פרסום ראשון: יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, דני דיין – שפרש מתפקידו לפני מספר שבועות – מקים בחשאי למועצת יש"ע "משרד חוץ" משלה. בהקמת הזרוע הדיפלומטית של מועצת יש"ע מסייעים, בין השאר, סגן שר החוץ לשעבר, דני איילון, ומי שהיה שגריר ישראל באו"ם, דורי גולד.

כחלק מהיערכות זו, הקמת זרוע דיפלומטית למועצת יש"ע, יוצא דני דיין ביום שלישי בשבוע הבא לכינוס בינלאומי בפראג. כמה ימים לאחר מכן ייצא דיין לכינוס אוקספורד, בהזמנת רשת אל ג'זירה.

בתשובה לשאלת "מגפון" אמר דיין כי הכוונה היא לא להסתפק במערכת הסברתית, אלא להקים זרוע מדינית שתעמוד בקשרים עם מקבלי החלטות ועם גורמים דיפלומטיים בעולם. "לאחרונה נוכחתי לדעת שדיפלומטים אירופיים וגורמים מדיניים ממדינות אחרות רוצים לשמוע עלינו ולדבר אתנו. מי שבעבר לא היו מוכנים לשמוע מאיתנו ולא ספרו אותנו – מתעניינים בנו יותר ויותר", אומר דיין. "ברור לי שאת הפעילות הזאת אנחנו צריכים למסד, לא על סמך פעילותו של איש אחד – אלא להקים מערכת מדינית שתהיה גם הסברתית – אבל בעיקר מדינית.

"העולם הפנים שאנחנו שחקן מרכזי"

"הכוונה היא להיות בקשר עם מקבלי החלטות בארה"ב ובאירופה", אומר דני דיין. "אני לא משלה את עצמי שנעמוד בקשר עם אובמה או עם שר החוץ, ג'ון קרי – אבל בהחלט נוכל להיות בקשר עם חוגי השפעה כמו גורמים בקונגרס, מכוני מחקר שמשפיעים על קובעי המדיניות, השגרירים הזרים בארץ ועם הישראלים בחו"ל, כדי להעביר להם חומרים ולתדרך אותם באופן קבוע. זו פעילות שאותה הזנחנו עד עתה כמעט לחלוטין – ובזה אתרכז בתקופה הקרובה.

"העולם הפנים שאנחנו שחקן מרכזי שאי אפשר להתעלם ממנו ולכן יש לנו אוזן קשבת", אומר דני דיין. "הנה, לדוגמה, רומני אמר שמדינה פלסטינית לא תוכל לקום. אז נכון שרומני הפסיד בבחירות לנשיאות, אבל הוא קיבל 48 אחוז מהקולות – ואלה דברים שלא היית שומע קודם לכן ממנהיגים בסדר גודל כזה. לכן, ביקשו ממני במועצת יש"ע לעמוד בראש מערכת כזאת ואנחנו מתחילים להזיז את הגלגלים שהיו תקועים עד עכשיו".

בנוסף לדני איילון ולדורי גולד, מתייעץ דני דיין עם גורמים נוספים בעלי ניסיון, אך מדובר בסיוע בלתי רשמי. "כרגע אין לנו עזרה ממשרד החוץ, אבל בעתיד אולי יהיה שיתוף פעולה עם משרד החוץ או משרד ההסברה. זה משרת אינטרס ישראלי מובהק", אומר דיין.

נערכים לביקור אובמה

עם פרסום ביקורו הצפוי של אובמה בישראל החלו דיין ואנשיו להיערך לקראת הביקור. "כרגע אנחנו עסוקים בעיקר בניסיון לברר מה מטרות הביקור של אובמה: אם מרכז הביקור יהיה איראן או סוריה – אז אין לנו הרבה מה לעשות; אבל אם מרכז הביקור יהיה הפלסטינים או ההתנחלויות, תהיה לנו עבודה רבה".

היעד העיקרי ש"שר החוץ" של מועצת יש"ע סימן לעצמו, לקראת ביקור אובמה, הוא "להסתער" על פמליית העיתונאים הבכירים שתלווה את אובמה בביקורו ואולי לעניין גם את מי מעוזריו של נשיא ארה"ב.  "אני ריאלי", אומר דיין. "אני יודע שאין לי סיכוי לערוך לנשיא אובמה סיור ביהודה ושומרון – אבל, אולי, מישהו מעוזריו או מהעיתונאים הבכירים שמתלווים אליו יתעניין בכך. המטרה היא לנסות לארגן חשיפה חיובית של ההתנחלויות לאנשי הממשל ולתקשורת האמריקנית". דיין אינו מעריך כי מועצת יש"ע תארגן הקמת מאחזים או פעילויות בנוסח זה לקראת בואו של אובמה, "אבל איני אחראי למה שדניאלה וייס או גורמים אחרים יעשו בשטח".

