יום שני היה אחד מהימים האלה שתופסים את המשקיעים לא מוכנים. באמצע יום די משעמם החלו לטפטף תוצאות הבחירות באיטליה. אלה הצביעו על אפשרות לקיפאון פוליטי עם סימני שאלה לעתידה של איטליה בגוש האירו (ראו הרחבה). האירו החל ליפול ואיתו גם שוקי המניות. אך מה שבלט יותר מכל היה מדד ה- VIX(מדד הפחד בשווקים הפיננסיים), שזינק ב-34% לרמה של 19 נק'. אחד משבעת הזינוקים החדים ביותר בעשרים השנים שחלפו. על מה זינוק כזה עשוי לאותת לגבי שוק המניות? (ראו הרחבה).

כאוס פוליטי באיטליה

הכאוס הפוליטי באיטליה הוא באיזשהו אופן שיחזור דרכם של היוונים ואפילו הצרפתים. הם הצביעו נגד הצנע ונגד הקיצוצים, וכמו היוונים לא נתנו ותר מידי התייחסות למחיר שזה ידרוש – עזיבת גוש האירו. עכשיו נשאלת השאלה, עד כמה הם ילכו רחוק עם ההתנגדות לצנע במחיר של עזיבה את הגוש? בינתיים יוון, פורטוגל ואפילו הולנד ידעו רק לאיים, ובפועל אף אחת מהן לא באמת הייתה מוכנה לצאת או אפילו ללכת למשאל עם בנושא. אנחנו היינו מהמרים על כך שגם המקרה של איטליה יהיה דומה. מחיר היציאה פשוט כבד מידי. יציאה מגוש האירו תחשוף את איטליה לסדרה של משברים, בניהם:
משבר מטבע, משבר אינפלציה, משבר פוליטי, משבר חובות, משבר בסקטור הפרטי, תביעות בכל המדינות בעולם, הוצאת כספים מהמדינה, מה שיביא למשבר בנקאי, הגירה שלילית וכמובן חרפה עולמית.
אין ספק שיציאה מגוש האירו תהיה לא פחות מהתאבדות כלכלית ולכן אנחנו מאמינים שלא משנה מי יבחר בסופו של דבר באיטליה, השלטון במדינה עבר כבר לשוק ההון. זה יעניש מידית כל פוליטיקאי שיחשוב להתחכם ולא ללכת בדרך הנכונה. בגלל זה לא היינו מפחדים יותר מידי מההצהרות הלוחמניות שעשויות עוד להגיע מכיוון איטליה, אלא דווקא לנצל אותן לרכישות.

בעיית הרכבת הקואליציה באיטליה:
התיאור הרווח בשפת הפרשנים לתוצאות הבחירות באיטליה הוא inconclusive, משמעו – הבחירות לא הוכרעו.
• מפלגת קואליציית שמאל-מרכז, בראשות ברסני: קואליציה מתונה של ברסני תומכת בהמשך צעדי הצנע זכתה ב-38.4% מהקולות.
• מונטי – רוה"מ היוצא תומך בצעדי צנע אגרסיביים, יקיר הקהילה האירופית, נפל ל-5.7% מהקולות.
• מפלגתו של ברלוסקוני – 37% מהקולות – נגד הצנע, בעד קיצוצים מסוימים אך נגד הפחתת יחס החוב לתוצר.
• תנועת 5 כוכבים של הקומיקאי גרילו קיבלה כ-17% מהקולות – מתנגד לקיצוצים ואף קרא למשאל עם בנוגע ליציאה מגוש האירו.

אני בעד קיצוצים והעלאות מיסים – אבל בזמן אחר

אני באמת מבין לגמרי שאי אפשר להמשיך עם הסיפור הזה של הגדלת החובות, שצריך לקצץ, גם לעלות מיסים באיזה שהוא שלב. אני רק אומר בואו נעשה את זה עוד 90 שנה. ביום שני הקרוב תהיה נקודת חיכוך בין השוק לבין האפשרות של קיצוצים והעלאות מיסים גם בארה"ב. אלה אולי ידחו שוב, אך נקודת חיכוך כזאת עשויה להיות לא נעימה.

נדל"ן – כמה זמן זה עולה לי?

יותר ויותר אנשים מעדיפים לתאר את מחיר הדירות בישראל בזמן ולא בכסף. כלומר, נוטים לומר דרושות 11 שנה לרכישת דירה ממוצעת בישראל (מחיר דירה חלקי המשכורת הממוצעת במשק), בעוד בשאר מדינות ה-OECD דרושות בממוצע 8 שנים. מעניין לבדוק גם מחירים של מוצרים אחרים במונחי זמן. בכלל, אולי נפסיק להשתמש בכסף ונתאר דברים רק בזמן? "סליחה, כמה עולה הדיסק הזה?" 30 דקות של השכר הממוצע! וואי, איזה יקרן, אתה יכול לתת לי אותו ב-25 דקות? חבר, הזמן שאתה עומד ומתווכח איתי גוזל גם לך וגם לי זמן… נכון, תביא אותו ב-30 לפני שאני משלם יותר.

