23 אחוזים מהיהודים באירופה אינם משתתפים באירועי תרבות יהודים או הולכים למוסדות יהודיים שמא ייפגעו בדרך; 33% אינם יוצאים מן הבית עם סימנים מזהים כמו כיפה או מגן דוד ו-77% אינם מדווחים לשום ארגון, יהודי או מקומי, על הצקות, עלבונות והטרדות שהם חווים בשל הצפי שהדיווח לא יטופל והמתקיף לא יזוהה.

כך עולה מסקר נרחב, שנערך בקרב אוכלוסיית יהודי קהילות אירופה, לרגל יום השואה העולמי החל מחר. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של כ-6,000 יהודים. נתוני הסקר ונתונים נוספים נכללו בדו"ח השנתי על האנטישמיות שהוגש היום לממשלה ע"י השר נפתלי בנט.

עוד עולה מהסקר כי שליש מהנשאלים (33%) חוששים ליפול קורבן להתקפה אנטישמית; 20% מן הנשאלים שוקלים להגר מארצם; 66% מהמשיבים רואים באנטישמיות בעיה המשפיעה על חייהם; 76% ציינו שהאנטישמיות החמירה במהלך חמש השנים האחרונות; כרבע חוו במהלך השנה שלפני הסקר תקרית שכללה גם עלבון מילולי וכמעט מחצית מודאגים מן האפשרות שיפלו קורבן לעלבון או להטרדה בשנה הבאה.

המדינות בהן נרשמו אחוזי הדיווח הגבוהים ביותר על עליית אנטישמיות הן הונגריה, צרפת, בלגיה ושבדיה. נראה כי באופן יחסי, המצב חמור פחות באיטליה, גרמניה, בריטניה ולטביה.

כ-30% מן הנשאלים בהונגריה סבורים שעיקר האיום נובע מחוגי הימין הקיצוני ואילו בצרפת ובבלגיה הצביעו מירב הנשאלים (73% ו-60% בהתאמה) על המוסלמים הרדיקליים כמקור העיקרי לאיום האנטישמי. האנטישמיות הקלאסית, הנובעת ממקורות נוצריים, נמצאת במקום האחרון ברשימה על פי סקר זה.

בשנה החולפת חלה ירידה במספר ההפגנות נגד ישראל וייתכן שהרשתות החברתיות הולכות ותופסות את מקומן. על פי הדו"ח הנוכחי, הרשתות החברתיות מתחזקות והולכות ביכולתן לגייס המונים לאירועים, בהשפעתן בזירה הציבורית פוליטית, ובהפיכתן לאמצעי התקשורת הנוגע – לחייהם, ואפילו מנהל את חייהם, של מאות מיליוני אנשים, גם בהיבטים הנוגעים לגילויי אנטישמיות ואנטי ציונות.

כ-70% מנשאלי הסקר השיבו שהם רואים באנטישמיות המקוונת, זו שהם נתקלים בה בסרטוני היוטיוב, בצ'טים ובבלוגים, בעיה הקיימת בארצם וכן כי האנטישמיות המקוונת התגברה במהלך חמש השנים האחרונות. הפגיעות החמורות יותר בעיניהם הן אלה המכוונות באופן ישיר כלפי הנמען היהודי וככל שהנמענים צעירים יותר הם חשים את הפגיעה ביתר שאת, בגלל מעורבותם הגוברת במרחב המקוון וברשתות החברתיות.

בדו"ח שהוגש לממשלה נאמר כי קשה מאד להיאבק בקלות שבה מועלים חומרים לאינטרנט ובאנונימיות שיוזם העלאת החומר מסתתר מאחוריה ברוב המקרים. סרטון קצרצר בן דקות ספורות שהופץ השנה ביוטיוב, בו קרא מוסלמי אדוק שזוהה כמאליק נאראם, מעריץ של דיידונה, קריאה חד משמעית לרציחת כל היהודים באשר הם, רץ ברשת באין מפריע עד שגויסו מספר התלונות שהספיקו להסרתו. הסרטון הוסר, אך מפיצו טרם נתבע לדין על הסתה לרצח, עובדה המצביעה על כך שקווים אדומים שהתקיימו במשך כמה עשרות שנים אחרי מלחמת העולם השנייה, נחצים כיום באין מפריע. אגב, לדיידונה בעצמו, כחצי מליון חברים ועוקבים ברשתות החברתיות, נתון המראה את השפעתו ואת המרחב העצום בו תופעת האנטישמיות ברשת מתרחשת.

האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט, ממשיכות להפיץ תיאוריות קונספירציה אנטישמיות מופרכות. בצ'ילה ובארגנטינה, נפוצה ברשת הטענה שאלפי חיילים ישראלים, בבגדים אזרחיים, ממפים את דרום צ'ילה, כדי לממש את Plan Andinia , שעיקרה כיבוש פטגוניה על מנת להקים בה מדינה יהודית. לפי אתרים אלה קנה המיליונר היהודי, אדוארדו אלשטיין את פטגוניה מנשיאת ארגנטינה, תמורת ביטול חובה של ארנגטינה לבנק העולמי. בוונצואלה האשימו את ישראל והציונות במותו של הוגו צ'אבס, ואתר פרו ממשלתי טען שחשף – קונספירציה לפיה ממשלת ישראל מתכננת התקפה נגד סוריה ומלחמת עולם שלישית בה תתקוף ישראל את סין ורוסיה.

"אומת האיסלאם" (Nation of Islam), הפועלת בארה"ב, מעלה חדשות לבקרים תיאוריות קונספירציה מופרכות. אחד הרעיונות האחרונים בתחום זה הוא המלצה לגולשים לבחון את שטרות הדולר ולראות שעל צידם האחורי מתחבא מגן דוד.

גם ברוסיה מואשמים היהודים בכל צרותיה של המדינה, לרבות המצב הכלכלי, וכך מואשמים אנשי אופוזיציה מצד אחד ומשטרו של פוטין מצד שני בכך שמכרו עצמם להון יהודי. אפילו בקירגיסטאן, שבה הנושאים היהודיים והציוניים זוכים לתשומת לב מועטה, בדומה לשאר מדינות אסיה התיכונה, מואשמים יהודים בגרימת הבעיות הכלכליות והחברתיות, ובאוקראינה הועלתה מחדש ההאשמה שיהודי ארה"ב שידלו את המשטר הסובייטי ב 1000 לגרש את הטטארים מחצי-האי קרים כדי להקים שם רפובליקה יהודית, והנשיא אובמה התבקש לפצות את העם הטטארי.

באיטליה נספרו כמאה אתרים בעלי אופי אנטישמי ברשת, המלווים בפורומים, דפים ובלוגים. בקנדה ההטרדות באינטרנט מהוות חלק נכבד מכלל ההטרדות, ומחצית מן הנשאלים בסקר יהודי מקומי ציינו את האינטרנט כמקור למרבית ביטויי השנאה.

ברשתות החברתיות במקסיקו התרחש בתחילת השנה גל חסר תקדים של ביטויים אנטישמיים הקשורים לשואה, כמו "אני נשרף כמו יהודי", שהגיע למקום השישי ברשימת הפופולאריות בטוויטר, וציוץ נוסף שילב בין משחק ילדים לבין תמונה של יהודים מתים במחנה ריכוז. עוד יש לציין כי אתרים אנטישמיים ידועים, כמו holywar.org או stormfront ממשיכים בפעילותם באין מפריע.

מהדו"ח עולה כי התהליכים המורכבים והשנויים ביותר במחלוקת בקרב מדינות אירופה התרחשו בהונגריה, והיא נחשבת למקרה בוחן בולט להבנת המגמות הנוכחיות באנטישמיות. מפלס הדאגה בקרב היהודים בהונגריה גבוה מאוד, וניכרת עלייה משמעותית בתחושות הפחד של הקהילה היהודית מתופעות אנטישמיות במהלך השנה החולפת, גם אם לא נרשמה במהלכה עלייה משמעותית בתקריות האלימות.

יש לראות את תהליכי ההקצנה בהונגריה על רקע כמה מגמות מרכזיות: א. התגברות השיח הלאומני מאז עליית מפלגת פיד"ס (איחוד הדמוקרטים הצעירים, מפלגת ימין מרכז נוצרית שמרנית) לשלטון באביב 2010. הממשל, אשר זכה לתמיכה גורפת של הציבור, נקט בשנים האחרונות בצעדים אוטוריטאריים הפוגעים בחופש הביטוי ובעצמאות המערכת המשפטית, ומנוגדים לרוח הדמוקרטית ליברלית. מגמות אלו, יחד עם עליית האנטישמיות והתחזקות מגמות – הקיצוניות והגזענות, זכו לביקורת נוקבת מצד גורמי האיחוד האירופי. תגובת הממשל ההונגרי לביקורת האיחוד האירופי הייתה מסע תקשורתי פופוליסטי שהופנה כנגד מוסדות האיחוד ותובל בנימה אנטי מערבית אשר הזכירה את הטרמינולוגיה – הקומוניסטית הקלאסית של המלחמה הקרה.

