הוא לקח את הבגדים והזכרונות, השאיר רק ריח וכאב

אילו רק יכלה הנערה לזייף זכרונות, לזכור רק את מה שעושה לה טוב. אבל בזכרונות שניהם יחד, והנערה מעולם לא הרגישה כל כך לבד. סיפור על נערה שאהבה נער

Print Friendly

היה הייתה נערה, והיא אהבה נער. כמה סיפורים כבר נפתחו כך. חודשים מספר אחרי שהנער הלך, והנערה עדיין אהבה את הנער. הוא לקח איתו את הבגדים והזכרונות, את הריח השאיר שם, גם את הכאב.

זוג מאוהב (צילמה: גיגה פרקול)

זכרונות רחוקים, עמומים (צילמה: גיגה פרקול)

בדירה גיטרה מונחת לצד תמונה. היו רגעים שהנערה האמינה שלנצח יישארו יחד, אבל עכשיו הגיטרה מעלה  זכרונות רחוקים, זכרונות עמומים. אילו רק יכלה הנערה לזייף זכרונות, לזכור רק את מה שעושה לה טוב. אבל בזכרונות שניהם יחד, והנערה מעולם לא הרגישה כל כך לבד.  הכל צורב חלומות וקולות, הכל כואב קצב ועצב. אהבה ראשונה.

היה הייתה נערה, ועכשיו היא כבר בסדר. כמו חיה פצועה מלקקת את פצעיה, נמלטת מזירת הפשע. היא הפסיקה כבר לבכות, ואפילו העיניים פחות אדומות. מביטה לאחור וסוגרת את הדלת. ברחוב השעה מאוחרת ואנשים הולכים לכל כיוון. הנערה ממלאת את הריאות אוויר, כמו נושמת לראשונה, מתאוששת, מתגברת, ומתחילה ללכת בתהום של מנהטן רחוקה.

רסיסים של חוסר הבנה אינם מרפים, מלווים את הנערה ברחובות צרים עם קצת פחד. קבצן אחד מתחת לפנס הרחוב מביט בה ושואל על אמונה. בתי קולנוע מלאים גיבורים של סרטים שמביטים באנשים שחולמים לרגע ומתמכרים לסיפור אחר, למקום בו הכול אפשרי, והיא כמעט מאבדת את עצמה. על קירות דוממים כרזות דהויות עם פרצופים מחייכים. בין חנויות קטנות של סקס ובתי קפה קצת קשה שאין מה עוד לתת, שהיא מרגישה מרוקנת מהכול, שהוא לקח, שהדרך, באופן כל כך פתאומי, ברגע אחד, נגמרה.

ברגע של חולשה, הנערה חושבת על הנער. כבר אחרי שקיעה והיא לבד

השמיים מתמלאים עננים המבשרים על חורף שעוד מעט מגיע, ואיתו יבוא הגשם, ישטוף לאט את הנשמה. זה אור עכשיו, בין חושך לחושך, צליל לאחר שתיקה ארוכה, טיפה בצימאון. והכול מתערבב ללא צבע. בין ענן לענן, בין חלום לחלום, ברגע של חולשה, הנערה חושבת על הנער. כבר אחרי שקיעה והיא לבד במבוך שפעם צעדו יחד, וחיה רעה נובחת בטירוף. הצל רוקד וברדיו מנגנת להקה צעירה.

היה הייתה נערה, ועכשיו היא כבר יכולה לדבר, אז היא תוהה אם יבוא היום שבו הנער יתקשר. אם הוא דואג, או חושב מה איתה, אם הוא תוהה לרגע כיצד היא מרגישה.

נער ונערה, הם יכולים להיפגש לקפה, לשבת יחד סתם כך בלי סיבה כאילו מאומה לא קרה, כמו שני זרים שנפגשו בפעם הראשונה. אולי יילכו להצגה מוקדמת בתיאטרון, כמו שאהבו לעשות פעם, כשהבטיחו זה לזה  בלי לדעת שזו האהבה היחידה.

נער ונערה, אולי ייכנסו לקולנוע הקטן והיא תבכה כשהגיבור יתגבר על הפחד ויגיד על מסך ענק.

נער ונערה, עבר כל כך הרבה זמן מאז שדיברו לאחרונה.

היא כבר לא כועסת וגם לא שונאת

לא, היא כבר לא רוצה לשכנע אותו לנסות בחזרה. היא כבר יודעת שטוב לה עם עצמה. היא כבר לא כועסת וגם לא שונאת. היא פשוט רגועה יותר ואולי גם קצת יותר שלמה. ורוצה רק לדבר. להניח משהו שמכביד על לב סדוק. שברי מילים, זכרונות שוטפים. לסגור כדי שתוכל לפתוח דף חדש, רגוע יותר, נקי יותר. כדי שתוכל להמשיך בדרך חדשה.

היה הייתה נערה, ועכשיו היא רק רוצה לדבר ברוגע שלא יצעק, שלא יכעס. שיחליפו ביניהם מילים פשוטות. מילים מרגיעות על איך הלך וגמר ונזכר ושכח ונלחם בשדים שלו. ועכשיו זה זמן שאפשר לדבר בו.

היה הייתה נערה, ועכשיו היא ממשיכה הלאה. בטח עוד תיזכר בנער מידי פעם. תחשוב מה איתו, איזה ספר הוא קורא עכשיו. מתחת לדירה שלהם יפתחו חנות קטנה, ובבתי הקולנוע גיבור חדש ירדוף אחר אהבה, ולהקה חדשה תשיר על אהבה. משהו שם יישאר טמון עמוק בפנים, ומילים שנאמרו בשתיקה.  תרופה שהיא זמן, מחלה שהיא אהבה.

עוד יבוא יום והנערה שוב תחייך, יהיה לה עם מי להתגבר על הפחד. אולי היא עוד תטוס להודו ותלך שם יחפה. אולי תשב על גג רכבת כשהרוח מתנופפת בשיערה. היא תהיה מלכה, ומישהו יהיה המלך שלה. עוד יבוא יום שבו תרקוד, תתמסר לפעימות הלב של העולם. אולי יום שלם, אולי רק לרגע, בשקיעה.

היה הייתה נערה. כמה סיפורים עוד יסתיימו כך.

קריאה נוספת:

הוא חזר הביתה וראה אותה, עם החבר הכי טוב שלו

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה יחסים, סיפורים ושירים, פרידה ולב שבור, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.