איך אדם צריך להיות / שילה הטי  אולי לפני הכל כדאי להזהיר שלא באמת מדובר במדריך רוחני לחיים טובים ונכונים כי משהו בעטיפת הספר מעביר איזו כבדות שאינה הולמת את רוחו (בניגוד, אגב, לעטיפה האמריקנית והקנדית). ספרה השני של שילה הטי הקנדית הוא מעין רומן אוטוביוגרפי של צעירה מטורונטו המתבוננת בסובבים אותה ומנסה למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אותה, בעיקר, כאמור, איך אדם צריך להיות או איזה חיים ראוי שיחיה. ואולי גם זה רציני מכדי להעביר את רוחה מלאת ההומור, הסרקאסטית של הטי שמתחבטת בין היתר (בארבעה מתוך חמשת העמודים העמודים שפתחתי באקראי) בענייני המציצות לחבר שלה. ואולי גם התיאור הזה עושה עוול לספר הזה ולדמותה שמתחבטת באמת. היא באמת רוצה להיות אדם טוב יותר או לפחות אדם שמישהו יוכל לומר עליו משהו בנחרצות. ואם התבלבלתם קצת זה אומר שגם אני ואולי זה בגלל שמדובר בספר קצת אחר, אולי כזה שכמותו עוד לא קראתם, גם אם הייתי מעדיף שההוצאה תתעלה על עצמה ולא תכריז על כך בעצמה על כריכת הספר כאילו היה מהדורת קיץ של ספרינג.

איך אדם צריך להיות מאת שילה הטי, הוצאת כנרת זמורה ביתן, תרגמה מאנגלית: יעל אכמון, 254 עמ'

חטיבת הביניים או שנות חיי הגרועות ביותר ג'יימס פטרסון מתחת לעשרה ספרים כבדים שכב ספר המתבגרים הזה כאשר משהו בו משך את תשומת לבה של ילדתי ולולא שלפה אותו משם ספק אם היה מגיע אי פעם אל העמוד הזה. ואולי כדאי גם להוסיף כי רגע לפני שאצבעותיה הדקיקות שלפו אותו משם סיימתי הרצאה קצרה בפניה באמצעותה הבהרתי לה מדוע המעבר המתקרב לחטיבת הביניים עוד יהיה הדבר הנפלא ביותר שקרה לה.. ובכל זאת, על אף השם המאיים, פטרסון יודע איך להצחיק ילדים, יודע מה מעניין אותם וכיצד למשוך את תשומת ליבם, זאת למרות שלרוב הוא בכלל עוסק בכתיבת ספרי מתח למבוגרים. שם הספר כבר מספר את הסיפור כולו. רייף חצ'טוריאן (ולא, אין שום סיכוי שגיבור "חייבים לדבר על קווין" הנהדר של ליונל שרייבר לא חלף בראשו הקודח של פטרסון) מתחיל את חטיבת הביניים כשהוא פסימי מאי פעם ואט אט מגלה שכל תחזיותיו הקודרות מתאמתות זו אחר זו. זהו ספר שמדביק אליו גם כאלה שמעדיפים בדרך כלל לעשות דברים אחרים לחלוטין, בעיקר כי הוא מצחיק, גם כאשר הוא עוסק בסוגיות מוסריות מהמעלה הראשונה, כמו "האם אלימות כלפי ילד אלים נחשבת לאלימות?" ועוד מן הסוג הזה

חטיבת הביניים או שנות חיי הגרועות ביותר מאת ג'יימס פטרסון, הוצאת ידיעות ספרים, תרגם מאנגלית: יואב כ"ץ, 285 עמ'

שְבוֹ – כתב עת לשירה, גיליון 28-29  גיליון חדש וכפול לאחד מכתבי העת הספרותיים הוותיקים. כמעט הכל כבר נכתב ונאמר על חשיבותם של כתבי העת הללו שגם מאפשרים לקוראים הכרות עם כותבים מגוונים ובעיקר נותנים במה לכותבים חדשים שמי יודע אם במצבו של שוק הספרים יזכו אי פעם לתהילת עולם נוספת. עבודותיו הבאמת יפות של האמן מיכאל אוגוסטין מלוות את הגיליון, אליו מצטרפים  שמות מעולים רבים, ביניהם רפי וייכרט, אמיר אור, רחל חלפי, שחר מריו מרדכי, רוני סומק, טל ניצן, רמי סעריף, חגית גרוסמן ויקיר בן משה עם אחד יפה במיוחד, לעתים בשעות הערב:  יוֹתֵר וְיוֹתֵר שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּנִי עַל הַמָּוֶת. / אֲנִי מַסְבִּיר לוֹ שֶׁזֶּה חֵלֶק מֵהַטֶּבַע, לָקוּם וְלִפֹּל, / אֲבָל הוּא לֹא מְרֻצֶּה. "מָה יִקְרֶה אִם אֶזְדַּקֵּן / וְלֹא יִהְיֶה לִי כּוֹחַ לַחְזֹר לָאֲדָמָה?" / אֲנִי מַרְאֶה לוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הַכּוֹכָבִים, / אֶת מַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, / אֵין מָה לִדְאֹג. / כְּכֹל שֶׁהָעוֹלָם סוֹבֵב אֶת הַנּוֹף, תָּמִיד יִהְיֶה לָנוּ / לְאָן לַחְזֹר. אֲבָל בְּנִי כְּבָר לֹא מַאֲמִין לִי. / הוּא עֹצֶם אֶת עֵינָיו. / אֲנִי יוֹצֵא מֵחַדְרוֹ – הוֹלֵךְ לְחַדְרִי. / הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל וּמוּזָר, מֵטִיל צֵל עַל הָעוֹלָם. / לְעִתִּים , כְּשֶׁהָאוֹר מוּצַף דְּמָמָה, / נִתָּן לִשְׁמֹעַ אֶת הָאֹפֶק מִתְבַּקֵּעַ לַשְּׁנַיִם. / יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲנִי מְגַלֶּה שֶׁהַמֶּרְחָק בֵּין הַחֲדָרִים / הוּא כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ.

שבו 28-29, הוצאת אבן חושן, 214 עמ'

[related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]