להיות עלה תאנה זה נהדר. בגלל שהעלה הזה הוא היחיד המכסה את המקום המוצנע, את האיבר שחשיפתו מביכה את לובש העלה בפומבי, בגלל כל זה – העלה הקרח הזה הוא יקר מכל יקר.

להיות עלה תאנה זה נהדר. כשמשהו יקר כל כך ללובשו, הלובש מגונן עליו בכל מחיר. הוא לא רוצה שהעלה יוכתם, כי הכתמתו בולטת לעין כל ומפנה את תשומת הלב אל המקום המוצנע ההוא ומעוררת שאלות מביכות.

להיות עלה תאנה זה נהדר. יש רק אחד כזה. והעלה הזה, אם שואלים אותו, לא רוצה שותפים. הוא לא צריך עלים נוספים שישתתפו איתו בכיסוי הערווה. הוא יודע שכאשר הוא עושה את זה לבד, הוא החשוב מכולם, הוא האחד שאי אפשר בלעדין ואין בלתו. לא צריך לנוע, לא צריך לעבוד. סתם להיות תלוי שם ולהסתיר את מה שצריך.

להיות עלה תאנה זה נהדר. זה להיות שר חינוך בממשלה שמנציחה את השתמטות החרדים, שמקצצת בכל תחומי התשתיות האנושיות, שמעלה מסים בלי בושה, שחונקת ומרוששת עוד יותר את מעמד הביניים, שמתייחסת בבוז לכל ניסיון לחדש את התהליך המדיני. להיות עלה תאנה זה להיות שר חינוך בממשלה שיש בה אנשים שתומכים באלימות כלפי שוטרים וחיילים, בהדרת נשים ובסתימת פיותיהן, בהקמת מדינת הלכה, בהצקה מתמשכת לערביי השטחים ורכושם, בזלזול גמור בנשיא ארצות הברית ובמדינות אירופה, בהשתלטות ממשלתית על מוקדי המדיה.

להיות עלה תאנה זה נהדר. זה להתחסד שלא תהיה שר בלי תיק, כי הבטחה לשר בלי תיק מזוהה עם שוחד פוליטי – אבל הבטחה לשר חינוך זה בסדר גמור. זה לא שוחד ולא נעליים. זה דווקא בסדר. לקבל הבטחה בלתי מוכחשת לתפקיד שר חינוך ולהבטיח שיתוף פעולה עם הצד המבטיח זה מאוד חינוכי.

להיות עלה תאנה זה נהדר. כי תמיד אפשר להודיע שהעלה הזה נועד להביא לשינוי פיסיולוגי בגוף שאת ערוותו הוא מכסה. אבל זהו, שהוא רק מכסה. הוא לא באמת משנה משהו.

רק שבסוף בסוף, כשהעלה הזה ניתק ונופל מהגוף, הוא נותר ללא ערך משל עצמו. הוא סתם עלה קרח הנישא ברוח. הערווה כבר תמצא לה עלה אחר להתכסות בו.