חבר'ה, מה קורה כאן ? האם אכן מדובר ב'הדרת נשים' בצה"ל או על סוג של כפייה חילונית ? איתי גדסי, פובליציסט דתי שמשרת במילואים, לא מסכים לקונצנזוס התקשורתי 

מאת: איתי גדסי 

אפתח בסיפור אישי קצר, השבוע השתתפתי בכינוס צבאי, בו השתתפו כ-250 חיילים (חיילות ברובן הגדול), ולקראת סיום הוקרנו קטעי וידאו, בהם ראיונות עם זמרים וקטעי שירה בהן שרו נשים. באופן אוטומטי הופנו אלי כ"חייל החרדי" היחיד מבטים שואלים, לראות מה אעשה. ההתלבטות היא עניין של שניות, מעבר לשיקול האישי, בכל צעד שתנקוט יש "אמירה" ומסר ברור. החלטתי להסיח את דעתי באמצעות הסמארטפון, נכנסתי לפייסבוק והעליתי את הנושא לסקר קצר. עד תום קטעי השירה.

בעיניי, מה שקורה בנושא שירת הנשים בצה"ל היא כפייה חילונית, שהרי הדתיים לא ביקשו לסגור את המיקרופונים לנשים, או חלילה להדיר אותן מהאירועים הצבאיים. בסך הכול ביקשו  לצאת מהאירוע במקרה ואישה שרה, והניסיון הוא לכפות עליהם להישאר ולשמוע, בניגוד לאמונתם או דתם. אין חופש דת.אף אחד לא מנסה לתאר מה היה קורה לו היה מדובר בכפיית חייל מוסלמי לשתות יין, למשל.

יתר על כן, מדינת ישראל הפכה לחילונית יותר ויותר, החל מקום המדינה ועד היום, ויעידו על כך החנויות הפתוחות בשבת, דוגמניות מעורטלות בשלטי ענק בואכה מדינת ת"א, מפעלים וחברות שמפטרים עובדים שלא יעבדו בשבת, כמות המכוניות שנוסעות בשבת, וחנויות המוכרות בשר חזיר שצצים כפטריות. ובמובן מסוים מחברה פלורליסטית לכזאת המנסה לכפות דעתה על המיעוט באפס סובלנות.

העובדה שאחוזי הגיוס עומדים על 50% בלבד והם במגמת ירידה, ומאידך אחוזי הגיוס של חיילים חרדים עולים, ומנתוני בה"ד 1, 40% ממפקדי המחלקות הקרביות בחי"ר – דתיים, מחייבת את צה"ל,  מטבע הדברים , לדאוג ביתר רגישות לנושאי הדת, כדי למנוע מאבקים מיותרים.

בכלל משהו בשיח הציבורי השתבש לאחרונה, הכותרות מאשימות את החרדים, ולא משנה על מה מדובר, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי אמר על ההקצנה החרדית כי "מדובר בסכנה קיומית למדינה יותר מאשר איראן ואחמדינג'אד". הבנתם?

בניגוד לתפיסת התקשורת, רובו של הציבור החרדי לא הולך ומקצין, אלא להיפך. הציבור החרדי הולך ונפתח לעולם הרחב בכל תחום ומאמץ דרכים מתונות; החל מ- 3000 חיילים חרדים המשרתים בצה"ל, דרך אלפי הסטודנטים החרדים, וכלה בכל תחומי החיים. להיפך, הציבור החילוני הוא זה שמקצין, כמו גבי גזית למשל שהמליץ "לטרנספר את החרדים".

מה לעשות שאותו מיעוט קולני במיוחד אשר בסיסו ב"מאה שערים" שורף פחים, משפריץ אקונומיקה על נשים, או כופה עליהן להתלבש בבורקה – זוכה לכותרות מידי יום ? נפח העיסוק התקשורתי בנושא גדול מהעיסוק בתקיפת הכור באיראן. התקשורת מלבה את האש, ובמקום לעסוק בנושאים אקוטיים, מתעסקת במה שקורה בתוך מאה שערים או שכונת קיצוניים בבית שמש, ומאשימה את כלל הציבור החרדי במה שקורה.

בפעם המאה, אני לא צריך להתנצל על מעשים שעושה מיעוט מסוים המכנה את עצמו דתי או חרדי, בדיוק כמו שאני לא מרגיש צורך להתנצל על ההתפרעות של הטרוריסטים בחטמ"ר אפרים.

בסיכומם של דברים, מתנהל פה קמפיין הסתה מתוזמן ומתוכנן, אולי תשאלו את יאיר לפיד למה, ובכל יום יש "סקופ" חדש, אתמול על הדרת נשים בחנות דגים במאה שערים, היום הדרת נשים בכנסת – בגלל הקצאת שעות נפרדות בחדר הכושר, ומחר… אלוקים יודע. משוגעים, רדו מהגגות.