"להיות אסטריד": קדרות ותקווה בשוודיה

ביקורת סרט: כיצד אסטריד לינדגרן הפכה לסופרת כה מפורסמת בשוודיה ובעולם, וזאת בסרט המהנדס את רגשות הצופים עם סצינות עדינות, כיוון שהסיפור הוא לעיתים מכמיר לב ולרוב מזליג דמעה

Print Friendly

הבמאית והתסריטאית הדנית, פרניל פישר כריסטנסן, יצרה את הסרט המרגש והדינמי "להיות אסטריד", כסיפור נוגע ללב אודות אסטריד לינדגרן הצעירה, האישה שעתידה להפוך לאחת ממחברות ספרי הילדים המפורסמות  בעולם. לינדגרן מוכרת בתור היוצרת של סדרות הספרים הפופולריות מאוד: 'בילבי' וכן 'נוריקו-סאן', 'אלוף הבלשים בלומקויסט' ועוד.

"להיות אסטריד": מרגש ומחמם לב
.

כריסטנסן טווה סיפור עגמומי, לירי, המציג את הזמנים הסוערים של נערה צעירה, שיצירתיותה הכתובות כאישה בוגרת יעצבו בסופו של דבר את הדמיון ויעניקו השראה לילדים ברחבי העולם. למרות שהסרט קונבנציונלי ופוסע בשבילים מוכרים, "להיות אסטריד" עדיין מכשף את באי בית הקולנוע באופן שקט, ומושך אותם לסיפורה של צעירה כפרית סקרנית אך מפוכחת, שלא יודעת גבולות, וזה כנראה מה שיצר בכתביה חלון מרתק לאינספור הרפתקאות במדינות שונות.

הסרט "להיות אסטריד" לא עוסק בכלל בכתביה של לינדגרן, וכמעט גם לא כיצד הפכה לסופרת. הסרט מתחיל הרבה קודם, כשהחיים לא ממש התאימו ככפפה לנערה שגדלה בחווה שוודית מסורתית, אסטריד אריקסון (אלבה אוגוסט, "הגשם"). משפחתה הייתה מורכבת מאנשים דתיים נוקשים, שופעי דעה ומאוד מגבילים, כפי שרוב המשפחות בשוודיה היו לפני מלחמות העולם. אסטריד המסכנה והרגישה משועממת ומוגבלת בכפר החקלאי שלה, ולכן הדבר היחידי שמצאה לעצמה בזמנה הפנוי הוא לכתוב כמה מילים – עובדה שסייעה לה לטפס בסולם החברתי המחמיר.

במהלך הסרט לינדרגרן תפגוש עורך ספרותי (הנריק רפאלסון) שינסה לסייע לה ורק יחמיר את מצבה, וגם הרבה אנשים טובי לב שיובילו אותה לשביל ההצלחה והרגש, כמו טרין דירהולם ("הירושה") המגלמת אם מאמצת, או ביורן גוסטפסון ("מרגלת") המגלם את הבוס של אסטריד, סטור, ובמציאות (ומחוץ לסרט) עתיד להיות בעלה.

במיומנות רבה, שיטת הסיפור של כריסטנסן בנויה על הרבה פלאשבקים. הסרט חובק הרבה קטעים ללא דיבור ורק הרהורים קולנועיים, המנסים להסביר את צורת החשיבה וההתבגרות של אסטריד המבוגרת הרבה יותר (פאהל ויקנדר, אמא של השחקנית אלישיה ויקנדר). אוגוסט עושה עבודה נפלאה כלינדרגרן הצעירה והנצורה אשר מתמודדות עם מצוקות נפשה, בתקופה שבה נשים הונמכו לתפקידים רדודים ללא קשר לכישרונות וליכולות שלהן.

לוח צבעים של גווני אפור וגווני אדמה בטוב-טעם צובעים את תווי פניה של לינדרגרן במהלך הסרט, וניכר שהמצלמה מתעכבת לא מעט על הבעותיה של הגיבורה. לעיתים היא שטופה בזוהר חם, ספוגה בדבש, ובפעמים אחרות נראה כי מוטב להדגיש את הקדרות המדהימה שלה. למען ההגינות, אוגוסט מעולה בתפקיד, לוכדת את חוסר ילדותה של לינדרגרן, היותה אישה חסרת עכבות וגם כאחת שמעלה רגשות לפני השטח – אבל רק לפי הצורך. במקביל, הסרט אינו עדין מבחינת הפסקול, וכך המוזיקה שם כדי להנדס את רגשות הצופים בסצינות עדינות – כיוון שהסיפור הוא לעיתים מכמיר לב ולרוב מזליג דמעה.

בסופו של דבר, "להיות אסטריד" מרגש ומבוים בקפידה, תוך משחק מלא כנות, ונראה שהביוגרפיה של לינדרגרן הצעירה תהדהד היטב בקרב חסידי ספריה.

XXX

___
להיות אסטריד | Becoming Astrid | Unga Astrid
בימוי: פרניל פישר כריסטנסן
תסריט: פרניל פישר כריסטנסן
שחקנים: אלבה אוגוסט, ביורן גוסטפסון, טרין דירהולם
מקור: שוודיה
שפה: שוודית, דנית
באקרנים בישראל: 21.02.19
הפצה בישראל: מסחרית
זמן: 123 דקות
Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה סרטים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>