★★★★★

מתי יירצח עיתונאי בישראל? רבים אומרים, שזו רק שאלה של זמן. אני מקווה שזה לא יקרה, למרות השנאה הגואה לתקשורת, שמפומפמת מלמעלה. בסאטירה "עיתונאי על תנאי", שכתב גיא מרוז כולם רוצים לרצוח את העיתונאי הבכיר, כולל אשתו, המאהבת שלו ובעיקר שר הביטחון.

"עיתונאי על תנאי" היא סיפור טוב, גם אם פשטני קצת. המחזה כאילו לקוח מכותרות העיתונים בארץ ומספר על הון, שלטון, תקשורת ועולם תחתון. לא אעשה ספוילר למי שלא מכיר את העלילה, אבל אומר, שגיא מרוז הולך עד הסוף. מפחיד.

מדובר בסיפור על עיתונאי-חוקר, שאמור לחשוף פרשת שוחד ושחיתות, שגבתה את חייהם של עשרות חיילים. בפרשה מעורבים, בין השאר, שר הביטחון, קצין משטרה וראש משפחת פשע. כל המעורבים, ובראשם שר הביטחון (שרוצה להיות ראש ממשלה), עושים הכל כדי למנוע את הפרסום. תקשורת חופשית? הצחקתם אותי. התקשורת נחשפת בחולשתה מול השחיתות בשלטון.

הטקסט העיתונאי אינו מאפשר ליצור עלילה מורכבת ודמויות בעלות עומק אינטלקטואלי ורגשי, כולל בניית יחסים ביניהן. אבל זה בסדר. העלילה זורמת, המשחק טוב והמסר עובר. עדיף מחזה שטוח, שמייצר הצגה מעניינת, על מחזה מעמיק של צ'כוב, שהביצוע שלו משעמם. לכן גם לא אתייחס להצגה רק במונחים אמנותיים. אפשר להתייחס אליה כמו אל כתבת תחקיר בטלוויזיה.

אהבתי את המשחק המשכנע של תומר שרון בתפקיד העיתונאי שכולם רוצים לחסל. שרון הוא שחקן טוב, אבל לא היה מזיק לו להכיר טוב יותר את העבודה העיתונאית כדי להכניס ממד נוסף לתפקיד. דוית גביש, בתפקיד אשתו הנבגדת, אמינה מאוד בתפקיד בת הזוג הפגועה, שבעלה העיתונאי עסוק רוב הזמן רק בעצמו ובקריירה שלו, והיא, בסך הכל, רוצה פעם אחת שהזרקור יופנה גם אליה. פיני קדרון מגלם מאפיונר מאיים ומשעשע, עמי סמולרצ'יק, בתפקיד השוטר, סובל מעודף מנייארות סמולרצ'יקיות. אפשר גם אחרת (סמולרצי'יק, אגב, מגלם דמות רגישה ונוגעת ללב בסרט המעולה "שיפוצים").

מה עוד היה לנו? בימוי פשוט וטוב של נורמן עיסא, שמאפשר חופש תנועה לשחקנים, ואופטימיות זהירה בנוגע לעתידה של המחזאות הישראלית, שתקועה זמן רב באותו מקום ועם אותם מחזאים. "עיתונאי על תנאי" מועלה במסגרת פרוייקט של "הבימה" לעידוד המחזה המקורי, יחד עם "ספינינג" ו"קח את אבא שלך ולך לעזאזל" – כולן הצגות ראויות לצפייה.