בערב ל"ג בעומר, הילדים מגלגלים תפוח אדמה ומסובבים את מקל המרשמלו בלב המדורה. המבוגרים לעומתם, מחפשים אחר נזיד המנה שתשביע את כרסם. הפתרון טמון בפויקה

מאת שי שגב

בל"ג בעומר הילדים מדליקים מדורה, והמבוגרים משגיחים. הצעירים מכינים את תפוחי האדמה והמרשמלו – אבל למבוגרים לא נותר הרבה מה לאכול.

הפתרון מושלם: בזמן שהילדים צולים את התוספת והקינוח, המבוגרים יכולים להכין בלי הרבה מאמץ את המנה המרכזית – הפויקה.

המילה פויקה מגיעה בכלל מאפריקאנס, שם היא נקראת Potjie, ופירושה סיר העשוי ברזל יצוק, שמטרתו לבשל בתנאי שטח. לסיר הפויקה מגוון גדלים, אשר כולם ממוספרים לפי נפח.

נהוג להכין תבשיל בסיר, המחומם על אש המדורה. יש שיעדיפו נזיד בשרי, ואלו שאינם קרניבורים יסתפקו במנה הצמחונית. . 

מסורת

כיום, הפויקה הוא כלי בישול מקובל בקרב האפריקאנרים בדרום אפריקה. לפי המסורת, אבות אבותיהם הביאו את המנהג מהולנד, שם איכות הסיר הייתה עשויה מסוג סגסוגת שהכילה חול מיובש – עובדה שהקנתה עוצמה ושטח פנים חזק. עם תחילת המאה הנוכחית, הפויקה הפך לפופלארי בקרב חיילים, מנגליסטים ושאר מטיילים.
. 

איזה כוהל לבשל עם הפויקה?

הפויקה מיועד לסבלנים. צריך להניח אותו על האש לשעתיים-שלוש בשקט, אז מומלץ להכין מראש הפעלות, צ'יזבטים, משחקי חברה או כמה שיותר כוהל, כי זה הולך לקחת זמן. אך בזמן הבישול והכנת הפויקה, חשוב מאוד לתבל ולהעשיר את הנזיד, ואחת השיטות להשבחת טעמי הבשר המעושן היא להוסיף לתא הבשר כלי עם יין או בירה או סיידר, כך שהנוזל יתאדה ויוסיף בשומות מעניינות לבשר.

השאלה שתמיד נשאלים – איזה יין, בירה או סיידר להוסיף לבישול? אל תמעיטו בערך המוצר הכוהלי, כפי שבוודאי לא תמעיטו באיכות הבשר או התבלינים. הכלל אומר, כי בזמן בישול להוסיף אך ורק כוהל שתהיו מוכנים לשתות אותו יחד עם הארוחה. ככל שהמשקה יותר איכותי, כך גם יצא הפויקה (או כל נזיד או תבשיל אחר) יותר טוב – והארוחה תשתבח ותהיה עשירה בטעמים. יחד עם זאת, לצורך הפויקה – מומלץ על יין, בירה או סיידר עשירים ומתובלים מאוד (לא משנה מחירם, רק איכותם), כיוון שהכוהל לא ישאר כלל לאחר הבישול, אלא רק הטעמים. מה שבטוח לפחות, הטעם יהיה משכר.