זה לא מדע בדיוני. בעוד זמן לא רחוק מדי נרכיב משקפיים שדרכן אפשר יהיה לראות, גם בחשיכה מוחלטת, כל גוף או חפץ הפולט קרניים אינפרא אדומות.

על פריצת הדרך הזאת עובדת קבוצת חוקרים, מחמש אוניברסיטאות בארץ, בהובלתו של פרופ' גבי סרוסי מהמחלקה להנדסה אלקטרואופטית והמכון לננו-טכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. קבוצת החוקרים זכתה במענק מחקר, של הוועדה הלאומית למחקרים ממוקדים בתחום הננוטכנולוגיה, בסכום של 6.5  מיליון דולר לחמש שנים.

במסגרת המחקר, יפתחו החוקרים התקן בצורת משקפיים שלעדשותיהן תוצמד שכבה המורכבת ממספר שכבות דקות מאוד, בעובי של מאות ננומטרים, שיבצעו המרה ישירה של אור אינפרא אדום קצר (תחום אורכי גל שבין 1.3-1.8 מיקרון) לאור נראה.

לדברי פרופ' סרוסי, אם יצליח המחקר, מדובר בפריצת דרך, בה חוברות יחד יכולות בסיסיות שפותחו ותפותחנה במספר מרכזי ננו בארץ, שצירופן יחדיו יאפשר בניית ההתקן אשר יעבוד ביעילות טובה. ההתקן עצמו הינו שכבה דקה בעובי כולל של פחות מ-5 מיקרומטר, המוצמדת לעדשת המשקפיים. השכבה מורכבת ממספר תתי-שכבות בעוביים של מאות ננומטר, שבשילובן יחדיו מבצעות את המרת דמות האינפרא אדום לדמות באור נראה (ירוק, למשל). התמונה שתתקבל על עדשת המשקפיים תהיה דומה לזו המתקבלת באמצעי ראיית לילה מורכבים, יקרים וכבדים יותר כגון מגבירי אור כוכבים. אלא שמשקלו של ההתקן הנמצא בשלבי פיתוח יהיה פחות מ 50 גרם והוא יעשה שימוש בסוללה קטנה של 20 וולט שתספיק לעבודה רצופה של לילה שלם.

ההערכה היא כי הפיתוח שעליו עובדים בצוות המחקר, יהיה בעל ישימות מעשית לצרכים ביטחוניים, תעשייתיים ורפואיים.

פרופ' סרוסי הצטרף למחלקה להנדסה אלקטרואופטית במרץ 2012, לאחר שנים רבות של פעילות ועשייה בתעשייה האלקטרואופטית בארץ.