רוב הציבור בוודאי חושב שהוא יודע את הסיפור המלא שנקרא בתקשורת 'הנס על ההדסון', כפי שהתרחש בשנת 2009: קברניט צ'סלי 'סאלי' סולנברגר, של מטוס חברת יו אס איירווייז 1549 – העמוס ב-155 נוסעים, נקלע לנחיתת אונס באמצע נהר ההדסון בניו יורק דקות ספורות לאחר ההמראה. למזל כולם, אף אחד לא מת.

"סאלי: נס על ההדסון": טום האנקס שוב מציל את המצב

סולנברגר הפך לגיבור אמריקני, מופיע עד היום באינספור תוכניות אירוח ואף כתב ספר בנושא, שהתסריטאי טוד קומרניקי עיבד לסרט "סאלי". עם זאת, הסיפור הרבה יותר מורכב ממה שאנו מכירים, והמפיק-במאי קלינט איסטווד החליט לקחת את המושכות לסרט, לאחר שנעשו כמה וכמה ניסיונות הוליוודים ליצור אותו.

במיומנות רבה מתואר סיפור הקרב של סולנברגר עם המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה (NTSB) בארצות הברית, וסאלי נכנס ללב הסכסוך בין אמינות הטכנולוגה בעידן הדיגיטאלי לבין הגורם האנושי. סולנברגר (טום האנקס) מצטייר כגיבור צנוע, שחייו האישיים מתהפכים ונחקרים שתי וערב כאשר מתעוררות שאלות אודות מקצועו כטייס, וכן על טייס המשנה שלו (אהרון אקהרט), בשל העדפתם לסכן את חיי הנוסעים ולנחות בנהר מאשר לנסות ולשוב לנמל התעופה לה גארדיה.

הסרט בונה עצמו סביב הדיונים ב-NTSB, כשסולנברגר נאלץ להעיד מול וועדה המטילה ספק בכל צעדיו. ההתרסקות בפועל והאירועים שהובילו אליה שזורים בגאונות עריכתית באמצעות פלאשבקים והדמיות מחשב תוך כדי הדיונים. הגישה הלא-ליניארית בסרט זה עושה כאן פלאים.

באופן יציב ובטוח, הנקס שוב מגלם גיבור פשוט, סמכותי, אך מלא יראת כבוד. בדיוק כפי שעשה ב-"גשר המרגלים" וב-"קפטן פיליפס", הנקס אינו ראוותני, ונראה רגוע וממורק כלפי חוץ. בהתאם לתפקידיו בשנים האחרונות, אין ספק שהוא ג'ימי סטיוארט של הדור הנוכחי – שחקן שיודע להיכנס לנעלי הגיבור האמריקני, וזאת מבלי להראות שהוא בכלל משחק או מגלם את התפקיד. תפקידיו של הנקס נלקחו כמובנים מאליהם על ידי בוחרי הפרסים לאחרונה, אבל סרט זה מהווה הזדמנות אדירה להעניק לו את הפרס המוזהב, על אף שיש לו כבר כמה אוסקרים על המדף בבית.

הסצינות בין סאלי ואשתו (לורה ליני) נוגעות למדי, אם כי רובן מתרחשות בשיחות טלפון, ובמהלך הסרט הם כלל לא נפגשים. ליני היא גם שחקנית מוכשרת, והופעתה מהימנה – על אף שהיא מדברת לעצמה בצד האחר של הטלפון. אקהרט נהדר כטייס המשנה של סאלי ויש לו כימיה קרירה אך זורמת בסצינות המשותפות עם הנקס.

איסטווד, בגיל 86, ממשיך ליצור יש מאין, וסביר להניח שסרט זה יהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, לצד העובדה שזהו כנראה גם סרטו הטוב ביותר כבמאי מאז "מיליון דולר בייבי". בראיונות תיאר איסטווד שהוא נחוש להמחיש את קורותיו של סאלי תוך הנחה שכולם כבר מכירים את הסיפור ואין לאן להתקדם משם. אולם איסטווד הוא ערמומי מכך, והחליט להכיר לציבור את צד הסיפור שאנו לא מכירים, ומצליח לעשות זאת בחמימות מרתקת ששובה ומפתיעה את מרבית הצופים.

"סאלי" הוא סרט מרתק ומותח, תוך הבאה למסך הקולנועי אירועים אמיתיים ומדהימים שטרם פורסמו. זהו קולנוע איסטוודי במיטבו, ובגיל שרוב האנשים כבר פרשו מזמן, נראה כאילו הוא בשיאו. כך גם הנקס, דרך אגב. עובדה נוספת לסיום, איסטווד הוא גם הבמאי הראשון בהיסטוריה שמצלם את הסרט העלילתי הראשון כולו, מתחילתו ועד סופו, בתהליך ה-Imax, והויזואליזציה מאלפת.

XXXXX