"הבו לי גנרלים עם מזל", אמר בשעתו נפוליאון. אימרה זו יכולה להתאים גם לשר התיירות היוצא, סטס מיסז'ניקוב. העובדה שבתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה, לא יצאה מדינת ישראל לאף מלחמה, עזרה למיסז'ניקוב לשמר את אחוזי התיירות הנכנסת ואף למנף אותם לשיאים חדשים, במונחים ישראליים כמובן. שנת 2012 תסתיים כנראה עם 3.6-3.7 מיליון תיירים המבקרים בארץ – לעומת 4 מיליון כפי שהיו אמורים להיות בתוכנית העבודה הרב שנתית.

שר ולא ג'נטלמן?

קשה לסכם באופן ענייני קדנציה מיניסטריאלית, שהוכתמה על ידי שורה ארוכה של פרסומים מביכים על התנהגות שר התיירות. בחודש ספטמבר, חשף ערוץ 2, עדויות של גורמי אבטחה שסיפרו על לילות רבים מאוד של שכרות ובילוי פרוע במועדונים, שבסיומם לא תמיד ידע השר מיסז'ניקוב היכן הוא נמצא. כן טענו, כי לא הגיע לישיבת הממשלה שעסקה בהחלטה לשחרורו של גלעד שליט.

אלו הצטרפו לפרסומים קודמים על התנהלות השר בחו"ל, ביניהם בילוי בפאבים בברזיל, היעדרות מפגישות עם אנשי עסקים ומאירועים רשמיים שבהם נכח נשיא המדינה, שמעון פרס; נטישה של טקס זכרון לקורבנות הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה; ביטול השתתפות בארוחת ערב במדריד עם יותר מ-50 אנשי עסקים, ששילמו כ-65 אירו כדי להשתתף באירוע.

לפי פרסום ב"הארץ", באחד מהמקרים שהה מיסז'ניקוב סוף שבוע שלם בביקור במינסק, בירת בלארוס, על אף שבשישי בערב, בשבת ובראשון לא קיים אף פגישת עבודה – ולמעשה ניהל לוח זמנים פרטי על חשבון משלם המסים.

לזה נוסף תחקיר של "המקור", בערוץ 10, כי משרד התיירות אישר לפסטיבל באילת תמיכה כספית יוצאת דופן בגובה כמיליון שקל, בשל קשר אינטימי עם אישה שהועסקה בפסטיבל. תנועת אומ"ץ אף פנתה בעניין זה בתלונה למבקר המדינה.

הדברים הוכחשו על ידי לשכת השר.

יציבות שלטונית ותוספת תקציבית

על עניין אחד אין עוררין: מיסז'ניקוב התחייב להישאר במשרד התיירות קדנציה מלאה וקיים את הבטחתו. אין זה דבר של מה בכך. ב-15 השנים האחרונות התחלף שר/שרה בכל שנה עד שנה וחצי (ביניהם עוזי ברעם, בני אלון, יצחק לוי, אמנון ליפקין שחק, רחבעם זאבי, בנימין נתניהו, משה קצב, יצחק הרצוג, אברהם הירשזון, יצחק אהרונוביץ, רוחמה אברהם-בלילא), ובמשך כהונת השרים הללו הגיעו לא פעם ידיעות לעיתונות על שאיפות של אותם שרים למשרדים יוקרתיים יותר. מקורביו של אחד השרים, שנמצא כיום במקום מוגן היטב, אף עלו להשתטח על קברי צדיקים, כדי שהשר יזכה להשתדרג למשרד האוצר.

לצידו עבד כל הקדנציה המנכ"ל, נועז בר ניר, מנכ"ל מקצועי עם הבנה כלכלית, כאשר בתחומים מסויימים נתן מיסז'ניקוב לבר ניר להוביל.

מיסז'ניקוב, איש מפלגת ישראל ביתנו, כיהן בעבר כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת. מעמדו הפוליטי של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, וקירבתו לראש הממשלה, נתניהו, חיזק גם את מעמדה של התיירות באמצעות מיסז'ניקוב. ישראל ביתנו לא היססה לאיים בהצבעה נגד אישור תקציב המדינה, אם משרד התיירות לא יקבל את התקציב המבוקש.