מפלגת "יוביק" (Jobbik) הקיצונית, המוגדרת כ"ניאו נאצית" למרות הכחשותיה, מהווה – כוח פוליטי משמעותי וכיום הינה המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט ההונגרי. מפלגה זו מצליחה למשוך אליה שכבות רחבות מהעם בהונגריה, כולל צעירים משכילים, ולא רק קהל מן השכבה הסוציו אקונומית הנמוכה. המפלגה מנהלת באופן עקבי קו אנטישמי, כפי – שמדגימה הצעת אחד מנציגיה בפרלמנט לערוך רישום של הונגרים בעלי אזרחות כפולה, קרי גם ישראלית. ההצעה ל"רישום היהודים" זכתה לכיסוי ולהד תקשורתי נרחב, גם מחוץ להונגריה. מפלגת "יוביק" מנהלת קו רביזיוניסטי מבחינת הזיכרון ההיסטורי ההונגרי, שהינו קו אנטי קומוניסטי עקבי ובכך אינה שונה בהרבה ממפלגת השלטון. המפלגה נוקטת קו גזעני גם כלפי מה שהיא מכנה "הפשיעה הצוענית".

הקיטוב הפוליטי בין השמאל לבין הימין בהונגריה הינו ניכר, על אף שמפלגת השלטון ממצבת עצמה בעמדה לאומנית תוך שהיא דוגלת ב"ערכים לאומיים ונוצריים", מילות קוד המאפשרות למעשה התקרבות לשיח האנטישמי של הימין הקיצוני.

אחד הביטויים הבולטים של המגמות הנוכחיות הוא החדרת כתביהם ורעיונותיהם של סופרים ומשכילים אנטישמים, ביניהם גם פרו נאצים מובהקים, לתוך המערכת החינוכית – ולחיים התרבותיים, תוך עידוד עולם הערכים השמרני לאומני אנטישמי. גלי השנאה, הזיקה לרעיונות פאשיסטיים מן העבר, ביטויים אנטישמיים קיצוניים ביותר, ותעמולה אנטי ציונית ואנטי ישראלית, בעיקר על רקע המשבר הכלכלי, בולטים ברשתות החברתיות ובאתרים באינטרנט.

לצד הביטויים המדאיגים אשר תוארו, אישים בכירים בהונגריה מדגישים את התנגדותם הנמרצת לאנטישמיות ולכל ביטויי גזענות. בפגישות עם אישים יהודיים ובאירועים מרכזיים, כגון כנס הקונגרס היהודי העולמי בבודפשט ב 2013 , מדגישים ראשי המדינה את מחויבותם למאבק – בקיצוניות. בכנס רב משתתפים על המאבק באנטישמיות אשר נערך בפרלמנט של הונגריה בראשית אוקטובר 2013 (בנוכחות השר יאיר לפיד, אשר הזכיר להונגרים את אחריותם לשואה, ואת החקיקה האנטישמית שהתקבלה באותו פרלמנט), הצהירו אישים מרכזיים כמו שר החוץ יאנוש מארטונ'י, שהונגריה אחראית לשואת יהודיה. הייתה זו נטילת אחריות חד-משמעית, אשר טרם נשמעה בצורה כה ברורה בארבע השנים האחרונות. ממשלת הונגריה יזמה והשתתפה באירועים בהונגריה ובמדינות רבות נוספות במהלך "שנת וולנברג", השנה המאה להיוולדו. כמו כן, הממשלה הקצתה משאבים גדולים לציון אירועי הזיכרון במלאות שבעים שנה לשואת יהודי הונגריה במהלך 2010 . מבקרי ממשל אורבאן טוענים שמדובר במסע של יחסי ציבור לקראת הבחירות הכלליות שתערכנה ובשינוי טקטי ולא אסטרטגי במאבק נגד האנטישמיות והגל הלאומני השוטף את הונגריה.

אירוע נוסף הנוגע ליום השואה הבינלאומי היה טקס שבו הוענקה ליו"ר יד ושם אבנר שלו תעודת הכרה מטעם אונסק"ו במפעל איסוף דפי העד לזכרם של הנרצחים בשואה כאוסף בעל חשיבות מיוחדת לאנושות כולה.

במעמד הטקס העניקה מזכ"לית הוועד הישראלי לאונסק"ו ד"ר דלית אטרקצי' ליו"ר יד ושם אבנר שלו ולמנהל היכל השמות ד"ר אלכסנדר אברהם את התעודה מטעם אונסק"ו לרגל הכללתו של מפעל דפי העד של יד ושם כחלק ממאגר "זכרון עולם". באירוע אמר יו"ר יד ושם אבנר שלו: "ישנה משמעות שדווקא ביום הזיכרון הבין-לאומי לשואה קיבל אוסף שמות הנרצחים היהודים בשואה הכרה בחשיבותו אוניברסלית לאנושות כולה, שנתנה לו היום על ידי ארגון אונסק"ו".

