"סושי לטיני": מאחורי הקלעים של התשוקה והאומנות בהכנת סושי

כבר מתחילת הסרט, ברור כי רוב הסיכויים נגדה, כיוון שהיא חותרת לפרוץ למקצוע מסורתי המוגבל לגברים יפנים. אבל איפה שיש רצון – יש דרך, במיוחד בסרט תמים כזה וכולו עוסק ברצון לערבב מסורת וניצחון על מצוקות ורוח.

עקרונית, קהל צופים וותיק כבר צפה בסיפור זה מאות פעמים בקולנוע, אולם מה שעושה את "סושי לטיני" תענוג נעים לעיניים ולחיך הוא המשחק החברותי של דיאנה אליזבת טורס, שמגלמת את הגיבורה.

הדמות שלה, חואנה, אם חד הורית לילדה בת תשע, היא דמות של נחישות שקטה. היא מכירה את הכמות ואופי ההכנה של מזון בסיסי, לאחר שהפעילה למחייתה עגלת פירות ברחוב. היא גם יודעת שהיא רוצה חיים טובים יותר מאשר רק לקיים את עצמה וילדתה. כאשר שלט 'דרושה עזרה' בחלון של מסעדת סושי במרכז העיר תופס את עינה, היא נשכרת לתפקיד והחינוך שלה בייצור סושי מתחיל.

בתקריבים של כפות ידיה, תוך חיתוך מהיר וטפלול מרכיבים, פניה משקפות ריכוז עז והשתוקקות ללמוד. לוצ'רו לוכד את המומחיות הקולינארית של חואנה ואת נחישותה לשלוט במורכבות האומנות הקולינארית.

מיומנותה והתמדתה יותר ויותר להרשים את השף של המסעדה, אקי (יוטקה טקאוצ'י), רק מקרבות את לב הצופים. כמו רוב הדמויות האחרות בסרט, גם השף מתואר באהדה רבה. אקי וטורס יחדיו הם שילוב יוצא דופן של חמימות ונחישות מוחלטת שמטרתם לזכות בלב הצופים. לשמחתנו, הם מצליחים ליצור קומבינציית משחק נהדרת, בדיוק כמו קומבינציית הסושי הלטיני המיוחד שטורס ממציאה.