פסטיבל עין יהודית ה-9 באשקלון הגיע אמש לסיומו, ובמהלכו הוקרנו כ-60 סרטים מכל העולם: עלילתיים, תיעודיים וקצרים. 

השופטים בפסטיבל עין יהודית השנה:  נוריתיעקבס–ינון – אמנית וידאו, במאית ומפיקה עצמאית, בעלת "סרטי אלומה"; מיקי בנאי – מפקחת מחוזית לאמנות במשרד החינוך; ועו"ד אריה ברנע – מחנך, חוקר השואה ולשעבר מנהל גימנסיה הרצלייה.

 הפרסים הכספיים, 7,000 שקל כל פרס, חולקו לזוכים, בליווי תעודת הוקרה: 

הסרט העלילתי הטוב ביותר – "דרכון טורקי", בימוי: בורק קאם ארליאל 

מנימוקי השופטים: "הצצה משכנעת ומרגשת של מופת מוסרי מהמעלה הראשונה, להצלת יהודים בידי מוסלמים טורקים בשואה. בסרט נעשה שימוש רגיש ודרמטי בין הקטעים העלילתיים המצולמים והמבוימים לבין עדויות הילדים הניצולים. רצף האירועים מדגיש באופן ברור את הרעיון בסרט, את רגעי השיא והתפתחות העלילה, שהינה ספק עלילה ספק תיעוד דוקומנטרי". 

ציון לשבח – "חג המולד של איירה פילקנשטיין", בימוי: סו קורקוראן

מנימוקי השופטים: "הסרט עוסק בהתלבטויות, תחושות ורגשות של ילדים החיים בתפוצות והתייחסותם לחגים, חיפוש אחר הזהות היהודית, הקשר ליהדותם, לעומת המקום בו הם חיים, חברת הילדים והסביבה. הסרט עשוי בהומור ובחן, העלילה זורמת ומשאירה במתח חיובי ובחיוך את הצופה"  

הסרט התיעודי הטוב ביותר – "טינריר ירושלים", בימוי: קאמל השקאר

מנימוקי השופטים: "הסיכוי לראות סרט שנעשה ברגישות ובאהדה לתרבות שנעזבה אי-שם בכפר טינריר שבמרוקו ע"י צעיר מוסלמי, יוצר קולנוע, החי בצרפת של היום, היא כמעט בלתי-אפשרית. איסוף המידע ע"י זקני הכפר, היהודים והמוסלמים, יוצר תמונה צבעונית של חיים מלאים, משותפים, חיי מסחר, הווי וידידות עמוקה, שהתפתחה בין שתי הקהילות. הפשטות שבחשיפת האמת מעוררת השראה. הסרט משאיר את הצופה במתח ובהתרגשות מהחיפוש ומגילוי עקבות העבר.

ציון לשבח – "עד לדור העשירי", בימוי: ג'רי גרג

מנימוקי השופטים: "שילוב מרגש של תקופת השואה ושל ההווה באמצעות סיפורו של ניצול מסלובקיה החוזר לארץ הולדתו ואשר מבליט את המסר האוניברסאלי באמצעות מפגש עם ילדים אירים

סרט הטלוויזיה הטוב ביותר – "שחרזאדה ומעדניית הכשר", בימוי: אגנס קאפין

מנימוקי השופטים: "שיקוף היחסים בין יהודים ומוסלמים בצרפת באמצעות הכרות מתפתחת בין אישה ונערה מוסלמים. הסרט עשוי בהומור, הסצנה בה הצעירה היפה לבושה בחולצה עליה כתוב: "אני מוסלמית אל תיכנס לפאניקה"  המגיעה לאזור יהודי כטבחית במסעדה כשרה, מעידה על חוש הומור מחודד, ציניות ואבסורד מפתיע הבא לידי מימוש. רעיון מיוחד ויוצא דופן". 

ציון לשבח – "כפרות סבבה סה טו", בימוי: אהוד שגב 

מנימוקי השופטים: "סרט יוצא דופן המדבר על אידיאולוגיה חינוך, אמונה מוסכמות חברתיות ודתיות. המעברים הקיצוניים בין השירה והתפילה בבית הכנסת ביום כיפור, הרחובות השוממים, הדממה והצום, לבין תיעוד במהלך 11 שנה של מסיבות טרנס בלתי מרוסנות, מייצרים מתח לאורך כל הסרט. נשאלות שאלות של חיפוש אחר זהות אישית וזהות חברתית ובגרות המשתקפת עם תיעוד הזמן המקום והמשפחה".