זוהי הפעם הראשונה שאוסף ישראלי זוכה בתואר זה. בדפי העד, אשר מאז שנות החמישים נאספים על ידי יד ושם מקרובים ומכרים, מתועדים שמותיהם ופרטיהם האישיים של הנרצחים בשואה. מאגר זיכרון עולם של אונסק"ו נוסד בשנת 1995 והוא כולל כיום 299 פריטים ואוספים נבחרים וייחודיים מרחבי העולם. התכנית של אונסק"ו מעלה את המודעות הבין-לאומית לחשיבות השימור והנגישות לאוספים ייחודים בעלי חשיבות מיוחדת לאנושות כולה.

יד ושם פועל, מזה 60 שנה, לאיסוף שמות היהודים שנרצחו בשואה. מאז 1954 יד ושם אוסף דפי עד מניצולי שואה ומאלו הזוכרים את הקרבנות. עד היום הונצחו 2.6 מיליון שמות בדפי עד, אשר יחד עם מקורות ממסמכים ארכיונים אחרים אפשרו ליד ושם להגיע ל 4.3 מיליון שמות של יהודים שנרצחו בשואה מתוך ששת המיליונים. אוסף דפי העד שמור בהיכל השמות שביד ושם והוא חסר תקדים בהיסטוריה במימדיו ובמטרתו לשמר את השמות כסמל לאנושיות הקרבנות. בשנת 2004 יד ושם העלה את כל השמות לאתר האינטרנט שלו ובכך איפשר לכל יהודי לחפש מביתו במאגר המרכזי של השמות קרבנות השואה מידע אודות יקיריו שנרצחו ולמלא דף עד להנצחתם. אוסף דפי העד זמין באתר האינטרנט של יד ושם בשפות אנגלית, עברית, רוסית, גרמנית וספרדית.

יד ושם מסייע לציבור במילוי דפי עד ע"י רשת של מתנדבים הפרוסה ברחבי הארץ. פרטים  בטלפונים: 02-6443808, לדוברי רוסית 02-6443235.

יד ושם יקיים לרגל יום השואה הבינלאומי שורה של אירועים והרצאות בארץ ובעולם. אנשי יד ושם יקיימו הרצאות בפריס, לונדון, מיאנמר, סינגפור, ויאטנם, גאנה, דרום אפריקה, ג'נבה, צ'כיה, אוקראינה, קרואטיה, מולדובה ועוד.

מחר, ביום זיכרון  הבין לאומי לקרבנות השואה  יקיימו אנשי יד ושם בתחום ההוראה והמחקר שורה של הרצאות ברחבי העולם. בנוסף, תת-אתר מיוחד לשימוש באמצעות מכשירים ניידים חכמים הועלה לאתר יד ושם באינטרנט.

בין האירועים המרכזיים:

•           ב- 27.1.14 יתקיים בפריס, צרפת כנס של אונסק"ו. במסגרת הכנס מנהל בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה של יד ושם ד"ר אייל קמינקא ינחה פאנל בנושא – "מחקר פדגוגי בהוראת השואה: כיצד להעריך מדיניות ונהלים?"

•           ב- 27.1.14 תפתח בבניין האו"ם בווינה, אוסטריה תערוכת כרזות בין-לאומיות בשיתוף "הברית הבין-לאומית למען זיכרון השואה" וגופים נוספים – "שומרים על הזיכרון חי".

•           יד ושם ישתף פעולה עם משרד החוץ והשגרירויות בעולם ויקיים הרצאות בנושא השואה בגאנה, מיאנמר, סינגפור, ויאטנם, דרום אפריקה, ז'נבה, לונדון ועוד.

לערוץ היו-טיוב של יד ושם הועלה סרטון "מאחורי הקלעים של פרויקט איסוף השמות". http://www.youtube.com/watch?v=wqlYlaXqvTA&feature=youtu.be. מאגר שמות קרבנות השואה נגיש באתר האינטרנט של יד ושם ב-www.yadvashem.org. יד ושם מסייע לציבור במילוי דפי עד ע"י רשת של מתנדבים הפרוסה ברחבי הארץ. פרטים בטלפונים: 02-6443808, לדוברי רוסית 02-6443235

מחר, 27.1.2014 יתקיימו 8 הקרנות בכורה ארציות בשיתוף מרכז הצפייה לסרטו החדש של קלוד לנצמן: "אחרון הלא צדיקים". כל הקרנה תפתח  בהרצאה קצרה בת 15 דקות של טובי המרצים בתחום. ההקרנות הן בשיתוף סרטי אורלנו ובית  טרזין.

יד ושם העלה אתר מיוחד לציון יום הזיכרון הביו לאומי לקרבנות השואה המותאם לשימוש באמצעות מכשירים ניידים חכמים. כמו כן, הועלה תת-אתר בשפות גרמנית וספרדית העוסק בתערוכת הקבע החדשה בבלוק 27 במוזיאון אושוויץ-בירקנאו שאצר והפיק יד ושם, זאת בנוסף לעברית ואנגלית.