הסרט השלישי באורך מלא של הבמאי האירי זוכה האוסקר, מרטין מקדונה, "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", הוא יצירה מקורית גאונית המאזנת בין פאתוס מלא עוצמה ובין קומדיה שחורה, בדיוק כמו שמקדונה יצר בסרטו המפתיע והאלים: "ברוז'", ובקומדיית הפשע ההוליוודית: "שבעה פסיכופטים". הסרטים הקודמים של מקדונה נחשבים כיום כסרטי פולחן, והסרט "ברוז'" אף זכה בכמה פרסים יוקרתיים, ולכן הבמאי הציב לעצמו רף הפקה גבוה וטיפס מעבר לו. סרטו החדש הוא אחת היצירות הייחודיות ביותר השנה, ו-"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" נע בלי הרף בין הקומדיה לטרגדיה, מבוים בקפידה ובחוכמה, וזוכה לשחקנים משובחים המופיעים באופן משעשע ונועז.

"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי": מקדורמנד ורוקוול בהופעה משעשעת ומנצחת

התסריט של "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", כמו התסריטים הקודמים של מקדונה, מזכירים מאוד את בדיחות הדעת של האחים כהן – הומור קודר אל מול דרמה גולמית כתובה היטב. מקדונה אף מצליח ליצור אמפתיה נהדרת לדמויות השונות, אשר רובן – הטובות והרעות, אף מרגשות. הסרט מטפל באינספור נושאים, אם זה ענף הפרסום הכושל, יחסים פוליטיים בארצות הברית (שמאל קיצוני אל מול ימין גזעני), יושר משטרתי ועוד, והעלילה המרכזית מתייחסת למנעד ההשפעות של אירוע מחריד שקרה עוד טרם החלה עלילת הסרט. ההצלחה הגדולה בסיפור היא הדמויות ועומקן, המצליחות להיכנס ללב הצופים לצופים, גם אם הדמויות אבסורדיות ביותר.

פרנסס מקדורמנד ("פארגו") ו-סם רוקוול ("הגבר המושלם") יצרו הרבה באזז בשל איכות המשחק שלהם ב-"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", וההייפ בהחלט במקומו. הדמויות שלהן פגומות ומאוד לא עגולות, ודמותה של מקדורמנד היא תוצאה של הזנחה וכעס, ואילו דמותו של רוקוול היא בלגן של גבריות רעילה כבן בוגר החי עם אמו המזדקנת. תפקידים אלה מאפשרים רגעים של אושר וקדרות כאחד, ושני השחקנים מתמודדים במיומנות במושג החסד, ומביאים לחיים שתי דמויות עוצמתיות, כריזמטיות ומרשימות ביותר.

דמויות המשנה ב-"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" חזקות גם הן, אם כי לא השתמשו בהן עד הסוף. דמותו של וודי הרלסון ("משחקי הרעב") כשריף העיירה היא המפותחת ביותר, להוציא התפקידים הראשיים בסרט, אבל החיים האישיים שלו לא מודגשים עד הסוף, למרות המשחק המצוין שלו. שחקני משנה נוספים ראויים לציון הם פיטר דינקלג' ("משחקי הכס") ו-קיילב לנדרי ג'ונס ("תברח") כתושבי העיירה אבינג, יחד עם שחקנים מיומנים נוספים, כמוג'ון הוקס ו-אבי קורניש. למקדונה בהחלט מגיע קרדיט על שילוב נכון של שחקנים מגוונים אל מול עלילות משנה, חלקן משעשעות ואחרות פשוט מגוחכות.

עוד קרדיט מגיע למקדונה שהצליח ליצור תחושה נכונה של זמן ומקום עם דימויה של עיר דרומית במיזורי (אם כי הסרט צולם בכלל בצפון קרולינה). הנופים אמנם אינם יפים כמו בסרט "ברוז", אבל הצלם של מקדונה, בן דיוויס ("שבעה פסיכופטים"), מצליח להביא תמונות יפות ועדיין שומר על סרט אינטימי בהיקפו ובמיקודו. בדיוק כמו שהוא עשה בסרט "ברוז'", המלחין קרטר בורוול משפר את המצב רוח בסרט עם פסקול נהדר, ומשלב צלילים כפריים עם מוטיבים קלאסיים.

"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" מנציח את מקדונה כמספר סיפורים נהדר עם חותמת אישית, וזהו סרטו הטוב ביותר עד היום, ולמקדורמנד ורוקוול בהחלט מגיע האוסקר על המשחק המצוין שלהם. זהו אמנם אינו סרט פרסים טיפוסי, אבל כיוון שיצא בעונה זו, סביר להניח שיגרוף כמה פרסי אוסקר, והקריירה של מקדונה מובטחת.

XXX