Skip to content

נחשף האח הגדול האמיתי: קבלו את "ההפקה" – האלוהים החדש

"ההפקה" ניצחה את הטלוויזיה. את האמנות. את התרבות. את הפאן. את ההנאות הפשוטות. את החיים עצמם. העולם שבו שולטת "ההפקה" הוא עולם מנוכר, ללא פנים ושמות, עולם של שולט ונשלטים. "ההפקה" היא האח הגדול מאת טובי פולק גילוי נאות שייאמר מראש ובקול רם: אני מתעב את הז'אנר המכונה "ריאליטי". זו נקודת המוצא למאמר הזה. ועכשיו […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

"ההפקה" ניצחה את הטלוויזיה. את האמנות. את התרבות. את הפאן. את ההנאות הפשוטות. את החיים עצמם. העולם שבו שולטת "ההפקה" הוא עולם מנוכר, ללא פנים ושמות, עולם של שולט ונשלטים. "ההפקה" היא האח הגדול

מאת טובי פולק

גילוי נאות שייאמר מראש ובקול רם: אני מתעב את הז'אנר המכונה "ריאליטי". זו נקודת המוצא למאמר הזה. ועכשיו לעניין עצמו.

טלוויזיה היא טלוויזיה, תוכניות טלוויזיה שנועדו להביא שיאים של רייטינג והרבה כסף לזכיינים, למפיקים ולזכיינים, הן הכל – רק לא מציאות. זאת אומרת, מציאות כן – אבל מציאות של טלוויזיה. ומציאות של טלוויזיה היא ממש לא החיים. היא טלוויזיה. והכי גרועה, הכי מתועבת, הכי מבחילה – היא התפלצת הקרויה האח הגדול.


תוכנית בידור בטלוויזיה היא לעולם לא "מציאות"

תקראו לי סנוב, תגידו שאני מתנשא, תסבירו לי שאני לא מבין את העומק שמאחורי הדבר הזה, תגידו מה שאתם רוצים. אבל ככל שהטלוויזיה היא אחיזת עיניים – ריאליטי הוא פשוט עבודה בעיניים. (הייתי אומר "'שקר", אבל שמעתי שקשת כבר מכינים תביעה נגד ידיעות אחרונות, אז צריך להיזהר). מי שחושב שלתוכנית בידור בטלוויזיה יש קשר כלשהו עם מציאות כלשהי – הוא, תסלחו לי, אידיוט. ומסתבר שיש כמה וכמה אידיוטים גמורים בעולמנו. לאח הגדול עוד אחזור, אבל בואו ונציץ לרגע קטן בהישרדות או במירוץ לאיזה מיליון (למה זה תמיד "מיליון"? מה יש במספר המטופש הזה? ואם זה היה מיליון שקלים ישנים או לירות, גם אז היו מספיק אנשים שהיו משתתפים בו ומספיק המונים שיצפו בו? ומאה אלף? אלף? מסתבר שגם כאן זו רק שאלה של מחיר).

ובכן, מי שחושב שדמעה או זיעה או כאב או שמחה היא אכן מציאות אותנטית, כאשר האדם המצולם נמצא לכאורה לבדו מול איתני הטבע – ואתם דומעים יחד איתו ושותפים לכאבו או שמחים בשמחתו  כשאתם על הספה בבית – אתם באמת לא חיים על הפלנטה הזאת. והרי בשביל שתקבלו את התמונה האותנטית הזאת, סביב אותה דמעה או אגל זיעה, מתגודדים עשרות ואולי מאות אנשים; המולה גדולה, כבלים, גנרטורים, קייטרינג, מצלמות, זרקורים, מיקרופונים, אנשי הפקה, צוותים עצומים, ניידות שידור, משאיות ציוד, איפור, במאים, עוזרים, נערות מים… ממש מציאות. בדיוק מציאות. אז מה זה החארטה הזה? איך בדיוק הפקת טלוויזיה שעולה מיליונים יכולה להיות "מציאות"?

 

"ההפקה" היא אלוהים

ועכשיו פרצה הפרשה החדשה של האח הגדול, הכדורים הכחולים או הוורודים, הפסיכיאטר הסלב ובעיקר הדמון החדש: "ההפקה". כן, "ההפקה". זו המפלצת החדשה: "ההפקה". אין יותר רשת שידור, זכיין, מנכ"ל, בעלים, עורך ראשי, מנחה… אפילו לא דובר/ת או נציג. יש "הפקה".