מצב פוליטי כזה, זכור מהתקופה שבה היה עוזי ברעם שר התיירות ויצחק רבין המנוח ראש הממשלה, והיחסים הקרובים ביניהם סייעו רבות לתיירות. אפשר להיווכח בכך בנתונים התקציביים: בשנת 2008 עמד תקציב משרד התיירות על כ-642 מיליון שקלים. עם כניסת השר מיסז'ניקוב לתפקידו בשנת 2009, גדל תקציב המשרד לכ-700 מיליון שקלים ובשנת 2011 עמד על כ-746 מיליון שקלים.

השנה עומד תקציב המשרד על כ-726 מיליון שקלים, וזאת לפני קיצוץ רוחבי עליו החליטה הממשלה לשנה הקרובה.

ה"אביב הערבי" הביא סתיו לתיירות בירושלים

כשמיסז'ניקוב נכנס לתפקיד במארס 2009, היה עליו להתמודד עם השלכותיו של המשבר הכלכלי העולמי של 2008 וההידרדרות בתדמיתה של ישראל בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", שהתרחש בסוף 2008 ותחילת 2009.

למרות שלא פרצה מלחמה בארבע השנים האחרונות, עמדה התיירות הנכנסת לישראל במבחן אירועים, כמו השתלטות השייטת על האוניה הטורקית מרמרה, שניסתה לפרוץ את הסגר על עזה (מאי 2010) ופריצת הגדרות במג'דל שאמס (מאי 2011). ה"אביב הערבי" בטוניסיה, לוב ומצרים, הביא בקיץ 2011 לירידה בתיירות לישראל, בעיקר לירושלים. מלונות רבים בבירה תלויים בתיירות צליינית, מכיון שהיא אינה נהנית מתיירות עסקית ענפה, כמו תל אביב, וגם לא מתיירות נופש כמו אילת וים המלח. המתיחות באזור המזרח התיכון הביאה לביטול חבילות תיירות משולבות למצרים ולישראל, בעיקר של הצליינים.

ממשלות ישראל הצטיינו גם הן, לאורך השנים, בדיכוי התיירות למפרע באמצעות הצבת יעדים לצרות עתידיות, ואלה כמובן לא חסרו גם בתקופת הממשלה הזו: אזהרות מפני הפיוס האפשרי בין הרשות הפסלטינית לחמאס, ש"יכול לפגוע בצורה קשה בתיירות לרשות ולישראל" במאי 2011; חודשים רבים של פמפום החשש ממה שיקרה, כשהפלסטינים יכריזו על הקמת מדינה פלסטינית בספטמבר 2011; בעבר איימה הממשלה מדי כמה חודשים על מבצע נוסף בעזה, שהתחלף אחר כך באיום הגרעין האיראני ובהפצצת הכורים עם תאריכים אפשריים משתנים.

יהיו חמישה מיליון תיירים ב-2015?

לסיכום הקדנציה של מיסז'ינקוב, ביקשנו ממשרד התיירות את המספרים: תקציבים, מספר חדרי מלון, מספר תיירים. זאת במסגרת המגבלה שבה פועלים כיום משרדי הממשלה אחרי פיזור הכנסת, שקיבלו הוראה מהיועץ המשפטי, ש"לא להאדיר" את פעילות השר והמשרד ורק להיצמד לעובדות.

מהמשרד נמסר, כי במסגרת ההיערכות להגעתם של חמישה מיליון תיירים לישראל בשנת 2015, המבוססת על מסקנות דו"ח חברת הייעוץ הבינלאומית "ארנסנט אנד יאנג", לפיתוח התיירות לישראל (2006), הציב משרד התיירות את היעד לארבעה מיליון תיירים בשנת 2012 בתוכנית התלת שנתית לשנים 2010-2012. "על אף האירועים הגיאו-פוליטיים שהתרחשו בתקופה זו בתוספת למשבר הכלכלי החמור במדינות העולם, בעיקר באירופה ובארה"ב, המהוות את מדינות המקור העיקריות לתיירות לישראל – הצליחה תנועת התיירות לארץ לשמור על יציבותה, ואף נרשמה עלייה של 7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד – דבר אותו אין לקחת כמובן מאליו", אומרים במשרד התיירות.

