בפארוס, אי יווני שכלכלתו מבוססת על תיירות, מאמינים שאלו המעריכים אותנטיות ופשטות יגיעו גם הקיץ, למרות המשבר הכלכלי והסערות הפוליטיות שמבריחים עכשיו תיירים מיוון

מאת רונית בן סעדון

אחד הדברים המתחדדים מאוד כשגרים על אי שעיקר פרנסתו מתיירות היא הזמניות של מערכות היחסים. כמו בדלתות מסתובבות, אנשים נכנסים ויוצאים מחיינו, באים והולכים. זה נכון תמיד ובכל מקום, אבל בפארוס התחלופה מהירה יותר ויש לזה גוון עונתי. כל עונה והאורחים שלה.

שעון האי מכוון על פי עונות השנה. האביב מתחיל את השנה עם התפרצות של מרץ ותקוות מחודשות. כמו יפהפייה המתעוררת מתרדמת החורף, פארוס מתעוררת ומתכסה במלבושי האביב שלה – שדות של פרחים, ציוץ ציפורים וזמזום הדבורים.

התכונה בטבע מדביקה גם את בני האדם שעסוקים בנקיונות, סיודים וחידוש העסקים שלהם לקראת בוא האורחים. יודעי דבר טוענים שזו העונה הנעימה ביותר, כי האי ירוק, מלא מים ועדיין שקט מאוד. האנשים שפוגשים בדואר ובמאפייה פנויים, מחייכים ומברכים אחד את השני לשלום, יש סבלנות ויש זמן. זו עונה נהדרת לטיולים בטבע.
. 

האם יגיעו האורחים?

השאלה המרכזית שכולם שואלים בימים אלו היא איך תהיה העונה הקרבה, האם יבואו התיירים ומי הם האורחים הצפויים לנו.

באי שכלכלתו מבוססת על 40 אחוז תיירות, ו-40  אחוז בעלי בתים (שזה גם סוג של תיירות – כי לרוב מדובר באנשים שמחזיקים בפארוס את ביתם השני) שאלת האורחים היא קריטית, לא רק לכיס אלא גם לאיכות הזמן של התושבים הקבועים המתגוררים באי.

בכל יוון בוחנים את השאלה וצופים בחשש לקראת השנה הבאה. המשבר הכלכלי, ריבוי השביתות והסערה הפוליטית שבה המדינה נמצאת, מבריחים תיירים שזמנם קצר והם מבקשים חבילה מאורגנת היטב שבה מסגרת החופשה השנתית שלהם ברורה וצפויה ככל האפשר.

האקטים הפומביים של שריפת דגל גרמניה, מן הסתם לא יעודדו את הגרמנים לבוא השנה, וחסרונו של הכסף הגרמני יורגש. אבל הצרפתים יבואו. הצרפתים מאוד אוהבים את האיים היווניים ובשנים האחרונות האי הופך יותר ויותר צרפתי.

בניגוד לאיים מבוקשים אחרים באיים הציקלדים, כמו מיקונוס או סנטורני, בפארוס דוחים שוב ושוב הקמת שדה תעופה בינלאומי. האי נלחם על שימור אופיו האותנטי וחיי קהילה נורמליים ולא מעוניין בטיסות צ'רטר המוניות, שמשבשות את האיזון העדין ובסופו של דבר גורמות למקום להפוך לתפאורה יפה אבל לא מקום שאפשר לחיות בו.

בפארוס החופים עדיין נקיים, המים צלולים והנוף פתוח. בפארוס אין רמזורים, שלטי חוצות ופרסומות ואין בנינים רבי קומות.

הכלכלה של האי מתבססת על אנשים שפשוט אוהבים להימצא בו, שמעריכים את הפשטות והאותנטיות ונהנים להעביר בו זמן עם עצמם ועם קרוביהם. לפארוס יש חברים עשירים, כאלו שמתפרנסים באתונה, בריסל או לונדון, אבל באים לפארוס להירגע וליהנות בחברת משפחה וחברים.
.

הזמניות של כל מערכת יחסים

המורה הטיבטי Chogyam Trungpa Rinposhe מסביר שכולנו אורחים.

יש אורחים לשעה קלה ויש אורחים לשנים ארוכות.

הבודהיסטווה, המתרגל בזרם המהיינה, מודע  לזמניות של כל מערכת יחסים. מודע לכך שהאורח עתיד לעזוב מתי שהוא, במוקדם או במאוחר. ולכן התרגול הוא לפתח גישה שרואה בזמן שנמצאים יחד הזדמנות לפתח מערכת יחסים טובה. כזו שיש בה הערכה כנה, אותה הרגשה שזו מערכת יחסים מיוחדת שיש לתת לה את מלוא תשומת הלב.

האורחים מגיעים. אנחנו מארחים ומבדרים אותם, ומתייחסים  אליהם כמיטב יכולתנו. אחר כך הם אומרים תודה, אנחנו אומרים שלום, הם עוזבים ואנחנו חוזרים לטפל בעניני הבית.
. 

כולנו אורחים וכולנו גם מארחים

איזה מין אורחים אתם? נדיבים, סבלניים, פתוחים לשונה, בעלי הערכה למארח או תובעניים עם רעיונות ברורים איך דברים צריכים להיות.

ואיזה מין מארחים אתם? האם אתם מציעים את הטוב ביותר שיש בבית? האם רווחת האורח חשובה לכם? ומה תעשו כשאורח צורך יותר מדי אנרגיה ולא משיב לכם כגמולכם…

האורח עשוי להיות כל אחד. כל מי שמבלים במחיצתו זמן.
.
.
..
.
..

כל מי שנמצא בתוך המרחב של עולמנו, גם המתדלק בתחנת הדלק, גם השכן שגר ממול אבל גם הבעל, או האישה, או הילד.

. 

רונית בן סעדון, לשעבר עיתונאית ועורכת חדשות, שותפה במרכז טאוס באי פארוס ביוון, האתר של רונית www.meditationmuse.com