ובתוך כך, מעריך סגן שר החוץ לשעבר, דני איילון, כי אובמה ינסה להביא למפגש משולש בינו לבין נתניהו ואבו מאזן – ואולי גם תוך צירופו של מלך ירדן עבדאללה. בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו כתב איילון: "החלטתו של הנשיא להתחיל את הביקור באזור הים התיכון בישראל נועדה כנראה לתקן את הטעות של אי ביקורו בישראל.

"להערכתי מטרת הביקור היא להחזיר לארה"ב את תפקיד ההובלה והמנהיגות באזור, לאחר שנים של כירסום מסוים במעמדה של ארה"ב כמעצמה מספר אחת בעולם. עם תום מילות הנימוסין ושאלות העניין המלאכותיות כמו: 'איך הייתה טיסתך', ביבי ואובמה ידונו על שלושת הנושאים שעל הפרק: תיאומים לעצירת הגרעין האיראני, נטרול האיומים על ישראל בעקבות נפילת אסד בסוריה והתפרקות שאר העולם הערבי, התנעת התהליך המדיני וחזרה לשולחן המשא ומתן – אלו הנושאים ובסדר החשיבות הזה.

עמידרור ומרידור נגד הבניה בהתנחלויות

"כשנשיא המעצמה מספר אחת מטריח את עצמו לביקור מחוץ לגבולות ארה"ב, סביר להניח כי הושגו הבנות מראש בין ירושלים לוושינגטון לגבי תוצאות הביקור. ברגעים אלו ממש בוודאי מתנהלים מגעים קדתחניים בין הבירות איך להביא למפגש משולש בין ביבי-אבו מאזן- אובמה, ואולי אפילו עבדאללה יצורף למפגש. ההודעה על הביקור, בעיצומו של מו"מ קואליציוני, ממחישה כי העולם אינו ממתין לנו".

ובינתיים, שליחו של ראש הממשלה למשא ומתן עם הפלסטינים, עורך הדין יצחק מולכו, ייצא לארצות הברית בשבוע הבא, כדי לקדם את התנעת התהליך המדיני. מולכו עזב את המשא-ומתן הקואליציוני לפני כמה ימים, כדי להתרכז בנושא זה. גם ראש המטה לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, ייצא בשבוע הבא לארצות הברית. ראש הממשלה, נתניהו, מינה את עמידרור למְתַאֵם ביקורו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בישראל, בחודש הבא.

עמידרור צוטט היום ב"הארץ" בהתבטאות מפתיעה. עפ"י הארץ  התבטא עמידרור בדיונים בלשכת ראש הממשלה, כי הבנייה בהתנחלויות גורמת לישראל לאבד את תמיכת ידידותיה הגדולות ביותר במערב.

 על פי הדיווח, עמידרור הביע דאגה רבה מההידרדרות במצבה הבינלאומי של ישראל, זאת לנוכח הביקורת הקשה שמתחו מדינות חשובות באירופה על גל הבנייה בשטחים, בדגש על תוכניות הבנייה השנויות במחלוקת בשטח E1. "הבנייה בהתנחלויות הפכה לבעיה מדינית שגורמת לישראל לאבד תמיכה גם מצד ידידותיה במערב", הזהיר עמידרור. "אי אפשר להסביר את נושא הבנייה בהתנחלויות לקנצלרית מרקל או אפילו לידידה הטוב של ישראל, ראש ממשלת קנדה", התריע היועץ לביטחון לאומי וקבע שפשוט אי אפשר להסביר את נושא הבנייה בשום מקום בעולם.

השר דן מרידור הצטרף היום לאמירתו של עמידרור – ואמר לקול ישראל כי הוא סבור שעל ישראל להגביל את הבנייה מעבר לקווי 67 לירושלים ולגושי ההתיישבות בלבד. במשדר "בחצי היום" אמר מרידור ליגאל רביד כי בנייה מחוץ לגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון סותרת את עמדת ישראל התומכת בפתרון שתי המדינות ופוגעת בתדמיתה של ישראל בעולם. עוד הזהיר כי הבנייה מחוץ לגושים מסכנת את המפעל הציוני, משום שהיא עלולה להביא ליצירת מדינה אחת בין הירדן לים, מדינה דו-לאומית.

מרידור קרא לראש-הממשלה נתניהו לקבוע קווי-יסוד לקואליציה ולצרף אליה את המפלגות שיסכימו להם. "אם נקים קואליציה רק לפי מספר הכסאות, לא עשינו כלום" אמר, והוסיף כי יש לקבוע יעדים ארוכי-טווח בארבעה תחומים: המדיני, הבטחוני, הכלכלי ונושא השוויון בנטל.

 [related-posts]