עם זאת, בתמהיל התיירים הנכנסים גדל הפלח של תיירי היום ושל המגיעים לביקורי קרובים, תוך ירידה במספר הלינות במלונות – על חשבון תיירות הנופש הטהורה. "לא חוכמה להגיע לחמישה מיליון תיירים עם ביקורי קרובים ובעלי דירות", אומר בכיר בתעשיית התיירות.

במינהל השיווק במשרד התיירות אמרו, כי המשרד התמקד בשנים אלו בשיווק ישראל כארץ הקודש, שבמרכזה ירושלים ונמשכה העבודה על דפוסי פעולה של מיקוד, פילוח וריכוז מאמצים, במקביל לאיתור ופריצה לשווקים חדשים פוטנציאליים כדוגמת ברזיל, סין, רוסיה, פולין, אוקראינה והודו.
לפי נתוני המשרד, בין השנים 2009 ל-2011 גויסו כ-300 סיטונאי תיירות חדשים בחו"ל, נפתחו קווי תעופה חדשים ליעדים כמו סין, הודו, ברזיל, אוקראינה, שוודיה ועוד. טיסות השכר לאילת עלו ביותר מ-100% מאז שנת 2009 לכ-25 (לעומת יותר מ-40 בשנות השיא, ע.ר.).

"בשל הפוטנציאל העצום הקיים במוצר התיירות בישראל ומתוך השוואה למדינות דומות באזור, ימשיך המשרד להיערך להגעתם של חמישה מיליון תיירים בשנת 2015. זאת, תוך המשך פעילות שיווקית ממוקדת, פעילות ליישום מסקנות הוועדה להוזלת הנופש בישראל, הגדלת ההיצע המלונאי וגיוון המוצר התיירותי בישראל", אומרים במשרד.

היכן ישנו חמישה מיליון תיירים?

מחקר משנת 2010 שעסק במדיניות לעידוד הקמת מתקני אכסון תיירותי, קבע שעל מנת להצליח לענות על הגידול הצפוי בתיירות הנכנסת יש להגדיל את היצע חדרי המלון בכ-19 אלף חדרים.
מבקר המדינה כבר נדרש לעניין, וטען שהממשלה ומשרד התיירות לא עשו די כדי להגיע אל היעד הזה. לפי נתוני משרד התיירות, אל המצבת של כ-48,000 חדרי מלון, נוספו בשנים 2009 ועד 2012 כ-3,916 חדרים להיצע אכסון המלונאי בישראל. 2,988 חדרים נוספים נמצאים כרגע בבנייה, זאת בנוסף ל-2,194 חדרי מלון נמצאים בשלבי אישור שונים. להערכת המשרד קיימים עוד אלפי חדרים בתהליכי תכנון ובנייה, שהמשרד אינו יודע עליהם פרטים.

באחרונה קיבלה הממשלה את הצעתם של השר מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לשיקום אזור מלונות ים המלח בהשקעה של כ-850 מיליון שקלים בחמש השנים הקרובות. במסגרת זו, החלה חברת הייעוץ דלויט הבריטית, שנבחרה לתכנן את התוכנית לפיתוח התיירותי (הפרוגרמה) של האזור, שבין חמי זהר לעין בוקק לחוף ים המלח, לכתוב את התוכנית התיירותית למקום. על פי הערכות, באזור הביניים עתידים להיבנות בין 12-16 מלונות חדשים בעשר השנים הקרובות. זאת, לצד הרחבת המלונות הקיימים, אשר יוסיפו בסך הכול כ-4,000 חדרי מלון להיצע האחסון המלונאי בישראל. המשרד מעמיד מענקים לכ-2,750 חדרים.

