התירוצים הם "ציד למטרות מדעיות," האשמת לווייתנים בהידלדלות אוכלוסיות הדגים ומסורת קולינרית. ארגוני סביבה, אוסטרליה וניו זילנד מוחים בתוקף

מאת גרשון גירון

ראש המשלחת הדרום קוריאנית לנציבות הבינלאומית לציד לווייתנים, קאנג יון-סוק, הסתמך בהודעתו על חידוש ציד הלווייתנים בארצו, על דרישות דייגים הטוענים שהלוויתנים מסוג "מינק" מפריעים לעבודתם וזוללים להקות דגים. כך מדווחת רשת CNN. הוא טען עוד, שאין די באמצעים לא קטלניים להעריך את מספרי הלווייתנים ואת הרגלי האכילה שלהם.

ארגונים סביבתיים מפקפקים בהסברי דרום קוריאה. "אנו מאמינים שהצעד הוא ניסיון גלוי כמעט של קוריאה לנהל ציד לווייתנים מסחרי במסווה מחקר מדעי, בדומה לציד שעורכת יפן במקלט הלווייתנים שבאוקיינוס הדרומי," אמרה ונדי אליוט, ראש משלחת הקרן העולמית לשימור חיות הבר בסוכנות הציד.

יפן צדה לווייתנים מדי שנה למרות מורטוריום עולמי, שהוכרז עוד בשנות השמונים, ומתרצת זאת בפרצה בחוק המאפשרת את רצח היונקים למטרות מדעיות.

דרום קוריאה מתכוונת ללכת בעקבות יפן ולהציע זאת לוועדה המדעית של הנציבות הבינלאומית לציד לווייתנים.

מדינות אחרות באזור הביעו התנגדות חריפה לתוכניתה של סיאול. "אני מאוכזבת מאד מההודעה הזאת של דרום קוריאה," אמרה ראש ממשלת אוסטרליה, ג'וליה גילארד. "אנו מתנגדים לחלוטין לציד לווייתנים, ציד לצורכי מדע אינו תירוץ."

גם ניו זילנד הביעה התנגדות לתכנית. שר החוץ מארי מקאלי אמר שתכניתה של דרום קוריאה עלולה לחבל במעמדה של הנציבות הבינלאומית לציד לווייתנים.

לווייתני מינק, שאותם מתכוונת דרום קוריאה לצוד, נחשבים למין בסכנת הכחדה, אך סיאול טוענת שמספרם בצפון האוקיינוס השקט "התאושש במידה ניכרת." קאנג, הנציג הקוריאני לנציבות הבינלאומית לציד לווייתנים, אמר ש"היסטוריית ציד הלווייתנים של ארצו החלה בפרהיסטוריה, ובשר לווייתנים נחשב עדיין לחלק מהמסורת הקולינארית באזורים מסוימים של קוריאה."

לפני כניסת המורטוריום הבינלאומי לתוקף בשנת 1986, הקוריאנים צדו כאלף לווייתני מינק מדי שנה במים שסביב חצי האי, הוא הוסיף. אולם טענתו, שהלווייתנים מקשים על חיי הדייגים, נדחתה בזלזול על ידי ארגוני הסביבה. "האשמת לווייתנים בהידלדלות אוכלוסיות דגים דומה להאשמת הנקרים בהידלדלות היערות," טען ארגון גרינפיס. "לווייתנים אינם מדללים מאגרי דגה, דיג יתר וניהול רשלני של בני אדם עושים זאת."