גרפיטי ואמנות רחוב מגיעים בכל מיני צורות. יש כאלו שמרססים את היצירות שלהם עם ספריי ישר על הקיר מסקיצה שציירו בעוד מועד או סתם מהדמיון. יש כאלו שהכינו מראש שבלונה ומרססים על השבלונה (הללו מוגדרים כאומני סטנסיל) וכתמדובר בעבודה בצבע או במספר גוונים הרי שלשבלונה תהיינה הרבה מאוד שכבות. אחרים מציירים על נייר ומדביקים על הקירות. יש כאלו המתמחים בדיוקנאות ואחרים בסצינות פנטסטיות. רבים מהם פיתחו סגנון משלהם וקשה לפספס אותו, הדמויות החוזרות, וסגנון האיור לפעמים טובים יותר מחתימת האומן.
MAN-X הוא אומן סטנסיל לא מזוהה, היצירות שלו הן בדרך כלל קטנות או לא עולות על גודל של פוסטר חצי גליון. אני מניח שהוא איננו מקומי. יום אחד הופיעו מספר עבודות שלו על קירות Cour Julien ומאז לא נראו עוד כנראה עוד מבקר שרצה להיכנס להיכל התהילה
חווזי לעומתו דווקא כן מקומי, הוא אמן מחאה עם הומור אכזרי, גם הוא עובד עם שבלונה, בדרך כלל עם גוון אחד.
אניקה לעומתם מנסה גם להרוויח קצת כסף מהכשרון שלה, היא עובדת על נייר ומדביקה אותו. אחת העבודות הללו היא בעצם כרזת פרסום שלה.
שלוש היצירות הבאות נמצאו לא רחות אחת מהשניה השתיים הראשונות נוצרו בוודאות על ידי אותו אמן והשלישית היא כנראה יצירה פרטית
אמני גרפיטי מרוויחים לחמם מדי פעם מעבודות על חלונות ראווה תריסים ושלטים של חנויות. כאלו ניתן למצוא בכל פינה במארסי. וראיתי לא מעט סדנאות של יוצרים שהחליטו שאין סיבה שלא להרוויח קצת כסף מהכשרון שלהם. אחרי הכל גרפיטי לחובבים זה עסק יקר מאוד, והתהילה לא נשארת על הקיר לאורך זמן.
לכתבות הקודמות
כתבה חמישית
כתבה רביעית
כתבה שלישית
כתבה שניה
כתבה ראשונה
גורן
9 באפריל 2016 @ 10:20
עמית תמונות יפות וצילומים יפים יותר יפים מהקשקושים שמעטרים כל קיר בארץ ובעולם