המתמודד שלא ניצח מלכלך על הפסיכיאטר שדחף לו כדורים? "ההפקה" מגיבה; העיתון של המדינה תוקף בתחקיר חושפני את הזכיינית של המדינה? "ההפקה" זועמת; המנחים הזחוחים קוראים מהטלפרומפטר תגובה מבישה ונלעגת? הם כמובן מגיבים בשם "ההפקה".

התוכנית הכי דורסנית של הזכיין הכי דורסני בערוץ הכי דורסני – היא בכלל לא תוכנית טלוויזיה שאנשים הגו, בנו, עושים ומצליחים. או נופלים. הכל מתחיל ונגמר ב"הפקה". ל"הפקה" יש חיים משלה. אין לי שם מפורש, אין לה פנים ואין לה קול. היא אמורפית. היא דמונית. היא החלק הגדול יותר מכל סכום חלקיו.

"ההפקה" ניצחה את הטלוויזיה. את האמנות. את התרבות. את הפאן. את ההנאות הפשוטות. את החיים עצמם. העולם שבו שולטת "ההפקה", הוא עולם שבו התגשמה הנבואה המקאברית ביותר של ג'ורג' אורוול, שתרם לאנושות את צירוף המילים שהוליד את המפלצת  הכי גדולה של "ההפקה": את האח הגדול.


חקירה עכשיו

(ובלי קשר לשאלות החברתיות והתרבותיות – המשטרה צריכה להיכנס ממש עכשיו לבית הגרוטסקי ההוא בנווה אילן, לשחרר משם את חיות המעבדה הכלואות בין מראות חד-כיווניות, ולעצור לחקירה את כל אנשי "ההפקה" – ובראשם את אותו סלבריטאי פרוזאק  וציפרלקס. כי גם אם יתברר שאין כאן עניין פלילי, בהחלט יש כאן הפרעה חמורה לשלומו ובריאותו של הציבור).

 

 

12 Comments

  1. שושי
    12 במרץ 2012 @ 11:50

    מעולם לא צפיתי בריאליטי (מלבד כמה פרקים של "המיליונר הסודי", אולי הרע במיעוטו). בנוסף לסבך האתי, הרפואי והמשפטי, חסרה לי בכל הדיונים בנושא תזכורת לאחריותם של הצופים המעודדים. בעיני, כל אחד מהם גם הוא שותף.

  2. ישער
    11 במרץ 2012 @ 13:20

    טובי שם לב ,הבית הגרוטסקי נמצא בנווה אילן ולא ברמת אילן.
    שנית – בעיקרון אני מסכים כמעט עם כול תחושותיך והסתיגויותך . גם אני מידרתי עצמי .
    שלישית- האם העיסוק בנושא , הוא לשעצמו אינו יוצר צִפִּיָה מה תעשה ההפקה עכשיו.
    מה שיגביר את הצְפייה .
    .בכול מקרה מומלץ לקצץ בכוח ההפקות ש"יושרה", היא מילה גסה עבורם.

    • טובי פולק
      11 במרץ 2012 @ 13:36

      אכן, נווה אילן. תוקן. ותודה

  3. צביקה
    9 במרץ 2012 @ 13:18

    אני עם אורי פה. הדה לגיטימציה והזלזול באנשים שהולכים לתוכנית הזו, בלי לראות אותה (ואותם) היא זלזול גם בקוראים. לקחת אנשים, בחלקם אנשים מרשימים מאוד ברמה האישית, ושחלקם עברו תהליכים מרתקים במהלך השהות שלהם באולפן/בית, ולנסות למכור לי שהם חבורה של מפגרים שיעשו הכל בשביל להיות בטלוויזיה, זה שטחי ולכן גם מוטעה. האח הגדול הוא משחק ציני, זרוע מניפולציות מכל סוג ומין, אבל הוא לא רק זה. התעלמות מהגוונים החברתיים והאנושיים שפורצים למסכים הביתיים דרך הפלטפורמה הצינית הזו, יכולה לבוא רק ממי שלא טרח לראות במה מדובר.

