ה-BBC מדווח שראשי האיחוד האירופי הגיעו להסכמה זמנית על כללים כספיים חדשים, לרבות תקרת בונוסים לבנקאים. שרי האוצר של מדינות האיחוד אמורים לאשר את ההסכם, אך חתימתם נחשבת עניין פורמלי.

בריטניה, המארחת את מרכז השירותים הפיננסיים הגדול באירופה, מתנגדת לכל תקרה על בונוסים בבנקים. לונדון טוענת שהכללים יבריחו אנשים מוכשרים ויגבילו את הצמיחה במגזר הפיננסי.

נכון לעכשיו בנקאים בכירים וסוחרי בורסה יכולים לזכות בבונוסים המכפילים את שכרם ללא גבול. אך בשנים האחרונות התעורר זעם הציבור על גובה הבונוסים בעקבות עסקות החילוץ העצומות שלהן הזדקקו חלק מהבנקים. ההסכם הושג במהלך דיון מתוח שנמשך שמונה שעות בבריסל בין חברי הפרלמנט האירופי, אנשי נציבות אירופה ונציגי 27 המדינות החברות בגוש.

אות'מר קאראס, ראש הנושאים ונותנים מטעם הפרלמנט אמר: "לראשונה בהיסטוריה של שוק הכספים של האיחוד האירופי, נציב תקרה לבונוסים של בנקאים. בתמצית, החל מ-2014 הבנקים האירופים יהיו מחויבים להקצות יותר כספים להבטחת יציבותם ולהתרכז בתפקידם העיקרי, היינו לממן את הכלכלה האמתית, את העסקים הקטנים והבינוניים המספקים מקומות עבודה".

מתנגדי ההסכם טוענים שהתקרה תביא לתוצאה הפוכה, תגרום להעלאת המשכורות הקבועות. חברות שאין להן סיבה מיוחדת להימצא במסגרת האיחוד האירופי יסתלקו ממנו. ובנקים שישקיעו בעסקים חדשים יעשו זאת מחוץ לאירופה. ההסכם סולל את הדרך לאישור כללי הסכם באזל השלישי על ידי ה- G20, קבוצת המדינות העשירות בעולם, בינואר 2014.

ההסכם מתמקד בכללי הלימת ההון, העלאת יחס ההון האיכותי, המכונה נדבך 1, שהבנקים מחויבים להקצות ככרית נגד זעזועים עתידיים,  ל-9% מהונם. היעדר כריות איתנות כאלה חשף את הבנקים לסיכונים, שהובילו למשבר הכלכלי הגלובלי, וחייב לבסוף לחלץ אותם מפשיטות רגל באמצעות כספי משלמי המסים.