דנקטאש, שבריאותו הידרדרה מאז השבץ שעבר אשתקד, היה המדינאי הטורקי-קפריסאי הבולט ביותר בסכסוך המר המתנהל באי האהבה מזה למעלה מיובל שנים. הוא היה האיש שהקים את הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין ונקט קו ניצי, שבמידה רבה היה מכשול להשגת הסכם לאיחוד מחדש של האי. התוצאה: הטורקים הקפריסאים נותרו מחוץ לאיחוד האירופי

מאת אורי קציר

ראוף דנקטאש, האיש שהקים את הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין והיה לנשיאה הראשון, הלך אתמול לעולמו בגיל 87. דנקטאש, שמצב בריאותו התדרדר לאחרונה בעקבות שבץ מוחי שעבר בשנה שעברה, הובהל לבית החולים כבר ביום ראשון כשהוא סובל מהתייבשות, שהתפתחה במהירות לקריסת מערכות כללית בגופו.

דנקטאש היה הכוח המניע מאחורי הקהילה הטורקית בקפריסין במשך למעלה משלושה עשורים. הוא נולד בעיר פאפוס שבמערב קפריסין בשנת 1924 ובבגרותו למד בלונדון והוסמך כמורה וכעורך דין. כששב לארצו, החל לעבוד כעורך דין, ולאחר שנים אחדות מונה כתובע מטעם הממשלה בקפריסין, שעה שזו הייתה נתונה לשליטת הכתר הבריטי. משנת 1963 יצג את המיעוט הטורקי בכנסים בינלאומיים, ואף נמנה על מייסדי ה-TMT, סיעה פרלמנטרית שהורכבה מקפריסאים-טורקים והתנגדה נמרצות לתנועת EOKA, ששאפה לאחד את קפריסין עם יוון. בשנת 1973 נבחר כסגן נשיא של קפריסין.

ב-1974, בעקבות הפלישה הטורקית וחלוקת האי לשני אזורי שליטה, הקים דנקטאש את "מפלגת האחדות הלאומית" ומונה כנשיא הישות הטורקית שהוקמה בחלקו הצפוני של האי וראתה בעצמה חלק מפדרציה קפריסאית בת שתי מדינות.. אלא שלמעט טורקיה, שום מדינה לא הכירה בישות המדינית החדשה, וב-1983 הכריז דנקטאש חד-צדדית על עצמאות הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין.

המדינה החדשה, שגם היא לא זכתה להכרה בינלאומית (למעט הכרה טורקית) מנתה 170 אלף תושבים ועל גבולותיה הגן צבא של 35 אלף חיילים טורקיים. נקאטש עצמו נבחר לנשיאה שלוש פעמים ברציפות, אך לא עלה בידו לשנות את המציאות העגומה בה פעל. ב-1994 הטיל האיחוד האירופי אמברגו סחר על צפון קפריסין, מה שהביא את הכלכלה המקומית לסף קריסה. בשנת 2000 גברו הלחצים על דנקטאש להגיע לידי הסדר שיאפשר איחוד בין שני חלקי האי. הלחצים הופעלו עליו גם מבית, שכן גם טורקיה וגם קפריסין שאפו להצטרף לאיחוד האירופי. בשנת 2002 הפגינו נגדו גם תושבי צפון קפריסין עצמם, שתושביו הטורקיים של האי רצו להצטרף לאיחוד האירופי, וזה סירב להכיר במדינתם אלא אם תאוחד עם קפריסין היוונית. ההצטרפות נקבעה ל-2004 ועמדתו של דנקטאש נתפסה כמכשילה את מאמצי האיחוד.

בדצמבר 2003 ספגה מפלגתו של דנקטאש מפלה בבחירות לפרלמנט הצפון-קפריסאי. דנקטאש נאלץ להיכנס למשא ומתן נוסף עם היוונים, והשיחות הסתיימו בהסכם לאיחוד האי שנוסח בחסות מזכ"ל האו"ם דאז, קופי אנאן. ההסכם קבע כי קפריסין המאוחדת תהיה מדינה פדרלית של שני קנטונים, יווני טורקי; הנשיא וסגן הנשיא יהיו משתי עדות שונות ויערכו רוטציה בתפקידיהם בכל 20 חודש; יוקם פרלמנט בן שני בתים, שבאחד מהם יהיו ייצוג שווה לשתי העדות ובאחר יהיה ייצוג יחסי בהתאם לגודל כל עדה; בית המשפט העליון יורכב ממספר שווה של שופטים יווניים וטורקיים, ובנוסף יכהנו בו גם ששלושה שופטים זרים; חוקה פדרלית ומתחתיה חוקה נפרדת לכל קנטון; זכות שיבה מוגבלת של פליטים לשני חלקי האי; והמשך נוכחות של צבאות יוון וטורקיה על אדמת קפריסין.

הנוסח האחרון שהציג אנאן לא היה מקובל על דנקטאש ולא על נשיא קפריסין היוונית, טאסוס פאפאדופולוס. משאל עם בצד הטורקי הביא לאישור ההסכם ברוב גדול, אבל תושביו היווניים של האי דחו אותו במשאל עם נפרד. המאמצים לאיחוד נכשלו וקפריסין הטורקית נותרה מבודדת מבחינה מדינית ומחחוץ לאיחוד האירופי.

במאי 2004 הודיע דנקטאש שלא יתמודד על כהונה חמישית כנשיא. במקומו נבחר לתפקיד מהמט עלי טלעת.

I