  4. טובי פולק
    9 במרץ 2012 @ 11:19

    טוב, אז אם לא הייתי מספיק ישיר וברור – הנה שוב: המאמר אכן מתייחס להאלהה של אותה יישות אמורפית שנולדה כאן בחטא וכינויה הוא "ההפקה". ההפקה היא הריבון החדש. אי לא מעז לערער על סמכותה של ההפקה. היא המוציאה והמביאה. היא היא האח הגדול. היא האלוהים. הם שלוש הרשויות בעת ובעונה אחת – מחוקקת, מבצעת וגם שופטת. היא מפלצת שחרגה מכל פרופורציה וצברה כוחות מוטרפים. ולמה? כי רוצים רוצים להיות בטלוויזיה, ולשם כך מוכנים לשלם כל מחיר. בשביל להיות בטלוויזיה אנשים מגיעים לכלל התפשטות גמורה: פיזית, חברתית ובעיקר נפשית. זה חולני וגם מסוכן.

    ולגבי האח הגדול, דעתי פשוטה וברורה: מדובר בתועבה מוחלטת. זו לא עוד תוכנית טלוויזיה. זה לא שעשועון בלתי מזיק. זה ניסוי אכזרי, ציני, מרושע וסדינסטי בבני אדם – גם בצופים ובעיקר במשתתפים. אין כאן שמץ של "ריאליטי" – יש אן תאוות בצע חסרת מעצורים ובעיקר תאוות שליטה והשלטת כוח.

    ואגב כוח, מה שקורה עכשיו בית האח הגדול קשת לאח הגדול ידיעות אחרונות; בין אבי ניר לנוני מוזס; בין שני שליטי הממדים הבלתי מעורערים של דעת הקהל ותודעת הקהל, וגם כסף גדול – זה בדיוק מה שנדמה שזה: לא מאבק על האמת או הנרטיב, אלא כיפוף ידיים אלים וכוחני.

    בין זה לבין טלוויזיה, עיתונות, חברה, תרבות, בידור, אמנות – אין ולא כלום

  5. טובה אבן חן
    9 במרץ 2012 @ 10:48

    למר צציק, מתגובתך השנייה נדמה שלא ירדת לסוף דעתו של הכותב אודות "ההפקה"… תגובת ההפקה היא משנית כאן. מה שקובע הוא שאנשים עושים הכול ומוכנים להתפשט ולקחת תרופות ולרקוד על פי החליל של ההפקה. זה מסוכן. זה כמו הפרולטריון …

  6. ג'נין וולף
    9 במרץ 2012 @ 1:55

    הייתי כותבת, מי שהולך לישון עם כלבים שלא יתפלא שהוא קם עם פרעושים – אבל אני יותר מידי אוהבת כלבים.
    הטיעון שהמתמודדים בחלקם נזקקו לעזרא פסיכיאטרית ולכן קיבלו טיפול תרופתי, כבר צועקת לשמיים. מי שלא מאוזן ויש חשש למצבו הנפשי צריך להיות מורחק מידית.
    אישית, ולמרות שאפילו ניסיתי לצפות ולו רק כדי לדעת על מה מדובר, לא הצלחתי להחזיק מעמד יותר משתי דקות.

  7. אודי
    9 במרץ 2012 @ 0:14

    כל האחיינות הגדולה וה"ריאליטי" מזכירים לי סיפור מד"ב שבו ה"הפקה" מציעה לממן בעבור חולים ניתוחים יקרים מאוד, בתנאי שיסכימו שינתחו אותם בלי אילחוש וישדרו את הניתוח בשידור חי…
    לא רחוק היום.

  8. אורי צציק
    8 במרץ 2012 @ 23:21

    בעולם שבו התגשמה הנבואה המקאברית ביותר של ג'ורג' אורוול לא היית יכול לכתוב את הכתבה הזאת. הייתי אומר שלקחת קשה מדי את הסיפור הזה. זו בסה"כ תוכנית בידור ואף אחד לא חושב שמה שרואים בה זו המציאות כפי שהיא באמת. זו הצגה ארוכה בת 3 חודשים עם שחקנים לא מקצועיים שמאלתרים על הבמה הגדולה ביותר בארץ ומה שיוצא יוצא.

