היום התקיים כנס Innovex, כנס החדשנות הטכנולוגית של ישראל בו השתתפו גם מנכ"לים וסמנכ"לים של חברות טכנולוגיות גדולות מהעולם כולו, כמו פרופ' ג'נט ווינג, סגנית נשיא במיקרוסופט העולמית.
בכנס הוענקו אותות חדשנות לאמנון שעשוע וזיו אבירם, מייסדי מובילאיי, הסטרט אפ שהמציא את מנגנוני הבטיחות במכוניות, אשר מונעים תאונות דרכים, למפתחי כיפת ברזל ולסטף ורטהיימר.
שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת ASG לייעוץ לחדשנות לחברות הייטק ויו"ר משותף של הכנס, מספר בראיון למגפון על מצב החדשנות במדינת ישראל. "המצב בישראל הוא מצויין", מבשר לנו גרדמן, "אפילו בימים קשים אלה, משגשגים כאן כ-5000 סטרטאפים. שנת 2015 הייתה שנת שיא בפריחת המיזמים החדשים". זה לא מובן מאליו, במיוחד כאשר בכל העולם, כולל בארצות הברית ובאירופה יש נסיגה כלכלית שבדרך כלל גוררת עמה גם ירידה בהשקעה בחדשנות.
"ההשקעה בטכנולוגיה ובחדשנות מוכיחה את עצמה", מדגיש גרדמן, "זה מביא לכך שהמצב הכלכלי בישראל הוא טוב יותר. בימים של טרור ומלחמה בארץ היו פקפוקים. למשל, מייסדי מובילאיי הססו להנפיק את החברה בארצות הברית בתקופת צוק איתן, אך עשו זאת לבסוף והצליחו".
גם חברות רב לאומיות לא מהססות להמשיך להשקיע בארץ, הן בצורת רכישת סטרט אפים והן בצורת פתיחת מרכזי מו"פ בישראל. "זה קורה", אומר גרדמן, "לא בגלל אהבת ישראל, אלא בגלל שהחברות הללו, כמו אפל וסוני, מצאו שדווקא בישראל ניתן למצוא מענה טוב לצורכי המחקר והפיתוח שלהם".
החדשנות הישראלית, שורשיה, כמו הרבה דברים אחרים, בצבא. הצורך לתת פתרונות מהירים לבעיות, הצורך לעבוד תוך כדי תנועה, שחברו ליכולת הישראלית לחשוב מחוץ לקופסא ולאלתר באופן טבעי.
עידן הסטרט אפים התחיל בארץ בשנות התשעים. "אלו היו שנים קריטיות להייטק הישראלי. המדינה עזרה להקים קרנות הון סיכון ויצרה אפשרות להשקעות בתחום. לא היתה אז תרבות של חדשנות והדברים לא נעשו בצורה מסודרת, אך עלו הרבה יוזמות אישיות. האופי הישראלי, התעוזה והמוכנות לקחת סיכונים, היכולת לאלתר, הראש היהודי שממציא לנו רעיונות, בנוסף לאנשים שיצאו מהצבא והקימו סטרט אפים משלהם".
כשאנחנו מדברים על חדשנות, אנחנו מדברים גם על חברות גדולות שמקדמות את הנושא. מיקרוסופט, פייסבוק, סוני, אינטל, אלה רק כמה מהחברות שמקדמות את עולמנו. איך משמרים את היכולת להתחדש בחברות בסדר גודל כזה? זה לא פשוט. "מי שנרדם", אומר גרדמן, "נעלם." קחו למשל את נוקיה. זוכרים את האימרה: למה אין כאן נוקיה ישראלית, כשהכוונה היתה שמדינה קטנה יכולה להצמיח חברות ענק. התשובה היתה אז, כישורי ניהול שהיו חסרים כאן, לצד חוסר בנשימה ארוכה והרצון לממש מהר. "כיום יש בישראל קרנות להשקעה בגידול חברות, כדי שלא יצטרכו למכור ויוכלו לפתח חברה עם יכולת צמיחה".
לצד נוקיה שנעלמה יש חברות ענק שיודעות להתחדש. "קחו לדוגמא את יבמ. זוהי חברה שקיימת למעלה ממאה שנה אך יודעת להשתנות ולשמור על רמות של חדשנות". בחברות כאלה הגדירו תפקידים חדשים, כמו סגן נשיא לחדשנות.
את פאנל הפתיחה של הכנס פתח ד"ר יוסי ורדי, מי שנחשב בעיני רבים מהענף כ"אבא של הסטרטאפים בישראל" וגם של בנו וחבריו שהקימו ומכרו את חברת המסרים המיידיים ICQ – מירביליס, אשר היתה בין הראשונות שנמכרו פה במליונים רבים.
ורדי הציג בפני המתדיינים את השאלה, מדוע ארגונים גדולים מתקשים כל כך ליצור חדשנות בעוד שלסטרט אפים הקטנים זה קל מאוד. תשובתו היא: ההתלהבות. הברק בעיני היזמים. אחי גבירצמן, מנהל חדשנות ב HP העולמית, אומר כי חדשנות היא לא רק עניין לאנשי הטכנולוגיה. לעתים דווקא לאנשי המכירות יש רעיונות טובים שבאים מיכולתם להבין את צורכי הלקוחות שלהם. המפתח, לדעתו, הוא בשיתוף הפעולה בין אנשי הטכנולוגיה לאנשים שאינם טכנולוגיים בארגון. ג'נט ווינג טוענת כי העניין הוא בתיגמול נכון של העובדים. גבירצמן עונה לכך, כי התיגמול לא חייב להיות כספי דווקא. היזמים שבתוך הארגון מרגישים טוב מאוד עם כך שנפתחות בפניהם דלתות הבכירים, הם מוזמנים לנסוע בעולם ולפגוש אנשים שלא היו פוגשים לולא היה להם רעיון טוב.
ירון
5 בפברואר 2016 @ 6:12
כתבה חשובה ביותר. תודה על השיתוף
אלון
5 בפברואר 2016 @ 6:01
כתבה מרתקת. תודה!