להתגרש מאבא

נישואים אנרגטיים עם אבא – האם זה קיים אצל כל הנשים? כן. בהחלט. אך לא כולן חוות זאת. המנגנונים ההישרדותיים כל כך דואגים להסתתר, עד שאת חיה מבלי לדעת שכך קורה בתוכך

Print Friendly

צילום - תמר דנגור

לפני שאכנס לעובי הקורה, אקדים ואומר שהמאמר נכתב על משפחה קלסית, שבה יש שני הורים: אב  ואם. אין לי ידע התנסותי מספיק כדי לכתוב על המשפחה המודרנית, בה מתקיימת הורות המורכבת משני אבות, או, שתי אימהות, או, משפחה חד הורית.

כמו כן, המאמר נועד לבני שני המינים, אך, מתוך כבודי הגדול לאישה, אכתוב אותו מהזווית הנשית. הגברים יעשו תרגום אישי בכך שיחליפו את המילה אבא, במילה אימא, ואת המילה ילדה במילה ילד, ועוד כמה תיקונים שנדרשים, כמו למשל – במקום הולדה, יכניסו את המילה פרנסה.

המשולש האנרגטי-רגשי: אבא, אימא, ילדה, מלווה אותך כל חייך, אלא אם בחרת להתבונן היטב במשולש זה, והחלטת להפסיק רגשית ותודעתית, להיות חלק אוטומטי ממנו. החלטה כזו מותנית בכך שאת מבינה היטב, שחייך האוטומטיים מוכתבים ממקומות שאינך מודעת להם, ושאת מוכנה להעלות את שורשייך הנסתרים למודע. כי רק כך ניתן לעשות שינוי.

שינוי אמתי הופך להיות חלק מחייך, ובא לידי לביטוי טבעי במציאות היומיומית שלך, רק כאשר המנגנונים הנסתרים שלך מתחילים לפעול באופן שונה מן הדרך בה הם פועלים בך אוטומטית משחר ילדותך. וחשוב מאד להבין נקודה זו – השינוי עליו אני מדברת כאן אינו הפנמה, לא של התנהגויות חדשות, ולא של חשיבה חדשה. נהפוך הוא! השינוי הוא סילוק של התנהגויות וחשיבה שהוטבעו בך בילדותך. השינוי ינבע מכך שתסלקי ממך הטבעות חברתיות, שהתיישבו אצלך על מנגנוני ההישרדות האוטומטיים. כאשר תסלקי את אלו, ותחשפי את מנגנוני ההישרדות, תגלי שמתחת להם קיימת אמת טבעית, טרום חברתית וטרום הישרדותית.  האמת הנשמתית של עצמיותך.

חוק חשוב שכדאי לך לדעתו הוא: קיימים בך מנגנונים הישרדותיים בסיסיים, אשר אינם מתעניינים בשאלה אם את מאושרת. אושרך חשוב בעיניהם כקליפת השום. מה שמעניין אותם הוא רק שתלדי ילדים ותגדלי אותם. הם רוצים שתהווי חוליה בהישרדות הגזע האנושי. דווקא אומללותך משרתת את המנגנונים הללו! – כנאמר: הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ–בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; מנגנונים אלו מאמינים בכל ליבם, שאם תהיי חופשיה ומאושרת, לא תבחרי במסלול הרצוי להם.

מנגנונים אלו דוחקים בך ללמוד מרגע היוולדך, להתקשר לגבר חזק ורב און שיתמוך בך אך בעצם ינטרל את רצונותייך העצמיים. הם מאמנים אותך להיות תלויה בגבר שלך, מאוהבת בו ואומללה בגללו: וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ. המנגנונים דואגים לכך, שכבר מילדות תכיני את עצמך לכך, שבעתיד תתלי את עצמך בגבר תומך/מסרס מאחר ואת מיועדת, עם התבגרך, רק למשימה אחת – לשאת ילד ברחמך, ולחבקו בזרועותייך עד שיגדל ויעמוד בזכות עצמו.

למען תפקידך, המנגנונים דואגים לכך שתתאמני בזוגיות תלותית מאז שאת פעוטה. ואבא שלך הוא המאמן האולטימטיבי שלך.

ואציין כאן – יתכן שאבא שלך הוא אדם נאור, חכם ומפותח מאד. יתכן ואת חושבת שהוא לא שייך לכל מה שנכתב כאן. אז – דעי לך – אין מצב! זו גזירה שכולנו מקוללים בה. יתרה מכך, מנגנונים אלו מעודדים אותך רגשית גם לסלק את אימא מהתמונה, כדי לזכות באבא כגבר שלך. את מחויבת  בשורשייך העמוקים ביותר לראות באימך, ובכל הנשים האחרות אויבות.

