודותיו כי נביא שקר הוא. מטעמים ברורים, בחר שלא לגלות את נבואתו זו, וכך מוסיפות הבריות לשמוע בקולו ולהיווכח בצדקתו. אם ייקרה על דרככם, שאלוהו כל שאלה מלבד: הנאמין לך מעתה ואילך?

מדוע לא תראוני בדרכים מאת דניאל עוז, הוצאת כתר, 95 עמ'

 

סדקים בחומה / יוסי יונה  אחרי שתישכח בקרוב המולת הבחירות יהיה צורך למצוא איזו קרן אור, משהו שאפשר יהיה לומר שבעבורו היה שווה כל הסיוט הזה. מס' 23 ברשימת העבודה (אפשר כבר להפסיק עם המחנה הציוני הזה, נכון?!) הוא בהחלט סיבה טובה למעט אופטימיות. יוסי יונה, פרופ' לפילוסופיה של החינוך באוניברסיטת בן גוריון וממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית נחשף לחלקים רחבים מהציבור כאשר עמד בראש הצוות שיעץ למארגני המחאה החברתית של 2011 ואף חיבר דו"ח אלטרנטיבי שכלל שורה ארוכה של המלצות לתיקון החברה והכלכלה. "סדקים בחומה – המחאה החברתית ושובם של הברונים השודדים" הוא אולי החיבור המקיף והמעמיק שנעשה עד כה בנוגע לקיץ ההוא שגם אם הסתיים באכזבה מסוימת ברור כי השפעותיו עמוקות והדיו עדיין נשמעים. על אף שכתיבתו הסתיימה הרבה לפני שנודעו תוצאות הבחירות נדמה כי יש בו גם לענות על לא מעט מהשאלות הנדהמות של השמאל ברוח "איך זה קרה לנו?", שאלות הנוגעות בזהות ובמעמד או כמו שמגדיר זאת פרופ' יונה בעצמו: "שובה של דרמת הזהויות".

סדקים בחומה – המחאה החברתית ושובם של הברונים השודדים מאת יוסי יונה, הוצאת כתר, 297 עמ'

 

תמיד בדרך הביתה / טאייה סלאסי  רומן הביכורים של הסופרת והצלמת ממוצא גינאי ניגרי שראה אור בשנת 2013 והתקבל בהתלהבות רבה. עוד קודם לכן, בעיקר בזכות סיפורים קצרים שפרסמה, דובר על סלאסי כהבטחה ספרותית גדולה ואף הוגדרה כבת טיפוחיה של טוני מוריסון. מנתח גנאי בעל שם מת בוקר אחד בהפתעה גמורה בסמוך לביתו. מותו של קוויקו סאי משיב אל גאנה את ארבעת ילדיו שהתפזרו ברחבי העולם לאחר שהפנה להם עורף בחייו לאחר שנטש את אמם ונשא לאישה מישהי אחרת. בחלוף שנים רבות נפגשים ארבעת האחים בבית אמם בגאנה, איחוד שחושף את סיפוריהם האישיים ובעיקר את ההשפעה הדרמטית של התפרקות המשפחה ונטישת האב על כל אחד מהאחים. שלושה שערים לספר כאשר בראשון מביניהם מספרת סלאסי את סיפור נטישתו של האב והתפרקות המשפחה, בשני את סיפור המשפחה שנותרה ללא אב ובשלישי את איחוד המשפחה. סלאסי כמו רבים רבים לפניה מנסה בדרכה לפתור את חידת התא המשפחתי שעל אף היותו במקרים רבים מקור לאכזבות אין סופיות שוב ושוב מבקשים חלקיו השונים למצוא בו זיק של תקווה, למשהו.

תמיד בדרך הביתה מאת טאייה סלאסי, הוצאת כנרת זמורה ביתן, תרגמה מאנגלית: אורטל אריכה, 320 עמ'

 

[related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]

 

Print Friendly

על אודות טל גולדשטיין

טל גולדשטיין - קורא בימים, משורר בלילות וסופר בחלומות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, טורים, ספרות, רשמים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.