ההישג: ביטול הוויזות למבקרים מאוקראינה

בתעשיית התיירות סבורים, שההישג העיקרי של מיסז'ניקוב הוא ביטול הוויזות למבקרים מאוקראינה, דבר שהוביל להכפלת התיירות מיעד זה. לצד זאת, לא מכבר עברה ההחלטה על דירוג המלונות בישראל, נושא שעבר כתפוח אדמה לוהט בין שרים רבים, ושעשוי לשפר את השירות לתיירים מחו"ל ולהקל על החלטתם בבחירת מלון.

מינהלת השקעות הון בתיירות עברה ממשרד התמ"ת למשרד התיירות; אושרה תוכנית תמ"א 1/12 שמטרתה לעצור לזליגה של קרקעות עם ייעוד תיירותי לבנייה למגורים; הוגדלו המענקים למלונאות בירושלים ל-28%; הורחבה מפת העדיפות בתיירות, ואחרי הפסקה של כמה שנים, החל המשרד לתת מענקים גם להקמת אטרקציות. משרד התיירות גם השתתף בקידום ים המלח בתחרות שבע פלאי עולם הטבע, שבו לא זכה לבסוף ואף השתתף בכ-60 מיליון שקלים בתוכנית פיתוח של טבריה.
.
בצעד תקדימי, חבר משרד התיירות לעיריית הרצליה וכ-500 רוכשי דירות נופש במרינה בהרצליה חוייבו להשכיר את דירותיהם לשימוש מלונאי. כנס כלכלי-תיירותי ראשון של ה- OECD של המדינות המפותחות התקיים באוקטובר 2010, במלון המלך דוד בירושלים, לאחר שהנהלת הארגון דחתה את ההצעה הראשונית של משרד התיירות לקיים את האירוע במוזיאון מגדל דוד, בשל טענתם שהוא ממוקם במזרח ירושלים.

עם זאת, בוועידת ירושלים הבינלאומית לתיירות במארס 2011, במעמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מבין 20 שרי התיירות שהוזמנו לוועידה על ידי ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, והשר מיסז'ניקוב, אישרו את השתתפותם רק שרי התיירות של לטביה, סגן שר התיירות של מקסיקו, ושרת הכלכלה והפיתוח של גאורגיה, ורה קובליה, שביטלה לבסוף.

קזינו חוקי בישראל? התחרטנו

עם תחילת כהונתו של מיסז'ניקוב, הוא הודיע על תמיכתו בהקמת קזינו חוקי בישראל, מתוך רצון לגוון את המוצר התיירותי בארץ, להרחיב את הכנסות ענף התיירות למשק ולקדם ייצור מקומות עבודה נוספים בפריפריה. השר התבסס על מסקנות ועדה בין-משרדית שבחנה את הנושא לעומקו והמליצה על הקמתו של קזינו בישראל.

עכשיו טוענים במשרד התיירות, כי בדיונים שנערכו במטרה לקדם את הנושא, התברר כי משרדים שתמכו בהקמת קזינו בעת חברותם בוועדה הבין-משרדית, שינו את דעתם והם מתנגדים כעת להקמת הקזינו. בדיונים עם משרד האוצר סוכם, כי מנכ"ל משרד האוצר ירכז את הטיפול בנושא. במקביל, הוכנה טיוטת הצעת חוק לבניית הקזינו על ידי הלשכה המשפטית במשרד התיירות. עם התחלפותו של מנכ"ל האוצר, הפסיק משרד האוצר את הטיפול, והפצתה של טיוטת החוק בוטלה, לאור הקפאת קידום הפרויקט.

סך הכל, שר התיירות מיסז'ניקוב, על אף ההאשמות נגדו, נחשב בין שרי התיירות היותר טובים אי פעם במשרד. מסקנות הוועדה להוזלת עלויות הנופש שמינה מיסז'ניקוב עשויות להביא להוזלת מחירי הנופש בישראל בטווח הבינוני והרחוק. גם ההחלטה על פיתוח אזור ים המלח היא בין המהלכים שיעזרו לשנות את פני התיירות בשנים הבאות. אם לדרג אותו בדירוג הכוכבים: 4 פלוס, לדעתי.