מנקודת מבט זו מתחילים חייך כאישה. במידה ואינך משנה את הסכמה הזו בבגרותך, לעולם תהיי שפוטה שלה.

כשאת יוצאת לשוק החיזור, מבלי שאת בכלל מודעת לכך, את מחפשת את אבא שלך. את דמות הגבר הנפלא, כביכול, ואולי הזוועתי, שהיית מחוברת אליו בילדותך. שהיית שפוטה שלו. דווקא אם אביך פגע בך אלף פעמים, את רואה בו בן זוג אידיאלי, ואת מחפשת את השכפול שלו בכל הגברים בעולם.

הגבר שאת נמשכת אליו, בתחילה נראה בעינייך נסיך חלומות, אך מהר מאד הוא הופך להיות הצפרדע הרעילה שחבויה בתוכו. כי את נמשכת תמיד למקום המוכר והלא חביב שבו את ילדה אהובה/דחויה, אומללה, חסרת חופש בחירה.

בביתך למדת שאי אפשר להינשא לאבא, שהוא לא באמת פנוי לך. שישנה אימא בתמונה. שאת ילדה קטנה והוא איש גדול. ולכן, מפח הנפש מן היחסים הללו, ומן היחסים ההמשכיים, חבוי בתוך החבילה מעצם קיומה. כשאת יוצאת לעולם המבוגרים, ואת עדיין רואה (בלא מודע שלך) את אבא כגבר שלך, את תוכלי, אמנם, לתרום את ביציותייך ורחמך לחברה האנושית, אבל אין סיכוי שתהיי מאושרת. את תגשימי אמנם, את רצונותיו של אדון ההישרדות, שמצויים בתוכך, אבל לא את רצונותייך שלך, עמם אבדת את הקשר מאז שאת קטנטונת.

האם זה קיים אצל כל הנשים? כן. בהחלט אך לא כולן חוות זאת. המנגנונים כל כך דואגים להסתתר עד שאת חיה בהוראתם, מבלי לדעת מה קורה בתוכך.

השאלה הנשאלת היא מה עושים?

אז קודם כל צריך להסכים לראות את הזוועה. וזו בהחלט זוועה לא קטנה. כי את מבינה פתאום, שבעצם, בלא מודע, את מגשימה את חלומך כפעוטה, ואת שוכבת שוב ושוב עם אבא שלך, אותו את כל כך רוצה. אבל הוא לא באמת שלך, ולא באמת אתך, ולא פנוי אליך, ולא אוהב אותך בדרך שהיית רוצה. לכן את תמיד מרגישה דחויה ומסורבת. כי כך זה היה בעברך, וכך זה יהיה תמיד. וכשאת מבינה זאת, משהו מתחיל להשתנות בך. את מתחילה לבחול במצב. את מחליטה שלא לתת את עצמך למנגנון שולל החופש.

אחרי שאת מסכימה לראות זאת, ואת בוחרת להפסיק לשתף פעולה עם המנגנון האוטומטי, עלייך להסכים גם לעשות דברים שמתבקשים, כדי להתחיל ולהתגרש מאבא. אלא, שיתכן ואת קשורה באביך באופנים שונים גם בבגרותך, ואת מפחדת מאד לשנות את הקשר עמו. שמא תאבדי תמיכה כספית, שירותים חיוניים שהוא מעניק לך, ירושה עתידית, אבא יקר שתומך רגשית, או תחושת משפחתיות. יתכן שאת חוששות שתפגעי בשיוך המשפחתי שלך. שהשורשים שלך יתלשו. שמשפחת המקור שלך תיפָּגע.

יתכן, שאת מאמינה שבגלל שאת כל כך אדישה ומרוחקת מאבא שלך, אז כביכול הוא לא חלק מחייך, ואין ביניכם קשר עמוק נסתר… ארמוז כאן רמיזה קטנה – לפעמים את מרגישה שאין לך שום קשר אנרגטי עם אביך, ואז, מן הראוי שתתבונני בכך -  אולי הקשר שלך עם אחד מבנייך, מהווה תחליף נסתר לקשר האנרגטי האסור שלך עם אבא.

המנגנונים כל כך נסתרים שהם מחביאים את עצמם באופן טוטלי מעינינו. מצד שני הם פועלים במרץ בחיינו הרגשיים והמיניים. אם את לא מרגישה שיש לך בעיה מול אבא שלך – יש סיכוי סביר שתוכלי לפענח את הדבר מול אחד הבנים שלך. בדרך כלל זה הבן, שמצד אחד את הכי אוהבת אותו, ומצד שני, הוא עושה לך הכי הרבה כאב ודאגה, והכי הכי מכעיס אותך.

