גילם הממוצע של הילדים שהחזרו לארצות מוצאם הוא שנתיים וארבע חודשים וזמן השהיה הממוצע במתקן הכליאה הוא 46 שעות, אך עצם המעצר והשהיה מאחורי סורג ובריח מהווים טראומות בחיי הילדים. כך התברר במהלך דיון בוועדה לביקורת המדינה. הוועדה החליטה לבקש ממבקר המדינה לבדוק את תנאי המעצר והשפעתם על הילדים 

מאת צבי זינגר

3,000 שוהים בלתי חוקיים עוזבים מדי חודש את ישראל, מתוכם כ-2,500 איש מרצון. כך נתגלה היום בוועדה לביקורת המדינה. בדיון הוצגו טענות דו"ח של עמותת "ילדים ישראליים", הפועלת להשארת בארץ של ילדי העובדים הזרים. לטענת מחברי הדו"ח, המאסר והכליאה נעשים ללא נהלים, וללא התראה מוקדמת, וכן בצורה אגרסיבית. כמו-כן הועלו טענות על בעיות ניקיון וחוסר שירותי בריאות במתקן הכליאה, וללא ליווי של אנשי מקצוע. עוד נטען כי מופעל לחץ על ההורים ללא ייעוץ משפטי ולעיתים קרובות ללא ליווי של עובדים סוציאליים. העמותה גם התריעה על  פגיעה נפשית בילדי העובדים כתוצאה מהמעצר, וקראה לבדוק חלופות מעצר כבחינת כל מקרה לגופו.

אמנון בן עמי, מנכ"ל רשות ההגירה הדגיש כי הם פועלים עפ"י החלטות הממשלה, שחלקן התקבלו כשיו"ר הוועדה היה שר הפנים. "ההנחיה היא שכל עובד זר לא-חוקי, שיש לו ילד במערכת החינוך תינתן לו ארכה עד הקיץ", אמר. "אנחנו נמלא אחרי ההחלטה במלואה ונבצע אכיפה אינטנסיבית. קיווינו שהמסר יעבור וקצב היציאה מרצון יגבר – אך לצערי המסר לא עובר. העזיבה מרצון תגבר  – אם האכיפה תגבר.

"אין מקרים בהם מורחקים ילדים כשאחד מההורים נשאר בארץ", טען עוד בן עמי. "אין מעצר בלילה, וישנן נשים בצוותי המעצר. אם נרשמות תקלות אנו מתקנים אותם, וכל משפחה מורחקת מהארץ רק לאחר ייעוץ משפטי".

בן עמי ציין כי הגיל הממוצע של הילדים שהחזרו לארצות מוצאם הוא שנתיים וארבע חודשים וכי זמן השהיה הממוצע במתקן הכליאה הוא 46 שעות. הוא הבהיר כי למעצר ולהשבה לארץ המוצא נקבע נהלים בתיאום עם משרד המשפטים, והוסיף כי מדי חודש עוזבים את הארץ כ-3000 שוהים-בלתי-חוקיים, ורובם המוחלט, כ-2500 עושים זאת מרצון. לדבריו, מדובר על 14 אלף עובדים-זרים שאשרתם פגה, ועוד כ-77 אלף מסתננים.

ענת פישר דין, היועצת המשפטית של הרשות הוסיפה כי בישיבת הממשלה הוחלט כי יינתן מעמד-קבע בארץ למי שיש לו ילד שהתגורר בארץ לפחות 5 שנים, רשום במערכת החינוך ודובר עברית. מי שלא עומד בכך – יידרש לעזוב. לדבריה, "מתקן המשמורת פועל עפ"י נהלים שגובשו יחד עם משרד המשפטים. הקטין זוכה ליחס מועדף, צעצועים ומשחקים ואוכל שמתאים לגילו, ומאושרים ביקורי עו"ד, ונציגי הצלב האדום והקונסוליה".

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר בתגובה כי "אין לילדים הללו ארץ אחרת, וזו טעות לקרוע אותם מרקמת החיים שלהם", ח"כ שלמה מולה (קדימה) הוסיף כי "הבעיה היא מדיניות הדלת המסתובבת: מחד מייבאים עובדים זרים ומאידך מגרשים אותם לאחר עבודתם". לעומתם הדגיש ח"כ אילן גילאון (מרצ) כי "מדינה שזקוקה לעבודה זרה – עליה לשלם באזרחות", ואילו השר לשעבר הפרופ' אבישי ברוורמן (העבודה) הזהיר כי "התנהגות יחידת עוז, פוגעת בתדמית היהודית של מדינת ישראל".

רותם אילן, מפעילות מטה המאבק למען ילדי העובדים הזרים אמרה כי "לא ייתכן שהדבר הראשון שילד רואה בלילה הוא תשעה פקחים עם שוטרי מג"ב חמושים". הפסיכולוגית של המטה, יעל מאיר, הוסיפה כי "תהליך המעצר הוא פתאומי, ועדיף שישתתפו בו נשים ולא גברים. הצטבר ידע בפינוי גוש קטיף וצריך לעשות בו שימוש". עו"ד אסנת ליפשיץ-כהן ,ממוקד סיוע לעובדים זרים קראה להעביר מעמד של ילדים לוועדות חריגים, וכן להשתמש בבקשת-ערבות במקום מעצר. לטענתה, ליחידת "עוז" של רשות ההגירה, אין מנדט לטפל בכליאה אלא רק לשרות בתי הסוהר.

בדיון קרא יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר און (קדימה) לרשות ההגירה להעסיק גורם אובייקטיבי, כשופט בדימוס, שיפקח באופן קבוע על התנאים במתקן הכליאה של הרשות סמוך לנמל התעופה בן גוריון. לדבריו, פיקוח שכזה, ימנע לזות שפתיים וטענות מצד ארגונים שונים. בר און גם הדגיש כי בית המשפט נזהר בשלילת חירותם של פושעים פליליים – ועל אחת כמה וכמה יש להקפיד על חירותם של ילדים ומשפחותיהם, וקרא ללשכת עורכי הדין לבקר במתקן הכליאה ולפקח על הענקת התנאים המשפטיים לעובדים הזרים.

בסיום הדיון השתמשה הועדה בסמכותה והחליטה לבקש ממבקר המדינה להכין חוות דעת על הטיפול במעצר ילדי העובדים הזרים. נציג המבקר , יובל חיו סיפר כי אכן לפני כחודש וחצי החלה בדיקת הטיפול בקטינים חסרי מעמד בארץ, ובמהלכה החלו נציגי המבקר להיפגש עם אנשי רשות ההגירה ומשרד המשפטים.