יפן טירפדה הצעה שהעלו מדינות דרום אמריקה להקים מקלט בטוח ללווייתנים בדרום האוקיינוס האטלנטי. התוצאה – גוברים המתחים סביב עמדת טוקיו בנושא ציד הלווייתנים

מאת אורי קציר

הנציבות הבינלאומית לציד לווייתנים, גוף העוסק בניסיונות למצוא פתרון לבעייה המאיימת על הכחדת היונקים הגדולים הללו, מוצאת את עצמה קרועה יותר ויותר מבפנים בימים אלה. תכנית שהיתה אמורה לעלות לדיון בכנס השנתי של הנציבות בפנמה סיטי, טורפדה על ידי ממשלת יפן שעות ספורות טרם קיום הדיון המרכזי בכנס – ובכך עוררה שוב מתחים ישנים.

ארגנטינה, ברזיל, דרום אפריקה ואורוגוואי הן שניסחו יחד את הצעת ההחלטה להכריז על דרום האוקיינוס השקט כעל אזור שבו ייאסר מעתה והלאה לצוד לווייתנים, צעד הנתפס כסמלי בעיקרו, משום שציד לווייתנים כבר לא מתבצע בו שנים רבות. 38 מדינות תמכו בהצעה ו-21 התנגדו לה, בנוסף לשתי מדינות שנמנעו. כללי הנציבות קובעים, שהחלטות אלה חייבות להתקבל בהסכמה, והסכמה כזו מוגדרת שם כבעלת תמיכה של 75 אחוזים מהמדינות לכל הפחות.

חוזה טרודה פאלאצו, שהנהיג את המאמצים להעביר את ההצעה להקמת מקלט בטוח ללווייתנים בתקופה בה כיהן כנציג ברזיל בנציבות, האשים כי ההצעה טורפדה על ידי מדינות שקיבלו סיוע כספי ולוגיסטי מיפן, הנחשבת כמתנגדת העיקרית להחלטה. "יפן אינה רוצה לוותר כמלוא הנימה בכל דבר שיביא לפשרה הנוגעת ליכולתם לתמרן את העולם להתייחס לציד הלווייתנים באופן התואם את השקפתה", אמר טרודה פאלאצו, העומד כיום בראש המרכז לשימור לווייתנים, גוף לא-ממשלתי הפועל בברזיל. "הרי אי אפשר להאמין שנאורו או טובאלו הן בעלות אינטרס להצביע נגד הקמת המקלט או שהן טרחו ללמוד את הנושא לעומקו", הוסיף, "הן מצביעות כך משום שזה מה שיפן מכתיבה להן".

אבל תומכי השימור רואים קרן מסוימת של תקווה בכך שהתמיכה בהצעה הזו חזקה יותר מכפי שהייתה בעבר. בכנס השנתי שהתקיים אשתקד באי ג'רסי שבבריטניה, מנעו המדינות תומכות ציד הלווייתנים את קבלת ההחלטה נגדן בכך שהורו לנציגיהן לקום ולצאת מהאולם טרם קיום ההצבעה.

יפן צדה מדי שנה מאות לווייתנים במי אנטארקטיקה, הנחשבים כבר כמוגנים וכאסורים בציד, ובכך מעוררת את זעמן של אוסטרליה וניו זילנד, שבהן תיירות הצפייה בלווייתנים היא ענף מכניס ביותר. ארגון השימור האמריקני "סי שפרד" מטריד ללא הרף ספינות יפניות היוצאות לאיזור האנטארקטי למטרה זו, ויפן טוענת כי הפעילויות שמבצעות ספינותיה במים אלה הן למטרות מחקר בלבד, ומסיבה זו אין היא מפרה את האיסור הבינלאומי על ציד לווייתנים במים אלה.

הנציבות הבינלאומית לציד לווייתנים מתירה הרג לווייתנים לצורכי מחקר, אך בשרם של הלווייתנים הנקטלים מועבר ישירות לתעשיית המזון. יפן טוענת כי ציד לוייתנים הוא חלק בלתי נפרד מתרבותה ומאשימה את מדינות המערב בחוסר רגישות לתרבות זו. תומכי השימור גורסים, כי היפנים אוכלים את בשר היונקים הגדולים וקובעים כי עמדתה הנוקשה בנושא זה מקורה בכוחה העצום של תעשיית הדיג היפנית.

המדינות היחידות שמפירות בגלוי את האיסור הבינלאומי על ציד לווייתנים למטרות מסחריות הן נורבגיה ואיסלנד, הגם שהן מגבילות את הציד למימיהן הטריטוריאליים. שתי מדינות אלה הצביעו, כמובןן, נגד הצעת ההחלטה להקים מקלט בטוח ללווייתנים באוקיינוס האטלנטי. מדינות אחרות שהתנגדו להחלטוה, ושגם בהן יש משקל כבד ללובי של ענף הדייג, הן רוסיה, סין ודרום קוריאה.

היום צפויות המדינות המשתתפות בכנס לדון במכסות הצייד החדשות שייקבעו כמותרות עבור אוכלוסיות ילידים. את המכסות מציעות ארצות הברית, רוסיה, גרינלנד וכן סנט וינסנט והגרנדינים, מדינת איים זעירה בים הקאריבי.

רוב מתנגדי ציד הלווייתנים אינם מבקשים לחסום ציד בקנה מידה קטן, שאותו מבצעות אוכלוסיות ילידים זעירות, משום שבההיקף זה לא מתקיים איום משמעותי של הכחדה על אוכלוסיית הלווייתנים. ואולם, תומכי השימור העלו לאחרונה ספקות בנוגע לאותנטיות של טענות סנט וינסנט, שאין בה כמעט כל מסורת של צייד לוויתנים – ותוהים את מי בדיוק משרתת מעורבותה בנושא.