לתופעה יש מופעים שונים בחייך. למשל – אחת הסיבות שאחרי הנישואים, אבדת את התשוקה המינית שלך, נובעת מכך שבתוך תוכך את מתייסרת על שאת בוגדת באבא… אחת הסיבות שתמיד תצאי עם גברים נשואים, מקורה בשכפול ילדותך… אחת הסיבות שאת אוהבת מאד גברים מבוגרים ממך בהרבה שנים, היא כי את ילדה שרוצה להיות עם אבא…  אחת הסיבות שאת כל הזמן מחפשת עוד ועוד גברים, גם כשאת נושאה, נובעת מכך שהגבר לו נשאת אינו שכפול של אבא שלך, ואת עדיין רוצה לפגוש את אבא שלך ולשכב עמו… וכמובן – זה שבכלל לא נשאת, או ששוב ושוב התגרשת, יכול לנבוע מכך שאת שומרת אמונים לאבא, או שאת מרגישה בתוכך שהוא לעולם לא ישחרר אותך.

הפחד מן הגירושים

הפחד להתגרש מאבא מקורו בלא מודע העמוק ביותר שלך. אך בעצם, הפחד האמתי של האישה הוא לא להתגרש מאביה, אלא – להפוך להיות אישה חופשיה. אישה נשמתית. אישה מאושרת. אישה שחוק ההישרדות לא פועל עליה. אישה שהיא לא רחם חברתי, אלא שהיא אדם בפני עצמה.

הפחד שלנו להיות אישה שלמה, שאינה תלויה בגבר, אישה שמסופקת מעצם קיומה, הוא פחד אדיר. ממלכת ההישרדות אינה אוהבת עריקות. היא רוצה אותנו בתוך הממלכה. נשים עצמאיות מאימות על קיום ההישרדות, לכן, כשאת מרגישה רצון לנטוש את המנגנונים השולטים בך, את מבועתת. את בטוחה שתמותי. שירדפו אותך. שתישארי לבד ותמותי ברעב ובקור.

הכרות מעמיקה עם מנגנוני ההישרדות מאפשרת אט אט להיגמל מן התחושה ש"אני חייבת להיות חלק מן המשחק שנכפה עלי כשנולדתי". כי זה משחק שלא סופר לא אותך, ולא את אושרך. הוא רואה בך פונקציה חברתית חשובה, אך לא אדם בעל משמעות יחידנית. כשאת רוצה להיות אדם – את בוגדת, ואת מסוכנת בעיני אדון ההישרדות. לכן את כל כך מפחדת.

להתגרש מאבא, זה להתגרש ממנגנון עצבי הורמונלי רב עוצמה השולט בך, כמו בכל הנשים בעולמנו. גם אם היו לך הורים הכי נפלאים בעולם, גם אם אבא שלך כבר מת, ואת חוששת לחשוב עליו רעות, גם אם את רוצה לעמוד במצווה – כבד את אביך ואת אמך… גם אם משפחתך הייתה מופלאה, ונתנו לך כילדה וכנערה להגשים כל חלום שהעלית על דל שפתייך. את מקוללת בקללה ההישרדותית – וכדי להיות מאושרת עליך להשקיע מאמצי על כדי להשתחרר מהקללה הכלל אנושית.  זה לא קשור לאישיות של הורייך, לרמתם המנטלית והרגשית, להיותם קשובים לך או לא… זה חוק טבע שמתורגם למבנים הורמונליים שמנהלים את עולמך הרגשי, מיני, חשיבתי… היי אמיצה ועמדי מול העובדות! היי אמיצה ופגשי את עצמיותך שמתחת לקללת ההישרדות.

אירי ישראלי-רושין

למאמרים נוספים של המחברת

האקדמיה לנשיות

Print Friendly

על אודות אירי ישראלי-רושין

אירי ישראלי-רושין - חוקרת התודעה. מורה למודעות עצמית. מטפלת. פרסמה ספרים ומאמרים רבים בתחום המודעות העצמית והנשיות, ביניהם: "נשיות", "שמאל, ימין ומה שביניהם", "נחש קדמון" ועוד. מייסדת האקדמיה לנשיות. מנחת קבוצות למודעות עצמית תחת הנושא - "לעלות על מסלול הנשמה". www.nashiut.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אלטרנטיבי, גוף רוח ונפש, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על להתגרש מאבא

  1. מאת עדי‏:

    אירי, את מרתקת ומדהימה:)