בתום דיון סוער אישרה היום ועדת הכספים של הכנסת, ברוב קולות, לקריאה שנייה ושלישית, את חוק "הרווחים הכלואים", על פי הצעת החוק לעידוד השקעות הון, שהגיש שר האוצר, יובל שטייניץ.
חברות ישראליות וזרות, הפועלות בארץ במסגרת החוק לעידוד השקעות על גילגוליו השונים, צברו במרוצת השנים כ-117 מיליארד שקל, המכונים "רווחים כלואים", כשהמס ששולם עד היום בגינם הוא רק 500 מיליון שקל. כך מתברר ממצגת שהוכנה באוצר שהוצגה בחודש יולי בפני חברי הממשלה, בעת הדיון על חבילת הצעדים הכלכליים ובסוף אותו החודש בפני חברי ועדת הכספים.

במסגרת הצעת החוק נקבעה הוראת שעה, לפיה חברות יחויבו במס חברות מופחת על רווחים שמקורם במסלול פטור ממס, בהתאם לשיעור ההפשרה של הרווחים. הצעת החוק קובעת מנגנון של תמריץ בשיעור משתנה, כך שככל ששיעור ההפשרה של הרווחים גבוה יותר, כך שיעור ההטבה גבוה יותר. על פי הערכות האוצר, הצעת החוק צפויה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בשיעור של כשלושה מיליארד שקל.

נמנעו מחלוקת דיבידנדים

החוק לעידוד השקעות הון, טרם תיקונו בתיקון מס' 68 מיום 6 בינואר 2011, קבע מסלול פטור ממס על רווחים שהופקו במפעל תעשייתי או מוטב. יחד עם זאת, החוק קבע כי בעת חלוקת דיבידנד מתוך הכנסה של מפעל, שהושגה בתקופה שבה הייתה החברה פטורה ממס חברות, תהיה חייבת החברה, בשנת המס שבה חולק הדיבידנד, במס החברות שהייתה חייבת בו אילולא הייתה פטורה ממנו בשנה שבה הופקה ההכנסה. המצב המתואר לעיל גרם לכך, שחברות שקיבלו פטור ממס לפי החוק, נמנעו מחלוקת דיבידנדים מאותם רווחים על מנת שלא לשאת במס החברות בעת החלוקה.

שיעור ההטבה ינוע בין 30% ל-60%

הצעת החוק שאושרה בוועדה מציעה לחייב את אותם רווחים פטורים בשיעור מס מוטב בהתאם לשיעור ההפשרה של אותם הרווחים, כך ששיעור ההטבה ינוע בין 30% ל-60%, ובהתאם – שיעור המס שתשלם החברה ינוע בין 40%-70% משיעור המס המקורי אותו הייתה אמורה לשלם, אך לא פחות מ-6% (שנקבע כשיעור מס החברות המוטב המינימאלי).

בנוסף, נקבעה חובת השקעה בישראל בגובה עד מחצית מהטבת המס שניתנה לחברה (גם זאת באופן התלוי בשיעור ההטבה שקיבלה החברה), כאשר ההשקעה תהיה במפעל תעשייתי, בנכסים המשמשים את המפעל, במו"פ או בשכר של עובדים חדשים.

יחסוך גבייה מאזרחי המדינה

"אני מודה ליו"ר הוועדה ולחבריה שגילו בגרות, אחריות ואישרו את הצעת חוק הרווחים הכלואים, למרות הביקורת הפופוליסטית. בתקופה זו חשוב לקבל החלטות ענייניות ולהמשיך לשמור על כלכלת ישראל לטובת אזרחיה. המהלך שיזמתי יביא להכנסות של מיליארדי שקלים מהחברות הגדולות, פעולה שתחסוך את גבייתם של מיליארדי שקלים מאזרחי המדינה", ציין שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ.

מנהל רשות המסים, דורון ארבלי: "לאור החלטת הועדה, ניתן לטפל כראוי ברווחים שנצברו בחברות ובגינם לא שולמו מסים שנים ארוכות. החלטת הוועדה, יחד עם חיוב החברות להשקיע בארץ, יוצרת שילוב ראוי ונכון".

גלגולי החוק לעידוד השקעות

בראשיתו, עודד החוק מפעלים בכל רחבי הארץ, עם דגש על משיכת השקעות של תושבי חוץ. בשנת 1967 שונה החוק והמענקים שעד אז היו בלתי תלויים בגובה ההשקעה ניתנו כאחוזים מגובה ההשקעה ונותבו לפריפריה – 38% לאזור בעדיפות א' ו-17% לאזור עדיפות ב'.