    הטקסט שכתבת נגוע בהגזמות פרועות והתנשאות. את המתמודדים כינית "חיות המעבדה הכלואות בין מראות חד-כיווניות" ובאבחת מקלדת שללת מהם את האנושיות שלהם. מבחינתך הם חיות שהוכנסו לכלוב שלא מבחירתם וללא יכולת לצאת.
    מדובר בבני אדם שעשו בחירה מודעת להיות חלק מתוכנית בידור שתבודד אותם ותעקוב אחר מעשיהם 24 שעות ביממה. מדובר בבני אדם שנמצאים בבית ממנו הם יכולים לצאת אם רק יבחרו בכך. אמנם ינסו לשכנע אותם להישאר אבל כבר היו כאלה שעזבו מרצונם. זה לא כלא.

    מבין שתי הגירסאות לסיפורי הכדורים הפסיכיאטריים, אני אישית בוחר בזו שהוצגה בתוכנית עצמה. אני מאמין שכדורים ניתנו רק לאחר שפסיכיאטר מקצועי בדק ובחן והחליט שיש צורך בכך שהתאם להתנגות של אותם דיירים. בכל הנוגע לגבי הטענות באשר למקצועיותו של אותו פסיכיאטר, באמת שאין לי דעה היות ואינני מכיר אותו, אך מצפיה בהתנהגות של חלק מהמתמודדים המדוברים, אני בהחלט חושב שהם היו זקוקים לאיזון בין אם פסיכולוגי ובין אם פסיכיאטרי.

    אני עדיין חושב שצריך לבצע חקירה. אבל מכאן ועד לעצור את שידורי התוכנית בטרם יש מסקנות או לכל הפחות יותר מאשר חשד שמקורו בגורמים בעלי אינטרס, הדרך עוד ארוכה.

    • טובי פולק
      8 במרץ 2012 @ 23:26

      אני כמובן עומד מאחורי כל מה שכתבתי, ואעיר רק שמחקתי דברים הרבה יותר חריפים. אני יכול להמשיך ולכתוב על זה עד אור הבוקר. לעניין עצמו אעם להיכנס לוויכוח – כל אחד זכאי לדעתו. וכפי שדהתנבאתי – ברור היה שמישהו יגיד שאני סנוב, מתנשא וכיוצא באלה. שיהיה. זה היה צפוי.

      רק הערה אחת עניינית: הנושא המרכזי של המאמר הוא המפלצת המכונה "ההפקה" – הרבה יותר מהתוכנית עצמה. דעתי על התוכנית ברורה, כמובן – אבל הדמון המכונה "ההפקה" הוא משהו שלגמרי יצא מכל פרופורציה

      • אורי צציק
        9 במרץ 2012 @ 0:07

        על דעתך בנוגע לישות שנקראת "ההפקה" לא הגבתי קודם כי זה דווקא החלק שהטריד אותי פחות בדבריך. אבל אגיב עכשיו.
        אני אישית לא רואה בעיה בהתייחסות של הגורמים השונים אל "ההפקה", בדיוק כפי שדובר של חברה מגיב בשם החברה ובדיוק כפי שדובר צה"ל מגיב בשם צה"ל, כך גם דוברי חברת ההפקה מגיבים בשם החברה. זה בא להבהיר שמדובר בתגובה רשמית ומקובלת על מקבלי ההחלטות בחברת ההפקה.

        והייתי רוצה להבהיר שההגדרה שלי את דבריך כמתנשאים התייחסה לאופן ההתייחסות שלך למתמודדים כאל חיות כפי שהבהרתי מיד לאחר מכן. אני עדיין מחזיק בדעתי בעניין.
        הטקסט שכתבת "ברור היה שמישהו יגיד שאני סנוב, מתנשא וכיוצא באלה. שיהיה. זה היה צפוי." הוא מעין נסיון לבטל את דברי למרות שהיו מנומקים ורלוונטיים וללא התייחסות רלוונטית מצידך לדברים שכתבתי. היה ראוי לענות בצורה כזאת באם מישהו היה מכנה אותך בכינויים כאלה ולא מנמק מדוע.

  9. צופה
    8 במרץ 2012 @ 22:52

    כל כך צודק

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן