שלום כיתה י'

סקופ! דני רופ חושף את בנו הצעיר שעולה לכיתה א. אורלי (מהבית הפעם) מספרת לגיא על הכנת הבן שנמצא אצלם באומנה ליומו הראשון בגן טרום או טרום טרום חובה. סוגיה חשובה. טרום או טרום טרום. נפתלי בנט, שר החינוך של כולנו (או לפחות של חלקנו) מברך. שלום לראשון בספטמבר

Print Friendly

הבת הפרטית שלי עולה לכיתה י', תודה שהתעניינתם. ברכתי אותה לשנת לימודים קלה כשהיא רוטנת שאין לה כוח, ממש אין לה כוח לעוד שנה. אני יודעת שהכוח יבוא כשתפגוש את חבריה לכיתה ואני ממש לא מודאגת.

תוכנית הלימודים שלה מלאה וגדושה. פתאום מופיעים שיעורים בכישורי חיים ובחינוך תעבורתי, או משהו מעין זה. יפה מאוד, אני בעד. חבל שזה קורה בימים של תשע או עשר שעות (מקרא: סיום לימודים בארבע או בחמש אחר הצהריים). אני תוהה איך קולטים משהו בסוף היום.

ואז אני נזכרת בים המבחנים שישטוף אותנו בקרוב. כאשר במדינות בהן רמת החינוך הרבה יותר גבוהה משלנו כבר הגיעו למסקנה ששפע של מבחנים הוא אנטי מוטבציוני ומצאו דרכים אחרות לגייס את הסקרנות והרצון ללמידה, אצלנו עדיין סוברים שככל שנרבה במבחנים, כך משובח יותר.

נפתלי בנט מברך

וממשובח לשבח. או עידוד. לפני כמה שנים שלחתי מכתב לשר החינוך הקודם, שי פירון, מכתב עם הצעה.להכניס טכנולוגיה מאוד מיוחדת ודי פשוטה למערכת החינוך. ללמד ולתגמל את המורים והמנהלים על עידוד. לדאוג לכך שכל תלמיד ישמע כמה מילים טובות כל שבוע על משהו. על עבודה טובה, על השתדלות, על סקרנות. על חברות טובה. כל ילד צריך להיווכח שרואים אותו, שאכפת ממנו, שחושבים שיש בו גרעין של יכולת ושל מסוגלות. יש מורים שמסוגלים לעשות זאת באופן אינטואיטיבי. רובם לא. רובם נשחקים ומפסיקים לראות את המופלא בכל ילד. הצעתי לסייע, כמאמנת, על חשיבה בנושא הכנסת עידוד למערכת. אם הימרתם על כך שלא קיבלתי תשובה למכתבי, זכיתם.

נעבור לכאן ולעכשיו. בנט מספר לנו שהשנה היא שנת צמצום פערים. אין מבורך מזה. צמצום פערי חינוך בין מרכז לפריפריה. אין טוב מזה למדינת ישראל, שבה הפערים בין העשירונים הנמוכים והעשירונים הגבוהים מוסברים בעיקר על ידי פערי השכלה. צמצום זה כרוך בהשקעה רבה של משאבים מסוגים שונים: משאבי כסף, כוח אדם איכותי שיעבור מהמרכז לפריפריה (ילמד לעודד את התלמידים שכבר יואשו במערכת שלא מתאימה להם (וכנראה שגם לא לרוב התלמידים האחרים שבתוכה) ואפילו עבודה עם משפחות ומערכות נוספות בקהילה כדי לקדם את טיפוח התלמידים. אנחנו כמובן נהיה עם אצבע על הדופק ונבדוק מהן התוצאות של ההתכוונות לצמצם פערי חינוך.

רון חולדאי בתוכנית הבוקר של אורלי וגיא, ערוץ 10

ואי אפשר בלי מילה על שב"ח. זוהי סוגיה מורכבת. הכנסת אוכלוסיה חלשה מאוד לבית ספר בו מצוייה אוכלוסייה חלשה. הדברים נראים רע מכל הזוויות האפשריות. מצד אחד, הגזענות המשתמעת בצורה מאוד חדה וברורה מההתנהלות נגד ילדי הפליטים (או הביטוי החדש: מחפשי מקלט) מצד שני, קל להלחם עבור ילדי הפליטים על גבם של ילדים שלא זכו במנעמי החיים ויש להם פערים מורכבים להתמודד עימם. רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, מדבר על זכויות המיעוט ועל לימודים שנועדו לנטרל גזענות. זה נשמע כל כך יפה, אילולא ידענו שאנחנו כבר חיים במדינה שהגזענות אכלה בה כל חלקה טובה. נותר רק להחזיק אצבעות שהתכניות הללו יצליחו, אפילו חלקית.

אז חג שמח לילדי ישראל (כדברי בנט) וגם להורים שיצטרכו להתמודד עם כל הלחצים ודרישות המערכת הזאת, שאי אפשר איתה ואי אפשר בלעדיה.

 

 

Print Friendly

על אודות אביבה רוזן

אביבה היא כתבת תרבות, ניהול וקריירה במגפון. כותבת במבט אנלוגי על העולם הדיגיטלי שלנו. אביבה היא תסריטאית, מחזאית, סופרת ומרצה. לשעבר עיתונאית בגלובס ובירחוני ניהול וכלכלה שונים.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת התקשורת, טלוויזיה, מדיה, תרבות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שלום כיתה י'

  1. מאת אורלי כהן‏:

    כתבה מצויינת המעלה תהיות אמיתיות מהשטח , כמו גם תקוות לשיפור, התלמידה הפרטית שלי שהחלה את כיתה י"א בכתה מלחץ יום לפני פתיחת השנה, לכאורה היא הייתה צריכה להיות בטוחה ורגועה כתלמידה שמביאה בכל שנה תעודת הצטיינות, ובכל זאת אחזה בה חרדת המבחנים שממתינים לה, ואני תוהה להיכן נעלמה לה חדוות הלימוד שזה הערך הכי חשוב בעיני והכי מפוספס בתעשיית המבחנים הסיזיפית שבה דוגלת מדינת ישראל