אם באמת נתאר את כל המוצרים שאנחנו קונים במונחי זמן מה נגלה? האם נגלה שהחיים כבר לא מספיקים לנו כדי להגיע למה שחשבנו שנגיע לפני עשור? אם ניקח את דוגמת הדיסק, אז בשנות ה-90 נאלצנו לעבוד שעתיים עבור דיסק שירים (במקרה הטוב), היום אנחנו שומעים אותם באינטרנט, הם כבר לא נכללים אפילו במדד המחירים לצרכן מרוב שהם לא הוצאה והמחיר שלהם ירד רק במונחי זמן ולא במונחי כסף. בדוגמה אחרת, המון זמן של בירבור ופקקים נחסך לנו כנראה משימוש ב-GPS, איך השיפור הזה מחושב בהכנסה שלנו? מצד אחד התחלנו לשלם על מכשיר נוסף, במונחי כסף וכן במנוחי זמן, ומצד שני הוא חוסך לנו זמן, אז בסה"כ במונחי זמן יצאנו כנראה מורווחים בעוד במונחי כסף מופסדים. ומה עם העובדה שתוחלת החיים התארכה בעשורים האחרונים? זה לא סוג של הכנסה? אתה יודע מה, שכנעת אותי, תארוז לי דירה, מציאה ממש…

"מחשיבים אותי למשוגע כי אינני מוכן למכור את ימי בכסף. אני מחשיב אותם למשוגעים כי הם חושבים שימיי נמכרים בכסף" – ג'ובראן חליל ג'ובראן (משורר לבנוני-אמריקני)

QE בלתי מוגבלת* (*עם הגבלה)

החששות שעלו בקרב המשקיעים לאחר פרסום פרוטוקול החלטת הריבית של הפד, כי זה עשוי להקדים את מועד סיום תכנית רכישות האג"ח (QE3), הוכחשו אתמול ע"י הנגיד, ברננקי, שאמת כי הרכישות תומכות בצמיחה תוך סיכון נמוך לאינפלציה או בועות". אך אי אפשר להתעלם מהתגובה הראשונית של השוק, תגובה פחדנית של ירידות פתאומיות, מה שהראה באיזו קלות ניתן להפחיד כיום את השוק.

בהמשך היו אלה הבחירות באיטליה שהפחידו בפתאומיות את השוק והמשקיעים נראה משחקים את משחק הכיסאות. הם מסתובבים ואיך שנראה להם שהמוזיקה נחלשת הם מזנקים על הכיסאות… אבל בינתיים המנגינה ממשיכה. להערכתנו המשקיעים נותנים משקל גדול מידי להשפעה של QE , בזמן שההשפעה הקריטית היא של הריבית עצמה. אנחנו לא רוצים להפחיד אף אחד אבל מתישהו התכנית הזאת תסתיים. השוק כנראה יגיב בפחד וירידות, אבל להערכתנו יתעשת על עצמו במהרה. אז בפעם הבאה שעולים חששות כאלה דווקא פחד עולה עשוי להיות הזדמנות טובה לצאת לאסוף סחורה.

מה קורה לת"א 100 בימים שלאחר זינוק ב-VIX

לאחר הזינוק החד במדד הפחד, ה-VIX, ב-34%, מנסים משקיעים רבים להבין מה ההשלכות של כך על שוק המניות בעתיד. אז בדקנו…

מאז הושק מדד ת"א 100 בסוף 1991, מספר הזינוקים היומיים הגבוהים מ-30% של מדד ה-VIX עמד על 11 (לא כולל את יום שני האחרון). הטבלה המצורפת מציגה את אותם 11 מקרים ומתארת את התשואות של מדד ת"א 100 במספר תקופות עוקבות – 5 ימים, 10 ימים, 20 יום, ו-30 יום. מהנתונים עולה שבתקופות שלאחר VIX גבוה שוק המניות התל אביבי היה רע ובמיוחד בטווחים הארוכים יותר. ב-20 יום שלאחר זינוק יומי חד ב-VIX השיג מדד ת""א 100 תשואה שלילית ב-10 מתוך אותם 11 מקרים. התשואה הממוצעת לכל המקרים באותם 20 יום עוקבים עמדה על מינוס 6.5%. ובכל זאת, למרות האמור לעליל, מדובר בתקופת מדגם קטנה מידי, היא מתעלמת מהערך האבסולוטי של ה-VIX, כשכיום, גם לאחר הזינוק הוא עדיין נמוך, הי מתעלמת מהפרשנות לאותו זינוק ומההתנהגות של ה-VIX בימים שלפני ואחרי. מסיבות אלה כדאי מאד לקחת את הסטטיסטיקה בערבון מוגבל.

תיק מאוזן בין אג"ח למניות" – אתם לא גאונים כמו שאתם חושבים

מה אם כל מה שיועץ ההשקעות אומר לא נכון?
המניות יעלו, אגרות החוב ירדו, או להפך ואולי בכלל שניהם יחד… כל זה לא משנה, כי כולם מסכימים שבסופו של דבר תיק מאוזן ייתן תשואה חיובית לאורך זמן. זו הדעה הרווחת, זה הבסיס של כל ההשקעות. אבל אולי זה ספין שאינו נכון? על פניו יש סיבה טובה להאמין שהכלכלה תמשיך לצמוח ואיתה התשואה. אך יתכן מצב בו הצמיחה בעתיד תהיה שונה מהצמיחה ההיסטורית וכנ"ל לגבי סביבת הריבית. האם זה ישנה גם את האסטרטגיה? האסטרטגיה המקובלת כיום מבוססת על תקופת מדידה קצרה בהיסטוריה האנושית. יועצי השקעות נוטים לעיתים קרובות להתעלם ממיסים, דמי ניהול, דמי פעולה, אינפלציה וטעויות רגשיות למיניהן, כגון הוצאת כסף בירידות והכנסתו בעליות. האם לאור כל אלה ניתן באמת לגזור כללים אוניברסליים להשקעות?

הכותב הוא כלכל ראשי אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים