קצב – לא הודה ולא ביקש סליחה מקורבנותיו וישתחרר מהכלא

ועדת השחרורים החליטה היום לשחרר את האנס המורשע, נשיא המדינה לשעבר משה קצב היות וחלה בו איזו שהיא תמורה בה הביע אמפטיה לקורבנותיו. "אין בעובדה כי קצב ישוחרר או לא ישוחרר כדי להגיד דבר על שאט הנפש שהוועדה חשה מעצם המעשים ועל החומרה הרבה בה היא רואה אותם", נכתב בהחלטת הועדה

Print Friendly

אסיר מספר 1418989 באגף 8 בכלא מעשיהו, אנס המורשע, הנשיא לעבר משה קצב ישוחרר מהכלא, כך קבעה היום (ראשון)  בצהריים ועדת השחרורים של הנהלת בתי המשפט שליד שרות בתי הסהר. קצב שריצה חמש שנים משבע שנות המאסר שנגזרו עליו,  צפוי להשתחרר בעוד שבוע ימים עקב בקשת הפרקליטות לעכב את ביצועה ההחלטה על מנת לאפשר לה לערער על ההחלטה. פרקליטתו של קצב עורכת הדין שני אילוז אמרה  הבוקר לתקשורת בנוגע להחלטה לשחררו: "אני לא יכולה להיכנס לפרטים חסויים אבל כמו ששמעתם קצב הביע חרטה כנה ואמתית ודיבר באופן מאוד כנה ואת זה חברי הוועדה מאוד העריכו. חל שינוי מאוד משמעותי בגישה שלו לדברים, ובעיקר בהבנה שלו את חומרתם". זה המקום לצין כי קצב לא התנצל על מעשיו אלא כי התנצל אם פגע בנשים "הבנתי שטעיתי, אני מתנצל", אמר האנס לוועדת השחרורים.

קצב ופרקליטו ציון אמיר  (ארכיון - צילום מסך)

קצב ופרקליטו ציון אמיר (ארכיון - צילום מסך)

עורך דינו של קצב, ציון אמיר, מסר לאחר ההחלטה: "זה יום מרגש מאוד למשה קצב וגם לי, המסע הארוך הגיע לסיומו בהחלטה מנומקת של ועדת השחרורים. אני שמח על כך, שמח שהמסע הזה הסתיים". עוד הוסיף על תגובתו של האסיר המורשע להודעה: "הוא פרץ בבכי. החוק לא משאיר שיקול דעת לוועדה, ברגע שמבקשים עיכוב ביצוע הם מחויבים להיעתר לזה. ההחלטה מנומקת כל כך, שהמדינה לא תערער על כך לדעתי".
עו"ד אילוז התייחסה לעובדת חוסר ההודאה של קצב במעשי האונס עליהם נשפט ואמרה כי "עניין ההודאה לא עולה על הפרק, זה לא אחד התנאים שקבועים בחוק ולכן הוועדה לא הטיחה בפניו את העניין, אבל הוא הביע חרטה כנה ואמיתית".
בהחלטת הוועדה כתבו חבריה ש"לטענה כי על האסיר להביע חרטה כתנאי לשחרורו, מבקשת הועדה לציין כי בחוק שחרור על תנאי ממאסר לא נקבעה החרטה כאחד התנאים שבהם הועדה צריכה להתחשב כתנאי לשחרורו של אסיר שחרור מוקדם"

קצב ביציאה מהכלא לאחת מחופשותיו (ארכיון)

קצב ביציאה מהכלא לאחת מחופשותיו (ארכיון)

שמואל (שם בדוי), הורשע לפני 9 שנים על מעשה מגונה בקרובת משפחה וריצה עונש מאסר בן חמש שנים על מעשה מגונה, הגיב היום במרירות: "ישבתי חמש שנים מלאות במאסר על מעשה מגונה בו לא הודיתי. אבל גם אם הייתי מודה בו הרי שמבחינת חומרתו הוא לא אחוז אחד ממה שהורשע קצב", הוא אמר היום למגפון, "יותר מכך, במשך חמש שנים ניהלתי את התיק בבית המשפט. לא נדרשתי לעזוב את ביתי, לא הוטלו עלי הגבלות ואחר שנגזר עונשי, התייצבתי עם מזוודה בבית הסהר ואמרתי כי אני מתייצב בתאם להחלטת בית המשפט. לא היית מבחינת אנס מסוכן או בדומה".

