חברות הדלק ימשיכו להרוויח, אבל פחות, לאחר שבג”ץ דחה היום את עתירותיהן של חברות דלק, דור אלון ופז, לבטל את הצו שנחתם על ידי שרי האוצר והאנרגיה והמים, להקטנת מרווח השיווק. "לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים. מצאנ, כי דין העתירות להידחות", כתבו השופטים סלים ג'ובראן, עוזי פוגלמן ונועם סולברג.

מרווח השיווק הוא הפער שבין מחיר הרכישה של הבנזין מבתי הזיקוק לבין מחיר המכירה שלו בתחנות הדלק, בניקוי הוצאות שונות. משרדי האוצר והאנרגיה החליטו לצמצם את מרווח השיווק של חברות הדלק בכ-25% וחברות הדלק התנגדו להורדה זו, המקצצת ברווחיהן.

מרווח השיווק, המכונה גם "סל הוצאות השיווק לבנזין", מהווה חלק ממחיר הבנזין לצרכן, ומתעדכן פעמיים בשנה, ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר, על פי צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות דלק).

מרווח השיווק נקבע על ידי משרדי האוצר והאנרגיה והמים, בהתאם לרווחיות הרצויה למשק הלאומי במקטע שיווק הבנזין. בשנת 2002 הוצמד המרווח לסל הוצאות אירופי, והוחלט לעדכנו אחת לחצי שנה, לפי התנודות במרווחי השיווק המחושבים בארבע מדינות באירופה, עד לתקרה מסוימת.

משרד האנרגיה: חיסכון לצרכנים של כ-420 מיליון שקל

בשנים 2002-2010 עלה מרווח השיווק בשיעור מצטבר של 42%, בעוד שהמדד עלה בתקופה זו ב-16.5% בלבד. באוגוסט 2011 החליטו משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים על הפחתת מרווח השיווק, החלטה שנתקלה בהתנגדות חברות הדלק.

כאמור, בגץ דחה היום את עתירת שלוש חברות הדלק שהתנגדו להורדת מרווח השיווק שלהן. כתוצאה מכך לא תצטרך המדינה להעלות חזרה את מרווח השיווק של חברת הדלק, שהוא אחד ממקורות הרווח העיקריים שלהם ממכירת בנזין. על פי הערכת משרד האנרגיה והמים, הורדת מרווח השיווק יחסוך לצרכנים כ-420 מיליון שקל בשנה

בין השאר קבעו השופטים, כי "במוקד העתירות – אם נפשיט אותן ממחלצותיהן – עומד ניסיונן של העותרות לשכנענו, כי יש להעדיף את עמדתן המקצועית בסוגיות השנויות במחלוקת על פני קביעותיה של ועדת המחירים, כפי שאומצו על ידי השרים והיו לצו המתקן. אין בידנו לעשות כן".

עוד קבעו השופטים כי בית המשפט "לא ישנה מהחלטה כל עוד לא נפל בה פגם במישור החוקיות המקים עילה להתערבות במעשה המנהל. בית משפט זה אינו משמש ערכאה המחליטה במקומה של הרשות בעניינים מקצועיים שבתחום סמכותה".

שיקולים מקצועיים מובהקים

השופטים כותבים בהחלטתם כי "כאשר מדובר בשאלה מקצועית רגולטורית – הכרוכה בשיקולים מקצועיים מובהקים ששקילתם מצריכה מומחיות מיוחדת והם מצויים בגרעין שיקול הדעת הרגולטורי המוקנה לרשות המוסמכת – מתחם שיקול הדעת המוקנה לרשות הוא רחב ביותר. ככל שמתחם הסבירות רחב יותר, נכונותו של בית המשפט להתערב במעשה המינהלי מצומצמת יותר".

לבסוף כותבים השופטים כי "ועדת המחירים גיבשה את המלצותיה על סמך בדיקה מקיפה, יסודית ומעמיקה". ובנוסף, "מכל האמור לעיל ובהעדר עילה להתערבותנו, החלטנו לדחות את העתירות. כל אחת מן העותרות תשא בהוצאות המשיבים בסך של 100 אלף שקל".