יוזמת פנחס ספיר

בשנת 1968 נחקק סעיף מיוחד בחוק, ביוזמתו של פנחס ספיר, שנועד להביא את שאול אייזנברג להעביר את מרכז עסקיו לישראל. על פי התיקון לחוק, שזכה לכינוי "חוק אייזנברג", זכתה החברה לישראל של אייזנברג לפטור מתשלומי מסים במשך 30 שנה, לאשראי ממשלתי נוח והנחות ביבוא חומרי גלם. כמקובל במפעל מאושר בשנת ה-70 וה-80, נתנו למפעלים מאושרים מענקים והלוואות לא צמודות.

בשנת 1986 בוטלו ההלוואות וניתנה למשקיע בחירה בין מסלול המענקים ל"מסלול חלופי" בו ניתנו הטבות מס. בשנת 1990 תוקן החוק באופן שנתן מענקים גם למפעלים במרכז הארץ ונוספה אפשרות לקבלת הלוואות בערבות המדינה. בספטמבר 1990 התקבל בכנסת תיקון לחוק, שהרחיב את העידוד שנתנה המדינה להשקעות בהקמת מפעלים עד לשני שלישים מעלות הקמת המפעל.

בשנת 1997 הופחתו שיעור המענקים ל 24% באזור עדיפות א' ול-10% באזור עדיפות ב'. בשנת 2001 הועלה שיעור המענקים בנגב ל-32% במסגרת חוק הנגב. בשנת 2004 הוספו לחוק מסלול של הנחות ואף פטור ממס חברות וממס דיווידנדים. כמו כן, הותנו המענקים בעמידה בלפחות 70% מיעד התעסוקה שהוצג למרכז ההשקעות בעת בקשת המענק. בשנת 2005 הוסף התנאי, שלפחות 25% מהיקף הייצור של הפרויקט המאושר יהיה לייצוא.

תיקון מס' 68

בינואר 2011 , אושר תיקון מקיף ביותר (תיקון מס 68) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט. התיקון שינה את תנאי הזכאות להטבות המס וכן את הגדרת הישויות הזכאיות להטבות אלו והוא כולל, בין היתר, ביטול הדרישה להשקעה מזערית מזכה, ביטול פטור ממס, ביטול הטבות בלעדיות לתושבי חוץ, ביטול יחס המחזורים כך שחברה שתעמוד בתנאי החוק, תזכה להטבות מס על כלל המחזור שלה ובשיעור מס קבוע בהתאם לאיזור בו מוקם המפעל (שיעור מס נמוך יותר בפריפריה לעומת יתר חלקי הארץ.)

יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', תקפה את הערכות האוצר, שכתוצאה מהמהלך אפשר יהיה לגבות שלושה מיליארד שקל ואמרה: "תנו לנו את הכבוד שאנחנו לא מטומטמים. צריך הערכת גבייה חדשה".

מנכ"ל האוצר, דורון כהן, השיב: "את פוגעת במקצועיות של עובדי האוצר. תשאלי למה ההערכה לא משתנה ואם את רוצה לברר – תבררי. אבל לפגוע בעובדים זה לא ראוי".

יחימוביץ': "ההצעה הזו טובה מהקודמת, שלא התנתה השקעה בארץ. אך אני מבקשת לקיים את החוק כלשונו – האם זו בעיה מופרזת כשזה נוגע לבעל עסק קטן? אנחנו אומרים שבדיעבד אנחנו מוחלים על אי-קיום החוק ומאפשרים שמיטת חובות על כסף שהוא חייב למדינה ושאפשר להוציא עליו שומה כחוק. זה לא קביל. אפשר להעלות ל-70 אחוז השקעה בארץ ומשיכת 30 אחוז דיבידנד".

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון: "לא ייתכן שמשרד המשפטים ורשות המיסים יהיו דחליל של שר האוצר, ויגנו על המדיניות ההזויה שלו, שמשנה את כללי המשחק למספר מצומצם של חברות קטנות, ונותנת להן הנחה רטרואקטיבית של 27 מיליארד שקלים. בשביל תזרים מזומנים מיידי, שטייניץ ושותפיו מוכנים לפגוע פגיעה חמורה בעיקרון השוויון בפני החוק ולשנות את החוק תוך כדי תנועה, על-ידי ניצול הרוב הקואליציוני".

חברי הכנסת נוספים מהאופוזיציה תקפו את החקיקה. ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה): "פשוט אין לי אמון בניהול הכושל של האוצר".