מדוע לא יצאת לחופש?
יתרה מכך, שמואל שריצה את מלא עונשו ללא הפחתת שליש, לא יצא בחמש השנים לחופש ולו ליום אחד מסביר: "לא הודיתי במעשה המגונה בו הורשעתי ולטענת השב"ס הבעת חרטה על פגיעה או מה שהתפרש כמעשה מגונה, לא הייתה אמתית ולא הספיקה לטעמם כדי שאצא לחוש. קצב לעומת זאת יצא הביתה כל חודש. כאילו הגיע לחופשה וחזר למילואים. ברור שזה ממלא אותי וכך גם אחרים בתחושת מרירות וכעס כלפי המערכת. ברור שיש שווים יותר ויש שווים פחות בפני החוק. קצב זו הדוגמה".
הגשת בקשה לשליש?
פעמיים ונעניתי שאין סיכוי כי לא הודיתי במעשה והחרטה ךטענתם היתה מזוייפת

מה אתה חש כיום לאחר שחרורו של קצב?

"פשוט מה שיודעים כולם. מערכת מושחתת בה קשרים נכונים, עורכי דין שעולים סכומי עתק ואין לי מושג מהיכן הוא (קצב א.מ) הביא אותם, קובעים את  חיי האדם שהורשע. אני יודע וטוען עד היום כי מה שעשיתי לא היה מעשה מגונה. רק בגלל שאני אדם בעל חוסן נפשי ופיזי הצלחתי לשרוד את המאסר ומאז שחרורי אני נלחם לשקם את חיי. מלחמה לא פשוטה, אבל, ברוך השם אני מצליח. אני מכיר אנשים אחרים שהורשעו על עבירות קלות מאלו שקצב הורשע בהן ולא הודו במעשיהם. חלק גדול מהם לא עמדו בכך אחרי שחרורם ונפטרו זמן קצר לאחר מכך".

איך אתה משווה את תנאי מאסרך למאסרו?

שמואל צוחק במרירות, "אני ישבתי בכלא צלמון, שזה שווה ערך לכלא שטא אליו מופנים אסירי עבירות המין. כלא קשה עם אוכלוסיה עבריינית קשה ומסוכנת. וגם לצלמון הגעתי אחרי שהתחננתי על נפשי. קצב ישב במעשיהו שזה בית הבראה לעומת שטא וצלמון".

לא להסתנוור ממילותיו של קצב על אמפתיה לנפגעותיו

חברות הכנסת של מרצ – תמר זנדברג, זהבה גלאון ומיכל רוזין קראו הבוקר  "לוועדת השחרורים לא להסתנוור ממילותיו של קצב על אמפתיה לנפגעותיו, מלים שהן בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי, ולהקשיב גם למוסיקה שסביב הדברים, ובה מקורביו ועורכי דינו ממשיכים להציגו כקורבן ולטפח את מסכנותו. זהו המשך ישיר למסע הכפשת המתלוננות שהובילו קצב ומקורביו במשך שנים ארוכות, מסע שלא ניתן להלבינו באמצעות מילים רפות בניסיון השחרור השלישי. ככה לא נראית לקיחת אחריות ואנחנו קוראות לועדת השחרורים לדבוק בקו ששוקל גם את המסר הציבורי שיעלה מהחלטתה".
"ועדת השחרורים התייחסה בצורה נרחבת למתלוננות ולסבל שהן עברו. אנחנו חלילה לא מזלזלים לרגע, לא קצב וגם לא עורכי הדין והצוות בכלל, בסבל ובמה שעברו המתלוננות. לאחר פרק זמן מסוים ועם כל הכאב שבדבר צריך לחשוב על איך אנחנו מחזירים אדם מתוקן לחברה וזה המסר שיוצא מוועדת השחרורים, עם המון אמפתיה לכאב של המתלוננות ומאידך גם לאסירים", התייחסה אילוז לטענות אלו.
תוך כך הדגישו חבריי ועדת השחרורים כי חברי הוועדה כי הדגישו כי "אין בעובדה כי קצב ישוחרר או לא ישוחרר כדי להגיד דבר על שאט הנפש שהוועדה חשה מעצם המעשים ועל החומרה הרבה בה היא רואה אותם. יחד עם זאת, התרשמו חברי הוועדה שהאסיר עבר כברת דרך משמעותית מאז הוועדה הראשונה, הרים את הכפפה, נטל את היד שהושטה לו ע"י גורמי הטיפול בכלא, והשכיל לעשות בהם שימוש. האסיר מבין היום את משמעות מעשיו ואת חלקו בהם. מבין את תחושת הפגיעה של הנשים ומצר על הצער שגרם להן".

Print Friendly

על אודות אליק מאור

ראש דסק חדשות - עיתונאי בעל וותק מעל 35 שנה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, פליליים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.